ניהול הענן - היום שאחרי

מחשוב ענן משנה את עולם ה-IT. היכולת לספק קיבולת מחשוב לפי דרישה, בשירות עצמי ובאלסטיות מרבית, משנה לחלוטין את תפקיד ה-IT בכלל, ואת חלוקת התפקידים שבו בפרט. ארגונים המבקשים להוציא לפועל אסטרטגיית ענן חייבים לתת את הדעת על חווית המשתמש, על הביצועים ועל ניהול התכולה, על

ארבעה שלבים בדרך לענן

תהליך יישום מחשוב ענן מורכב מארבעה שלבים מרכזיים. השלב הראשון המכונה גם "יום 0" עוסק בתכנון מפורט, התאמת התהליכים העסקיים ותאום ציפיות מול כל גורמי הארגון. השלב השני, "יום 1" שאחרי התכנון, עוסק בבניית תשתית הענן, וירטואליזציה ויישום כלים לניהול המערך. השלב השלישי, "יום 2", עוסק בתפעול ואופטימיזציה של סביבת הענן שהוקמה: פרטית, ציבורית או משותפת. השלב האחרון עוסק בשימור הענן מבחינת רגולציות ועלויות והעיקר - בכיצד לא לאבד שליטה.

הענן אמנם מפשט הרבה תהליכים, אך הוא מביא אתגרים חדשים. לרוב, תשתית IT קיימת עדיין צריכה להתנהל לצד תשתית הענן החדשה, רמת השירות הגבוהה (SLA) חייבת להישמר, כמו גם יעדים תקציביים וכמובן איתור ופתרון תקלות שוטפות. למעשה, מרגע שהענן עלה לאוויר חשוב להתמקד בשיפור המתמיד של השירות.

על מנת לעמוד בדרישות אלו, IT חייב לנטר באופן יזום ורציף בעיות ביצועים ולוודא אופטימיזציה של משאבי המחשוב. הרכיבים הקריטיים להצלחה הם אכיפה של רמת השירות, ניהול ביצועים פרואקטיבי ואופטימיזציה מתמשכת של כלל המשאבים. ההבדלים המרכזיים בין תפעול סביבת הענן לבין התפעול המסורתי מצויים במאפייני מחשוב הענן: זריזות, גמישות, ויעילות. זריזות – התמקדות באספקת שירותים זריזה ולא בניהול אפליקציות. גמישות – ניהול מאגר משותף (Pool) ולא ניהול "ברזלים" או קופסאות פיסיות בודדות, ויעילות – חינוך לשיתוף משאבים ולא עוד בעלות על משאבים.

ענן עסקי מספק שירותים למשתמש קצה ולכן, על ה-IT לוודא שחווית המשתמש תואמת לציפיותיו. המשתמשים של היום למדו שעל מנת ליהנות משירותי ענן כדוגמת ג'ימייל ופייסבוק, הם לא בהכרח חייבים לדעת או לייחס חשיבות למיקום האפליקציה או השרת המריץ אותה. המשתמש, פשוט, רוצה להשתמש בשירותים המוצעים לשביעות רצונו. ניהול חווית המשתמש הופכת למוקד הטיפול בתקלות.

ניהול הביצועים הכרחי בעולם הוירטואלי לא פחות מהעולם המסורתי. חשיבותו עולה שכן בעולם שבו משלמים לפי שימוש, כל תקלה הופכת ליקרה וגורמת לבזבוז משאבים. חשוב בעידן הענן לקבוע מדד בסיס (Banchmark) למדדים שעולים כסף וקריטיים למשתמש (ניצולת מעבד, זיכרון, זמני תגובה וכו) ולנטר ולבחון ביצועים בפועל למול מדד בסיס זה.

להקצות משאבים ולפזר עומסים

וירטואליזציה היא תנאי מקדים למחשוב ענן. היא זו שאשרה לארגונים להעלות את ניצולת החומרה באופן ממשי. ניהול הקיבולת הוא קריטי למימוש פוטנציאל הוירטואליזציה. הענן לוקח את אופטימיזציית הקיבולת צעד קדימה. בענן, אופטימיזציית הקיבולת לא רק חשובה אלא הכרחית. הענן אינו יכול להתקיים בלעדיו. כמו שהקצאת מכונות היא אוטומטית, כך גם אופטימיזציית הקיבולת צריכה להיות מנוהלת באופן אוטומטי. חשוב לדעת מתי תשתית הענן מתקרבת לניצול מרבי על מנת לבצע פיזור של העומסים. מאחר והענן הוא מאגר מופשט של מכונות פיזיות, חשובה היכולת להקצות מכונות וירטואליות בעת הצורך ולהחזירן למאגר כשאין צורך. תהליך ההקצאות והחזרה למאגר חייב להיות מוגדר היטב ומופעל באופן אוטומטי ויעיל, ללא מעורבות יד אדם.

מספר יכולות הכרחיות לניהול התפעול בעידן הענן : תפעול מאגר מחשבים, אחסון וזיכרון. לא עוד בחינת מדדים ליחידה בודדת אלא למאגר (pool). ניטור המאגר חייב לשקף את בריאות המאגר כולו גם אם זמינות יחידה בודדת בו שונה מזמינות המאגר כולו. קיימת חשיבות רבה לניטור גמיש של שירותים שיאפשר ניהול תצורה והטמעה או הסרה אוטומטית של שירותים מנוהלים.

מחשוב הענן כאן ונועד להישאר. לא ניתן להתעלם מהיתרונות של ניהול ענן אפקטיבי. אבל על מנת להעביר את הענן מהמעבדה לסביבת production ולהפוך את השירות למשמעותי בפועל, חשוב להתרכז באספקטים התפעוליים לאור ניהול חווית המשתמש, ניהול הביצועים ואופטימיזציה של קיבולת המשאבים.