דו"ח טכנולוגי: התוסף שמכניס את פייסבוק לתוצאות החיפוש של גוגל

אל תהיי רעה, גוגל

בשבועיים האחרונים החלה גוגל לדחוף בכוח את גוגל+ לתוצאות החיפוש שלה, כשהיא מעדיפה בבוטות את תוצאות הרשת החברתית שלה על פני תוצאות אחרות. גוגל היתממה ואמרה שאין לה רשות להציג תוצאות מפייסבוק או טוויטר, ושעל כן אין כאן העדפה. 

לכמה מתכנתים – לגמרי לא במקרה, הם מטוויטר, פייסבוק ומה שמה, נו, מייספייס – נמאס מהמשחק הזה. הם יצרו כלי חדש שעם הפעלתו מאפשר לגולש לראות תוצאות חיפוש מכל רשת חברתית. חיפשת את בריטני ספירס? תקבל גישה לא רק לעמוד שלה בגוגל+ אלא גם לחשבון הטוויטר שלה. וכדי להבהיר את הנקודה, הכלי נקרא Don't Be Evil. כן, כמו הסיסמה המפורסמת של גוגל. את התוסף ניתן להוריד מהאתר הבא.

הבעיה של גוגל היא שאין ביכולתה לטעון ברצינות שהיא מקדמת תוצאות מועילות לגולש. האם היא צריכה לבסס את התוצאות על פי מספר העוקבים? כי אם כן, פייסבוק וטוויטר לוקחים בסיבוב את גוגל+ כמעט בכל פעם, וגוגל לא מכילה אותם. על פי עדכניות? בריטני ספירס לא עדכנה את חשבון הגוגל+ שלה כבר שבוע, ואת טוויטר דווקא כן. באיזה מובן התוצאות של גוגל+ מועילות יותר למשתמש?

שרה לייסי קוראת לגוגל, בתרגום חופשי לעברית, להפסיק לחפור. היא מזכירה איך לארי פייג' הבטיח למשתמשים, ערב ההנפקה של גוגל, שהיא לא תשחק את המשחקים הרגילים ולא תקדם את המוצרים שלה על חשבון תוצאות חיפוש רלבנטיות. זה היה רק לפני שמונה שנים.

רוצים לקדם את המוצרים שלכם? זו זכותכם, אם אין פה הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. אבל תהיו הגונים מספיק כדי לומר ששיניתם את הצורה שבה אתם פועלים. אל תחשבו שאף אחד לא שם לב. ככה בדיוק נולדים כלים כמו Don't Be Evil. 

היו 100 מיליון דולר ואינם עוד

מכשיר אנדרואיד של HTC

על אחד מהם אמר בית המשפט שהוא לא תקף ושכלל לא היה צריך להעניק אותו לאפל, על שני אחרים הוא קבע ש-HTC לא מפירה אותם וגרוע מכך – שאפל עצמה לא עושה בהם כל שימוש. רק במקרה של הפטנט הרביעי – העתקת מידע מתוך אימייל לספר הטלפונים – השופט קבע שאכן בוצעה הפרה והעניק ניצחון לאפל. אבל HTC הודיעה שתשנה את המכשירים שלה, והמאבק הזה לא הזיק לה בסופו של דבר.

חברה שמפעילה פטנטים כנשק, אף על פי שהיא לא עושה בהם שימוש במוצריה, נקראת בדרך כלל טרול פטנטים. כשאפל ניסתה להפעיל את השטיקים האלה נגד נוקיה, חברה שיש לה קצת יותר ניסיון בתחום הסלולר, הענקית הפינית הראתה לה מאיפה משתין הסמארטפון. למרות זאת, אפל עדיין ממשיכה במתקפות המשפטיות, לרווחתם של עוכרי הדין מכל הצדדים.

תשכחו ממני

האיחוד האירופי עובד בימים אלה על שורה של חוקי פרטיות נוקשים יותר, והוא צפוי להציג אותם מחר (ד'). אחד הסעיפים היותר מסקרנים שלהם הוא "הזכות להישכח". אפשר לקרוא לו התיקון על שם אריק שמידט: כזכור, יו"ר גוגל אמר פעם – ואחר כך טען שמדובר היה בבדיחה – שקטינים יצטרכו לשנות את זהותם עם התבגרותם, כדי שהמידע המביך שהצטבר עליהם במשך השנים לא ירדוף אותם לנצח.

הסעיף בא לטפל בדיוק בבעיה הזו: הוא קובע שרשתות חברתיות ומנועי חיפוש יצטרכו להעלים מידע על קטינים, אם הם יבקשו זאת, ויוכלו לשמור את המידע רק אם יהיו סיבות לגיטימיות לכך. ולא, מארק צוקרברג, הרצון שלך להתאים פרסומות למשתמש היא לא סיבה לגיטימית.

החוק לא יאפשר לאנשים למחוק, למשל, את הרישום הפלילי שלהם, אבל הוא בהחלט יכול להעלים את התמונות שלהם כשהיו שיכורים באיזו מסיבה. חברות שאוספות מידע על משתמשים יצרטכו לבקש מראש את רשותם, ולא להסתמך על הרעיון שיש איזושהי הסכמה כללית ועמומה לכך.

חברות שיעברו על החוק – פייסבוק כבר הודיעה על התנגדותה לו, כמובן – ייקנסו בעד אחוז מהכנסותיהן השנתיות. כמו כן, החוק החדש יחייב חברות שעברו פריצת האקרים ושדלף מהן מידע לדווח על כך לנפגעים בתוך 24 שעות מרגע חשיפת הפריצה. חשוב.

התיקון החמישי? זה כל כך המאה ה-18

כל מי שראה סדרת משטרה אמריקאית או סרט פשע מכיר את התיקון החמישי לחוקה, זה שעליו נאמר I take the fifth: הוא אוסר על הרשויות לאלץ חשודים למסור מידע שמסוגל להפליל אותם. זה הבסיס לזכות השתיקה.

עכשיו שופט פדרלי הגיע למסקנה שהתיקון לא לגמרי רלבנטי למאה ה-21: הוא הורה לחשודה תושבת קולורדו להעניק למשטרה גישה לקבצים מוצפנים בכונן הקשיח שלה, כדי שזו תוכל לערוך בו חיפוש. אם לא תעשה זאת, היא צפויה לישיבה בכלא בשל בזיון בית המשפט. החשודה, מטבע הדברים, מתנגדת ונשענת על התיקון החמישי, שמגן עליה מפני הצורך למסור מידע למשטרה שיכול לפגוע בה.

משטרת ניו יורק. מותר לחטט בכונן הקשיח? צילום: יונתן קסלר

עורך הדין של החשודה הודיע שהוא מתכוון לבקש צו מניעה כנגד החלטת בית המשפט, בניסיון להגיע להכרעה בערכאה גבוהה יותר. הוא ציין שייתכן שהלקוחה שלו כלל לא יכולה לפצח את ההצפנה, משום שהיא אינה זוכרת את הסיסמה.

הרשויות, מצידן, מציינות שהן לא מעוניינות בסיסמה אלא בתוכן של המחשב, ושהחשודה יכולה מבחינתם לפתוח את הקבצים המוצפנים מבלי שמישהו ינסה לברר מהי הסיסמה באותה הזדמנות. השאלה האם ניתן לאלץ חשוד למסור סיסמה לחומר שמסוגל להרשיע אותו שנויה במחלוקת רצינית בקרב משפטנים בארה"ב. כנראה שזה יגיע עד לבית המשפט העליון.

קצרצרים

בחדשות משפטיות טובות יותר, בית המשפט העליון בארה"ב פסק שאסור למשטרה לעקוב סתם כך באמצעות GPS אחרי רכב של תושב. בית המשפט הגיע למסקנה שמדובר בחיפוש, והשופטים נחלקו בדעותיהם בשאלה האם החיפוש הזה מצריך צו. על כל פנים, הם ביטלו את עונשו של סוחר סמים מוושינגטון די.סי, שנכלא למאסר עולם.

גוגל מסרה בבלוג הרשמי שלה הודעה שממנה אפשר היה להבין שמעתה אפשר לכתוב גם באמצעות שם בדוי בגוגל+, הרשת החברתית הכפויה הראשונה בעולם. זה לא המצב, מסתבר. המשתמש עדיין חייב לציין את שמו החוקי, והוא ימשיך להיות מזוהה בשמו החוקי, אבל עכשיו הוא יכול לציין גם כינוי נפוץ שלו. רק אם הכינוי שלך מוכר יותר מהשם שלך – למשל, מדונה ולא מדונה לואיז קיצ'ונה – גוגל תכיר בו כשם האמיתי, אחרי שהיא תעביר אותך תהליך מייגע.

חדשות רעות למכוניות נטולות הנהג של גוגל: שורה של משפטנים הביעו אי שביעות רצון מהפרויקט, שניסויים נרחבים כבר נערכים בו בנוואדה, משום שהוא מעורר לא מעט שאלות מסובכות. מה קורה אם שוטר רוצה לעצור את המכונית לביקורת? מי אחראי? איזה סוג של ביטוח צריכה המכונית? האם המכונית תהיה מסוגלת לזהות רכב אחר שמאותת על כך שהוא משנה נתיב? לזהות שוטר? לזהות עובד עירייה שמאותת לה להשתמש בנתיב חלופי? אבל הבעיה העיקרית היא הציבור: לטענת בכירים בממשלה, הוא עדיין מתקשה להשלים עם האפשרות ששתי מכוניות ינועו במהירות גבוהה זו לעבר זו, וכל מה שישלוט בהן הוא מחשב.

המכונית האוטומטית של גוגל צילום מסך: The New York Times

המאבק בספאם נמשך: מיקרוסופט חשפה את זהותו של מפעיל הבוטנט Kelihos, ברנש בשם אנדיי סַבֵּלנִיקוֹב מרוסיה. עד כאן, שום דבר מפתיע. מה שבכל זאת מעניין הוא שסבלניקוב עבד בעברו בשביל יצרנית של כלי נגד תוכנות זדוניות. כלומר, לפני שהוא החליט לדפוק לך את המחשב - הוא היה עסוק בלמכור לך תרופות נגד זה.

תומכי אנונימוס הם עם לא חכם במיוחד. SOPA הסקוטית נדהמה קלות למצוא את עצמה מוצפת באימיילים זועמים של מטומטמים עם שליטה חלקית למדי באמנות הכתיבה, שדרשו ממנה להפסיק לעשות את מה שהיא עושה, ומיד. ובכן, מה ש-SOPA - Scottish Organic Producers Association, אם לדייק – הוא ארגון העוסק בפיקוח על מוצרים אורגניים שמגודלים בסקוטלנד. העובדה שהאתר שלה מלא בתמונות של כבשים ותוצרת חקלאית, מה שיכול לרמוז על כך שהיא אינה קשורה להצעת החוק השנויה במחלוקת נגד פיראטיות, לא עוררה את תשומת הלב של שולחי האימיילים. אופס. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"