בדרך להנפקה עוצרים בגוגל: מה יכול צוקרברג ללמוד מענקית החיפוש?

איך תיראה פייסבוק שאחרי ההנפקה? אילו מהלכים היא תעשה ולאילו תחומי פעילות היא תיכנס? כמה מהלכים שביצעה ענקית אינטרנט אחרת, גוגל, שהונפקה באוגוסט 2004, אולי יכולים לשפוך אור על הכיוונים שאליהם תצעד בעתיד גם החברה של מארק צוקרברג.

כרגע נקודות ההשקה בין שתי החברות הן רבות: ערב הנפקתה, פייסבוק נמצאת במצב דומה לזה שעמדה בו גוגל לפני הנפקתה שלה. שתי החברות הן המובילות, שלא לומר השולטות הבלעדיות, בתחום הפעילות הראשוני והמרכזי שלהן, שהוא תחום הרשתות החברתיות עבור פייסבוק או החיפוש ברשת עבור גוגל. שתיהן מייצרות, כך לפי הערכות, הכנסות רבות ורווחים לא מבוטלים, והן מקיימות מודל עסקי יציב יחסית. שתיהן גם במצב שבו לא נראה גורם שיכול לערער את הדומיננטיות שלהן בטווח הקרוב.

הנפקת העבר של גוגל וההנפקה הצפויה של פייסבוק דומות באופיין גם לאור ההבדל מהנפקות קודמות של חברות אינטרנט גדולות, בראשן יאהו, אמזון ו־eBay. כל החברות האלה יצאו לבורסה בסוף שנות התשעים, ימי השיא של בועת ההייטק, כאשר החברות היו צעירות מאוד. eBay היתה בת שלוש בהנפקתה, אמזון בת כשנתיים, ויאהו פעוטה בת כשנה אחת. רוב הציבור עוד כלל לא הכיר את החברות האלו, ונתוניהן הכספיים היו צנועים. ליאהו, למשל, היו ערב הנפקתה הכנסות ממכירות בסך 1.3 מיליון דולר בלבד והפסד תפעולי של 600 אלף דולר.

גוגל ופייסבוק, מנגד, מגיעות להנפקה בגיל מבוגר יותר - ענקית החיפוש עשתה את זה בגיל שש, פייסבוק צפויה להיות בת שמונה בהנפקתה - וכשהן בשלות יותר ויציבות הרבה יותר. ההכנסות השנתיות של פייסבוק ב־2011, למשל, נאמדו ב־4.27 מיליארד דולר, 3.8 מיליארד דולר מהם ממכירת פרסומות. שתי החברות הן גם הרבה יותר גדולות: לפני הנפקתה עבדו ביאהו 49 איש בלבד. בפייסבוק עובדים כיום יותר מ־3,000 איש, ולפני הנפקתה מנתה גוגל כ־2,000 עובדים.

הנפקת גוגל בבורסה ב-2004 צילום: בלומברג

חורגים מתחום החיפוש

שינוי בולט ביותר שעבר על גוגל אחרי הנפקתה הוא המוצרים השונים שהחברה פיתחה. קודם ההנפקה, מרבית מוצרי החברה היו בעיקר נגזרת של מוצר הליבה שלה, שכלל אינדוקס מידע וחיפוש. בין הפיתוחים הבולטים שהושקו בשנים שלפני היציאה לבורסה ניתן למנות את שירות הפרסום במנוע החיפוש AdWords, תרגום המנוע למגוון שפות, ואת גוגל ניוז.

מוצרים שאינם קשורים לחיפוש כמעט שלא היו בנמצא. הבולטים מבין יוצאי הדופן האלה הם הרשת החברתית אורקוט, שפותחה עצמאית על ידי אחד מעובדי החברה; ושירות האימייל ג'ימייל, שאמנם הושק טרם ההנפקה עצמה, אבל רק אחרי שגוגל פתחה בהכנות אליה.

אחרי ההנפקה, לעומת זאת, בלטה יותר הכניסה של גוגל לתחומי פעילות שחרגו מתחום האינדוקס והחיפוש, או ללא קשר כלל אל התחום. גוגל מפות היה אחד המוצרים הראשונים הבולטים האלה, ואליו הצטרפו בהמשך גם תוכנת גוגל Earth, שירות המסרים המיידיים גוגל טוק, קורא ה־RSS גוגל רידר ועוד אינספור שירותים.

בהשוואה לכל אלה, כמעט כל הפעילות של פייסבוק נסבה סביב פעילות הליבה שלה, המתרכזת ביצירת קשר בין המשתמשים ברשת החברתית, וכמעט כל הפיתוחים שהציגה בשנים האחרונות נועדו לשרת צורך זה.

אם זה שירות תקשורת עם תמיכה באימייל או וידיאו צ'ט בשיתוף סקייפ, החברה טרחה להציג מגוון פיתוחים ושדרוגים שנועדו בראש ובראשונה לשפר את הקשר בין החברים. אם פייסבוק תפעל באופן דומה, ייתכן מאוד שאחרי הנפקתה תתרחב הרשת החברתית לתחומים שאינם בפעילות הליבה שלה. אחרי הכל, אם גוגל יכולה להקים רשת חברתית, מי אמר שפייסבוק לא יכולה להקים מנוע חיפוש?

צילום: אי פי

רוכשת סדרתית

תחום אחר שעבר בגוגל מהפך משמעותי אחרי ההנפקה הוא הרכישות. עד להנפקתה היו רכישות החברה מצומצמות ביותר, הן במספרן והן בהיקפן. רק עשר חברות רכשה ענקית החיפוש עד הנפקתה. העסקה הגדולה שבהן, של Applied Semantics, עמדה על שווי של 102 מיליון דולר. אחרי ההנפקה התהפכה התמונה משמעותית. בתוך שנה רכשה החברה שמונה חברות, החשובה שבהן אם כי לא היקרה ביותר היא כנראה אנדרואיד. בשש השנים שלאחר ההנפקה עמד מספר החברות שהיא רכשה על יותר מ־60, כשבשנתיים האחרונות הקצב רק הולך וגובר.

ומה עשתה פייסבוק? במשך קרוב לשמונה שנים רכשה הרשת החברתית פחות מ־20 חברות, כמות שגוגל רוכשת כיום בקצת יותר מחצי שנה. גם הסכום של מרבית העסקאות אינו מרשים, כשהיקרה ביותר היא כנראה זו של סנאפטו הישראלית, שנרכשה בשווי מוערך של עד 70 מיליון דולר.

בעקבות ההנפקה ייתכן שנראה גם את פייסבוק מבצעת רכישות רבות יותר ומתוקשרות יותר. אם החברה אכן תנפיק 10% ממניותיה לפי שווי של 100 מיליארד דולר, כפי שמעריכים כיום רבים, היא תגייס 10 מיליארד דולר. גם אם חלק מהסכום יחזור למשקיעים ולבעלי מניות, עדיין תחזיק פייסבוק בקופת מזומנים מספיק גדולה כדי לבצע עוד רכישות.

אם אפשר ללמוד מהמקרה של גוגל, הרי שהנפקה גם גוררת בעקבותיה זינוק משמעותי בקצב הגידול של החברה. כאמור, ערב הנפקתה העסיקה גוגל קצת פחות מ־2,000 עובדים, ופרט למטה החברה במאונטיין ויו שבקליפורניה פתחה רק שתי שלוחות בינלאומיות: בטוקיו ובאוסטרליה.

אחרי ההנפקה החלה החברה לעבור הליך התרחבות משמעותי: עד סוף 2004 הספיקה גוגל לפתוח משרד בהונג קונג, מטה אירופי בדבלין ומרכזי פיתוח בהודו ובטוקיו. בהמשך פתחה החברה מוקדי פעילות במדינות רבות כמו מקסיקו, סין, אוסטרליה וכמובן ישראל, שבה מפעילה החברה את אחד ממרכזי המו"פ החשובים שלה. מספר העובדים בחברה כיום? יותר מ־31 אלף.

לפייסבוק יש כיום כ־3,000 עובדים. לכאורה פריסתה רחבה יותר מזו של גוגל ערב הנפקתה: לפייסבוק מספר רב של משרדים בארה"ב ועוד כ־14 נציגויות במדינות שונות, בהן צרפת, אירלנד, סינגפור ואוסטרליה. ואולם, לרוב מדובר בלא יותר משלוחות קטנות ובהן מספר עובדים מצומצם.

סנאפטו. אחרי ההנפקה צפויה פייסבוק להגביר את קצב הרכישות צילום: עמית שעל

לחברה עדיין אין נציגויות משמעותיות הכוללות מספר רב של עובדים ומרכזי מו"פ. כמעט כל פעילותה המשמעותית, ובפרט פעילות הפיתוח, עדיין מתבצעת ממטה החברה שבעמק הסיליקון. אם תנהג החברה בדומה לגוגל, גם מצב זה צפוי להשתנות. ניצנים ראשונים כבר נראו בתחילת דצמבר, עת הודיעה פייסבוק שבתחילת 2012 תפתח מרכז פיתוח בניו יורק, וכן שתגייס במהלך השנה אלפי עובדים חדשים. זאת, אפשר לשער, כחלק ממהלכי ההתרחבות של ההנפקה.

אז נכון, אי אפשר לחזות מה תעשה פייסבוק אחרי ההנפקה. אבל הליך הפיכת חברה פרטית לציבורית גורר כמעט תמיד שינויים גורפים באופן פעילותה. ואם המקרה של גוגל מלמד משהו, הרי שאחרי הנפקתה צפויה פייסבוק לעבור גידול והתרחבות משמעותיים, להתחיל לבצע רכישות גדולות יותר וחשובות יותר, ולהשיק מוצרים מפתיעים שיכניסו אותה לתחומי פעילות חדשים. דבר אחד בטוח, עבור פייסבוק 2012 הולכת להיות שנה מעניינת מאוד.