עתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי: "פוגע בדמוקרטיה, מסוכן לביטחון"
לפי האגודה לזכויות האזרח, מומחי אבטחת מידע שעבדו בשירות המדינה מעריכים שהמאגר המוקם בימים אלה ייפרץ. בנוסף טענו: "זהו מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים המסב פגיעה קשה לכבוד האדם"
"מאגר המרכז מידע ביומטרי של כל תושבי המדינה הוא משאב מידע רגיש ואדיר, ומהווה מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים", מזהירים נציגי העותרים, עורכי הדין אבנר פינצ'וק ויהונתן קלינגר. "הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד האדם, לחירותו ולזכותו לפרטיות. הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה, ובנוסף הוא מהווה סכנה לשלום הציבור ולביטחונו".
העותרים מדגישים שהם לא מתנגדים להנפקת תעודות זהות חכמות, אלא רק להקמתו של המאגר עצמו: "מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ, וגם לא נועד, למנוע זיוף של מסמכי זיהוי. לשם כך די בהנפקת תעודות עם שבב אלקטרוני (בדומה לכרטיס אשראי) שבו מוטבעים נתונים". לדברי העותרים, הקמתו ועצם קיומו של המאגר "פוגעים בזכות לפרטיות ובזכויות חוקתיות נוספות. פגיעה זו רק מתעצמת במיוחד לנוכח בעיות קשות, שאינן מתעוררות במערכות מבוזרות; ובכלל זה סכנות אבטחה, 'זחילת פונקציות', מעקב וכריית מידע".
"המאגר ייפרץ בסופו של דבר"
בין השאר נטען בעתירה: "מאגרי מידע ציבוריים הם משאב יקר ערך, שרבים חושקים בו – במינהל הציבורי, בשוק הפרטי, ולהבדיל בעולם התחתון ובמדינות ובארגונים עוינים. גורמים אלה מנסים, וחלקם אף מצליחים, לשים את ידם על המידע שבמאגרים... הידיעה שגם המאגר הביומטרי יזלוג בסופו של דבר משותפת גם למומחי אבטחת מידע, שעבדו בשירות המדינה.
"כך אומר, למשל, מר משה בסול, ששימש בעבר כראש היחידה הטכנולוגית ברשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ: 'שלא יהיה ספק - גם המאגר הביומטרי ייפרץ מתישהו; כולו או חלקו. זה יכול להיות מבצע מתוחכם שייקח שנים להבין מי, מתי ואיך זה נעשה, אבל זה יכול להיות גם כתוצאה מסתם טעות מינורית של חוסר תשומת לב'".
דליפת המאגר, מזהירים העותרים, תוביל לגניבות זהות ברמה חסרת תקדים. "כאן הופך יתרונה של הביומטריה לחסרונה הגדול", נכתב בעתירה. "ככל שהמידע המזהה נחשב אמין יותר (ונתונים ביומטריים נחשבים אמינים במיוחד) כך יקשה על אדם להתנער מעקבות המידע שהשאיר או ש'הושארו' בשמו. קורבן להתחזות ייאלץ להיאבק על חפותו כנגד כל הסיכויים וללא יכולת לשנות את נתוני הזיהוי שלו כדי למנוע הישנות התופעה בעתיד".
"הפיילוט מבטיח בדיקה למראית עין בלבד"
שטרית. ביקורת על התנהלותו צילום: ליאור מזרחי
שטרית. ביקורת על התנהלותו צילום: ליאור מזרחי
הפונים מעלים בנוסף טענות נגד הליך אישור המאגר. "הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ה-25 ערב פיזורה, וכחריג להוראות התקנון הובאה להצבעה בתוך יממה. חברי הכנסת יצאו לפגרה והיו טרודים בפריימריז ובמערכת הבחירות אבל השר שטרית (שר הפנים אז, מאיר שטרית; ע"כ) הודיע שהוא 'יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה'. המחטף סוכל רק בזכות יו"ר ועדת החוקה, פרופ' מנחם בן-ששון, שמיאן להעביר בפגרה הצעת חוק רגישה כל כך".
התנהלות בלתי-תקינה, טוענים העותרים, התגלתה גם בדיוני ועדה משותפת שהוקמה לצורך בחינת הצעת החוק. "הוועדה המשותפת קיבלה היתר חריג לקיים דיונים במקביל לדיוני התקציב המרתוניים במליאת הכנסת, ונקבע לוח זמנים צפוף, שהקשה על הח"כים להשתתף בדיונים", נכתב בעתירה. "דיוני הוועדה המשותפת גם לא הותאמו, כמקובל, לסדר היום של חבריה החברים גם בוועדת הפנים".
גם הפיילוט שאושר לבסוף, לפני יישום מלא של התוכנית, זוכה לביקורת קשה, ולדבריי העותרים נבנה "בדרך שתבטיח בדיקה למראית עין בלבד". "הם (שר הפנים וראש רשות האוכלוסין; ע"כ) ניסחו צו דל ועלוב, שמתייחס רק לחלק קטן מהשאלות שאותן ביקשה הכנסת לבדוק. הם נמנעו מלפרט את 'העניינים שייבחנו', ואת 'המדדים להצלחה' – ערכים שלפיהם ניתן יהיה לקבוע האם התוצאות הן הצלחה או כשלון, והתנאים ההכרחיים לקבלת תוצאות תקפות ומהימנות".
