יצרניות השבבים הישראליות מחפשות כיוון
החברות מגלות שהלקוחות שלהן לא ממהרים לאמץ פיתוחים של חברות חיצוניות, ונאלצות לשלוח עובדים הביתה. איך יוצאים מזה?
שבוע לא טוב עבר על יצרניות השבבים הישראליות. את השבוע הזה התחילה חברת פריימסנס - המייצרת שבבים למצלמות קינקט שמיועדות למכשירי ה-Xbox של מיקרוסופט - שפיטרה כ־50 מעובדי הפיתוח שלה.
בהמשך נודע כי יצרנית השבבים אמימון מפטרת יותר מ־20 עובדים, המהווים כ־30% מכוח האדם שלה, ובנוסף החליפה את מנכ"ל החברה יואב ניסן־כהן ברם אופיר, יוצא חברת צורן. שתי החברות אמנם אינן עוסקות בתחומים דומים, אך הן סומכות על אותו שוק צרכני של המשתמשים במכשיר הטלוויזיה - אם כמכשיר בידורי ואם כמכשיר לצפייה. ואז הגיעו עוד פיטורים: כ-25 מהעובדים הישראלים של PMC, שרכשה את וינטגרה המקומית בסוף 2010, יצטרכו למצוא עבודה חדשה.
בואו נתמקד רגע באמימון: ההיסטוריה של תעשיית ההייטק הישראלית עם שוק השבבים היתה יכולה ללמד משקיע אחד או שניים בחברה, רגע לפני שרצו להשקיע בה או לחלופין להגדיר אותה כאחת ההבטחות הגדולות של התעשייה. אמימון היא יצרנית שבבים המאפשרים העברה של שידורים באיכות HD בין מכשירי אלקטרוניקה בתוך הבית. התקן שעל פיו פועלת החברה אינו פוגע בזכויות היוצרים, ולכן מקל על חברות האלקטרוניקה לשלב אותו במערכותיהן.
חברה ישראלית נוספת שפעלה בעבר בתחום היתה חברת מטאלינק, שהוקמה ב־1993 על ידי צביקה שוכמן והתחילה את דרכה כחברה בתחום טכנולוגית VDSL, אבל לאחר כמה שנים החליטה לעבור לפתח שבבים להעברת תקשורת ביתית - בתחילה בין נתבים ולאחר מכן גם בין טלוויזיות. לאחר שנים של פיתוח ובזבוז של עשרות מיליוני דולרים, כשלה החברה לחלוטין ונאלצה למכור את הטכנולוגיה שלה במחיר זעום.
עכשיו התסריט חוזר אצל אמימון: התקן שהיא פיתחה לא אומץ באופן נרחב ואף יצרנית טלוויזיות לא קנתה ממנה כמויות גדולות של שבבים. אחרי שנים של פיתוח והשקעות, אמימון הבינה שתחום הטלוויזיה לא יביא להצלחה שלה, ועכשיו היא עוברת לתחומי נישה שבהם היא אולי תוכל להצליח לשלב את השבבים שלה, ביניהם בתחום הרפואי.
ניסיונה של מטאלינק לגרום ליצרניות הטלוויזיה השונות לשלב את השבבים שלה הבהיר עד כמה תעשייה זו היא שמרנית ואינה ששה לשלב שינויים של חברות סטארט־אפ: החיבור לאינטרנט נכנס לטלוויזיות החדשות, אבל בצורה אטית מאוד, וגם כשיש חיבור לרשת - בטלוויזיה עצמה או דרך מכשיר חיצוני - הוא מיועד בעיקר לצפייה בסדרות ובסרטים, בשירותי סטרימינג או בהורדות פיראטיות.
הילדים עוברים הלאה
הסיבה לשמרנות היא החשש העיקרי של יצרניות הטלוויזיה מהיום שבו המכשיר שיוצר את מהדורת השבט בישראל ובכל העולם יהפוך לעוד מכשיר כמו המחשב או הטאבלט. מעמדה של הטלוויזיה הוא עדיין מעל לכל מכשיר בידורי אחר, אבל הכרסום במספר הצופים בארה"ב כבר החל, על חשבון מכשירי בידור אחרים.
המקרה של פריימסנס אינו דומה לזה של אמימון, אבל משתמשי הטלוויזיה שכה אהבו לרכוש את ה־Xbox והקינקט כבר עברו לדבר הבא. על פי הנתונים, התאווה לפלייסטיישן, לנינטנדו ולאחרים קטנה וכבר אינה נמצאת בראש רשימת הבקשות של הילדים. האייפד והטאבלטים החזקים יוצרים למיקרוסופט, לסוני ולנינטנדו בעיות לא קלות.
האם הפיתוח בכל הקשור לטלוויזיה נדון לכישלון מראש? ההצלחה של פריימסנס מוכיחה חד־משמעית שלא. אבל זו הצלחה מוגבלת וקשה מאוד שדורשת אורך רוח, כיס עמוק ובעיקר יכולת להתמודד עם הרבה כישלונות.