ישראל יכולה להפוך למרכז טכנולוגיה עולמי

באחד משיעורי הביולוגיה באוניברסיטה למדתי על "תיאוריית המלכה האדומה", הנקראת על שם המלכה מ"עליסה בארץ הפלאות", שאמרה לעליסה: "את צריכה לרוץ בכל הכוח רק בכדי להישאר במקום". הושפעתי עמוקות מהמשמעות האבולוציונית של התיאוריה, הטוענת שבכדי שמין מסוים ימשיך לשמור על ההתאמה היחסית שלו לסביבה אבולוציונית המשתנה תדיר, עליו להיות במצב הסתגלות תמידי. התיאוריה הזאת משקפת במידה רבה את האתגר המשמעותי ביותר הניצב כיום בפני מדינת ישראל כמוקד יזמות והייטק בינלאומי.

ישראל היא אחת המדינות הקטנות והצעירות בעולם. מדינה רב תרבותית, משוסעת במידה רבה, שעצם קיומה תלוי כחרב מעל לראשה. העובדה שמדינה כזו מובילה בהייטק העולמי היא הישג מעורר השתאות. לאחרונה דירג אתר טק־קראנץ' את תל אביב כאחת מחמש ערי הסטארט־אפ המובילות בעולם, ביחד עם עמק הסיליקון, ניו יורק, טורונטו ולונדון. אכן, יש במה להתגאות, אך אסור להתבלבל - האתגרים הניצבים בפני ההייטק הישראלי מורכבים מאי פעם ודורשים מאיתנו לבחון ולהתחדש כל הזמן.

דרור ברמן

כאמרת המלכה האדומה, שימור ההצלחה שלנו כרוך באופן הדוק עם יכולתנו להסתגל לקצב ההתפתחות הטכנולוגית המואץ. הממציא והסופר ריי קורצוול חישב שבמאה ה־21 לבדה נהיה עדים לקצב התקדמות טכנולוגי השווה ערך ל־20 אלף השנה האחרונות, ולראיה במכשיר סלולרי יש כיום יותר כוח חישובי ממה שהיה לכל נאס"א ב־1969.

ישראל נמצאת בעמדת המוביל, אך המוביל תמיד עומד בפני סכנת השאננות, ועל מנת להישאר בפסגה עליו להמציא את עצמו מחדש שוב ושוב. כדי שישראל תישאר מובילה, עלינו להפוך למוקד של חשיבה יזמית, גדולה, מקורית וגלובלית. עלינו להשקיע כל מאמץ בהפיכתנו לקהילה פתוחה, גלובלית וחדשנית, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך ולעמוד בחזית הפיתוח העולמית.

ישראל צריכה לעמוד במרכזה של מערכת טכנולוגית־גלובלית שתספק את התשתיות האקדמאיות, הכלכליות ואת המצע הדמוקרטי הנדרש בכדי להוות אבן שואבת למיטב המוחות בעולם. עלינו לעודד אנשים לצאת ולרכוש ידע וקשרים במדינות אחרות, ובעזרת תמריצים נאותים לדאוג לכך שמיטב היזמים והמשקיעים בעולם יראו בישראל שותף כדאי לפיתוח טכנולוגי. לעניין זה חשוב להפנים שנדידת המוחות בעולם אינה תופעה שיש לעצור, אלא תהליך הכרחי לשיתוף ולהעברה של מידע וגם להמשך ההסתגלות של ענף ההייטק בשוק המשתנה במהירות אדירה.

סיפורם של רפאל אוזן וירון סמיד הוא דוגמה חיה לדברים. אוזן עלה לישראל לבדו מצרפת בגיל 16, לא ידע עברית, עשה מאמץ אדיר לשרת כקצין ביחידה טכנולוגית מובחרת והפך ליזם מיד עם שחרורו. סמיד גדל בארה"ב ובין היתר הקים את קבוצת טק אביב, המאגדת תחתיה כ־1,500 יזמים ישראלים בארץ ובחו"ל, החולקים ביניהם רעיונות, יוזמות וידע. זוהי רשת שאין דומה לה בכל העולם, המספקת תמיכה קריטית ליזמים ישראלים בכל העולם.

אוזן וסמיד הקימו בישראל את בילגארד, סטארט־אפ פורץ דרך המאפשר לצרכנים לגלות חיובים חשודים והונאות בחשבון הבנק שלהם. הן בילגארד והן קבוצת טק אביב הם מופת ליכולת הסתגלות, למובילות מחשבתית וליצירת פלטפורמה לצמיחה והתחדשות, שהמרוויח העיקרי שלה הוא ההייטק הישראלי.

כשהקמנו את קרן Innovation Endeavors ב־2010, השקענו מאמץ רב בכדי ליצור את הבסיס הרעיוני, הניהולי, הפיזי ואת מערכת התמיכה שישנו את האופן שבו משקיעים ויזמים יוצרים קשרים, מחליפים מידע, ובונים חברות הפותרות בעיות גדולות. בשנתיים האחרונות זכינו להשקיע בעשרות סטארט־אפים מבטיחים שמקרבים אותנו אל המטרה השאפתנית שלנו – לבנות את אחת מקהילות היזמים האיכותיות בעולם. חלק נכבד מהיזמים שאיתם בחרנו לעבוד מגיע מישראל, יזמים שיכולת ההסתגלות והחדשנות טבועות בהם.

מימוש החזון להפוך את ישראל למרכז טכנולוגי עולמי נמצא בהישג יד, החומר האנושי קיים. כעת על כולנו לרוץ קדימה, להתעלות מעל דפוסי החשיבה המוכרים, ולבנות את מעצמת ההייטק של המאה ה־21.

הכותב הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון Innovation Endeavors, שייסד עם יו"ר גוגל אריק שמידט