דו"ח טכנולוגי: הנפקת הענק הופכת לתסבוכת ענק
חשד לתרגיל מכוער במיוחד בהנפקת פייסבוק, ולמה כישלון מצדה עלול לסכן גם את שאר הרשת. וגם: הצעת חוק בניו יורק רוצה לאסור על אנונימיות באינטרנט, ועורכי הדין של סמסונג בלב תיאטרון האבסורד
פראיירים לא מתים
הקריסה המהירה של מניית פייסבוק אחרי ההנפקה עוררה תמיהה. עבדכם הנאמן היה ספקני כלפי מחיר המניה המופרך מלכתחילה, אבל תמימות הדעים בקרב משקיעים גדולים, שהחלו להיפטר מהמניה כאילו היתה מקושרת בדרך כלשהי לפוליטיקה הישראלית, גרמה לאף של כמה אנשים חשדנים לרטוט.
בצדק, כך נראה. הנפקת פייסבוק מתחילה להיראות כמו תסבוכת העשור. האנליסטים של מורגן סטנלי, על פי החשד – בינתיים רק חשד – תיקנו כמה ימים לפני ההנפקה את ההערכה שלהם לגבי הרווחיות של פייסבוק. כלפי מטה. הרבה מאוד כלפי מטה. את המידע שלפיו פייסבוק לא יכולה להביא את הכסף שהיא אמורה היתה להביא הם קיבלו, על פי דיווחים, מבכירים בחברה.
עד כאן, הכל טוב. זה תפקידם של אנליסטים: להוציא הערכות חדשות עם קבלת מידע חדש. הבעיה מתחילה בשלב הבא. האנליסטים של מורגן סטנלי – הבנק שהנפיק את פייסבוק, כן? – חשודים שהחלו להודיע בחשאי, בצינורות סגורים לציבור, למשקיעים מוסדיים ואחרים שהם רצו בטובתם,שפייסבוק הרבה פחות רווחית משנטען.
אשר למשקיעים שהם לא רצו בטובתם, בעיקרם משקיעים קטנים – טוב, כל מזימה צריכה פראייר. מדובר במסכנים שהסתחררו מהבאזז, והיו מוכנים לקנות את המניה של פייסבוק במחיר שיודעי הסוד ידעו שהוא שקרי.
עולה גם השאלה מה ידעה פייסבוק, ומתי. בימים שלפני ההנפקה היא העלתה את מספר המניות שהיא מוכרת – ואת המחיר שבו מכרה אותן. בכלל לא בטוח שמורגן סטנלי הם הנבל האמיתי בסיפור הזה, וזה ודאי לא יהיה התרגיל המסריח הראשון שפייסבוק ומארק צוקרברג ביצעו.
צוקרברג. הנפקת הענק מסתבכת צילום: בלומברג
הפיצוץ היה מהיר. מדינת מסצ'וסטס כבר הוציאה צו הבאה למורגן סטנלי בדרישה לדעת מי דיבר עם מי, על מה ומתי. הרגולטורים של הרשות לניירות ערך בארה"בהתעוררו והם מתחילים להכין את החקירה.
כל העסק נראה כמו תסריט שבמאי סרטי תעמולה קומוניסטי היה דוחה כגס מדי: החתולים השמנים קושרים נגד האדם הפשוט וגורמים לו לקנות מוצרים פגומים כדי למלא את כיסיהם. אבל זה לא צריך להפתיע אף אחד: ניצול הבערות של רוב השחקנים בשוק החופשי תמיד היה חלק מהשיטה.
האם פייסבוק תהרוס את הרשת?
בהחלט ייתכן, כותב מייקל וולף. פקיעת הבועה של פייסבוק – המניה שלה איבדה אתמול עוד 9% מערכה, כן ירבו – עשויה לגרום למשקיעים ולמפרסמים להתעורר מהתרדמת ולשים לב לבעיה שגדולה אפילו יותר מהטרשת החברתית. המודל הכלכלי שעליו בנויה רוב הרשת, זה של פרסומות מפולחות, הוא מודל עתיר בעיות.
הנחת היסוד היא שפרסומות מקוונות יכולות להיות מדויקות. פייסבוק לא הצליחה לעשות את זה עד עכשיו, והיא מחזיקה במידע של משהו כמו 900 מיליון איש. אם היא לא יכולה לעשות את זה, ספק אם מישהו אחר יכול. כמובן, יש סיבות טובות לכך שפייסבוק נכשלת בכך – כמות המידע העצומה שהיא מחזיקה היא לא נכס, אלא רעש, והיא עוד לא מצאה מסננים שעובדים.
מבחינת צורת ההתנהגות של הגולשים, הפרסומות לא הופכות ליעילות יותר עם הזמן – להיפך, הן הופכות לבלתי יעילות. אנשים לומדים לזהות את מיקומן של הפרסומות ולהתעלם מהן. פייסבוק אומרת שהמשתמש הממוצע שלה שווה חמישה – או ארבעה, תלוי את מי שואלים – דולרים מדי שנה, אבל היא לא הצליחה להוכיח את זה. ה"ערך" של אותם גולשים יורד, וימשיך לרדת ככל שפייסבוק תחדור לעולם השלישי. המנוי הממוצע של ה"ניו יורק טיימס", לעומת זאת, שווה לעיתון 1,000 דולר בשנה.
אז כרגע פייסבוק מחזיקה בהמון מידע ובהמון משתמשים, אבל היא לא יודעת איך להפוך אותם לזהב. וכל זמן שהרעיון הזה לא יבזיק במוחה - היא לא תצליח להפוך לענקית אמיתית. התוצאה עלולה להיות ירידה ניכרת במחירי הפרסומות המקוונות: פייסבוק תיפול ראשונה, ויש בהחלט סיבה לחשוב שהיא תגרור איתה חלקים ניכרים מהרשת. אבל זה בסדר: מארק צוקרברג יישאר מיליארדר גם אז. הפראיירים רק מתחלפים.
המחיר האנושי של הקליטה הסלולרית
חברת AT&T הפכה לפני כחמש שנים לספקית הבלעדית של האייפון בארה"ב, ובהתאם גם לשפוטה שלה: אפל הפילה את כל התקלות של המכשיר על AT&T. החברה היתה זקוקה נואשות לעוד ועוד מגדלי סלולר כדי להתמודד עם הגאות בשימוש בדור שלישי שמשתמשי האייפון הביאו איתם.
אז היא קיצרה הליכים, ולפי החשד גם סיכנה חיים. תחקיר של פרו פובליקה ו-PBS מצא שבמכרזים של החברה, שהופנו לקבלני המשנה שלה, היא ציינה יותר מ-100 תחומים שבהם היא צריכה לקבל החלטות. בשלושה חוזים משנת 2008 החברה השאירה ריקים את החלקים שמתייחסים לבטיחות הבנייה. יש דברים שהיא לא רוצה לדעת, כמו מידת האכיפה של תקנות הבטיחות בעבודה.
מאז 2003 מתו 15 עובדים שבנו מגדלי סלולר עבור AT&T, רובם כתוצאה מנפילה. ספציפית במהלך השנים 2008-2006, כש-AT&T הרחיבה את רשת הסלולר שלה כדי שתוכל לטפל באייפון, מספר ההרוגים עמד על 11. העובדים ההרוגים קיבלו בממוצע עשרה דולר לשעה, ומשפחותיהם כנראה לא יתנחמו בכך שהם היו שמן על גלגלי המהפכה הסלולרית.
AT&T. בטיחות? תדאגו לזה אתם צילום: בלומברג
צעד אחד רחוק מדי
למחוקקים של מדינת ניו יורק נמאס מפחדנים אנונימיים שמסתתרים מאחורי המקלדת וכותבים השמצות בפורומים או בבלוגים. אז הם איבדו כל שמץ של הגיון, מעלים הצעת חוק שתאסור על כל בלוג או אתר המתארח בניו יורק להציג תוכן אנונימי, ותדרוש מבעלי האתרים להסיר כל תוכן שלא ילווה בשמו של הכותב. המדור מרשה לעצמו לתהות האם בניו יורק מקובל להשתמש בפטיש במשקל חמישה קילו כדי להרוג מקק. מקק ענק ומצחין, אבל מקק.
קודם כל, החוק על פניו סותר את התיקון הראשון לחוקה, שמגן על חופש הדיבור. שנית, הפתרון לא צריך להיות חקיקתי: זו סתימת פיות. את המלחמה בבריונות האנונימית צריך לנהל בכלים חברתיים, ולהוקיע את מי שנעזר באנונימיות כדי להפיץ ארס. סתימת פיות בחוק תמיד מעניקה לבריונים האלה הילה לא מוצדקת של נרדפים על ידי משטר מרושע.
לא צריך להשתיק אותם, צריך להתעלם מהם ולתת להם לצרוח יחד עם עמיתיהם לפרנויה באיזו פינה מרוחקת של הרשת, כמו פורומי השופכין של פורצ'אן. ואם הם עושים יותר מדי רעש? אז מגישים תביעת דיבה. האפשרות לדרוש חשיפת כותב אנונימי צריכה להיות קיימת, כל זמן שאנחנו רוצים לשמור על חוקי השם הטוב, אבל בינה ובין הדרישה לאיסור מוחלט על כתיבה בעילום שם המרחק גדול.
קצרצרים
AirBnB, אתר הסאבלטים שמאפשר לשכור דירות של אנשים אחרים במקום מלון, נפגעה בעבר כאשר שוכרים זרעו הרס וחורבן בדירות שבהם שהו. בנסיון לשכנע משכירים עתידיים שהסיכון נמוך משחשבו, החברה מציעה כעת ביטוח נזק של עד מיליון דולר, שיוענק למשכירים ללא חיוב. ואם הבית שלכם שווה יותר ממיליון דולר? אז אולי זה לא רעיון טוב להשכיר אותו לזרים.
בנסיון נואש למשוך מישהו לחורבה העשנה שעליה גוגל מהמרת בכל מה שיש לה, החברה מנסה להפוך עכשיו את גוגל+ לפליקר. שירות התמונות הוותיק נמצא בדעיכה ומוכיח את מגע מידאס ההפוך של יאהו - שהופכת כל זהב שהיא נוגעת בו לקש. אי לכך ובהתאם לזאת, גוגל+ מנסה למשוך אליה את הצלמים, ואפילו ערכה כנס עבורם. האיש שמנהל את התחום בגוגל+, אגב, הוא מי שניהל את המו"מ לרכישת פליקר על ידי יאהו. ספק אם זה מה שיציל את גוגל+ - במיוחד כשהחברה טוענת שהמודעות שהיא מפרסמת הן "מתנות קטנות למשתמשים". מתנה קטנה למשתמשים, מתנה די גדולה ללארי פייג'.
מלחמת הפטנטים הגדולה של עולם הטכנולוגיה, המתנה האחרונה של סטיב ג'ובס למין האנושי, יוצרת מדי פעם מצבים משעשעים במיוחד. דוגמה ראשונה: סמסונג מכחישה כעת בתוקף שמי שעיצב את הגלקסי 3 שלה היו עוכרי דין, שעשו הכל כדי לוודא שהמכשיר לא יהיה דומה לגרוטאות של אפל בשום צורה, כדי שלא לתת ליצרנית האייפון שום עילה לתבוע. אפל, בהיותה טרול פטנטים, לא באמת צריכה עילה כדי לתבוע, כך שגם אם הדיווח היה נכון - ספק אם גישה כזאת היתה מועילה לסמסונג איכשהו.
גלקסי אס 3. כולל פיצ'ר נגד תביעות פטנטים? צילום: שי ענבל
ועוד דוגמה מבית סמסונג: עוכרי הדין שלה הודיעו לבית המשפט שהם מבקשים לפסול כמה מהעדים המומחים-לכאורה שהביאה אפל באחד הסכסוכים האינסופיים בין שתי החברות. לטענת סמסונג, העדים הללו לוקים בהערצה מוגזמת לחברה המובילה בשיווק מחדש של מוצרי פוקסקון. "הם השליכו מאחורי גבם את המתודות המדעיות המקובלות ואת העקרונות החוקיים המוכרים, לטובת הערצת-עבדים של הלקוח שלהם, ודברי שבח על המוצרים המהפכנים והקסומים כביכול שלו", מסרה סמסונג בבקשה לפסול את העדויות. כך צריך.
ארגון הטרור המקוון אנונימוס תקף את משרד המשפטים האמריקאי, וגנב ממנו מידע בהיקף של 1.7 גיגה-בייט. המידע, התפאר ארגון הטרור המקוון, כולל גם מיילים פנימיים של משרד המשפטים. במשרד סירבו להתרגש, או ניסו להפחית מחשיבות התקיפה, ואמרו שהגניבה היא מהאתר הפומבי של מחלקת הסטטיסטיקות שלהם - ועם זה אפשר לחיות.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
