ציון נכשל למשרדי הממשלה בדו"ח ממשל זמין
שקיפות במשרדי הממשלה? אתרי האינטרנט של 35 מתוך 45 גופים ציבוריים קיבלו ציון נכשל על ידי ממשל זמין. הם נבדקו על בסיס זמינות האתרים ברשתות חברתיות, היקף התוכן ועוד
הדו"ח, המתפרסם מדי שנה, בוחן מדדים שונים הנוגעים לפעילות המקוונת של 72 גופים ציבוריים – החל מהשפות בהן מופיע האתר ועד הדפדפנים באמצעותם ניתן לגלוש בו וכן נגישותו לבעלי מוגבלויות. השיפוט מתבצע על בסיס מידע שמספקים המשרדים והשויות בעצמם באמצעות טופס מקוון, פרט למידע על נגישות לבעלי מוגבלויות שאותו מספקים מומחים.
אחד המדדים החשובים ביותר בדו"ח "פרסום תוכן חובה" – כלומר, האם המשרד או הרשות מפרסמים באתר את המידע הבסיסי שהם מחוייבים לפרסם ברשת לפי חוק. בין התכנים שהגופים מחויבים לספק ניתן למצוא את תפקיד הגוף והשירותים השונים שהוא מציע, דרכי יצירת קשר, שעות קבלת קהל ומענה טלפונים, מכרזים שמבצע המשרד ועוד.
בקטגוריה זו, מתוך 72 גופים שנכללו בדו"ח, רק 45 העבירו מידע בנושא. מתוכם, 20 קיבלו ציון גרוע במיוחד של פחות מ-60. מבין הגופים שכן העבירו מידע בולט לרעה במיוחד פיקוד העורף – הגוף שבמצב חירום אמור להיות מקור המידע המרכזי לציבור – שקיבל את הציון הנמוך ביותר: 21 נקודות בלבד. בין השאר, הוא נכשל בסעיפים העוסקים במידע אודות הרשות, בשירותי הרשות ובפירוט שירותי ממשל זמין שהוא מציע.
עוד בלטו לרעה: רשות השידור (32 נקודות), השירות המטאורולוגי (35), בנק ישראל (36) והרשות לשירותי דת (39). מנגד הצטיינו משרד החקלאות שקיבל ציון מלא, משרד החינוך (95), משרד התחבורה (94), ואתר הכנסת שסוגרת את החמישייה המובילה עם ציון 92. 27 משרדים לא ניאותו למלא את הטופס המקוון העוסק בשקיפות משרדיהם, ועל כן בחרנו לתת להם "נכשל".
איך אומרים נכשל בערבית?
קטגוריה חשובה נוספת בודקת את השפות הרשמיות השונות בהן זמין האתר, פרט לעברית. היא בודקת האם חלק ניכר מתכני האתר גם זמינים בשפות הרשמיות האחרות בישראל, כנדרש בחוק. מהבדיקה נמצא כי ערבית לא מיוצגת ב-23 מתוך 52 הגופים שהוצגו בקטגוריה, כאשר שבעה גופים נוספים לא סיפקו את המידע המבוקש בנושא.
כרמלה אבנר, הממונה על התקשוב הממשלתי צילום: נועם מושקוביץ
בנוסף, ל-15 גופים אין מידע מספק באנגלית באתרם. בולטים לרעה במיוחד בקטגוריה מספר גופים המספקים שירותים חיוניים לכלל האוכלוסייה, כמו רשות האוכלוסין, משרד הרווחה ורשות האכיפה והגבייה שאתריהם זמינים רק בעברית. עם זאת, הדו"ח שיבח את משרד התמ"ת והביטוח הלאומי, שזמינים בשש שפות באופן מלא, ומשרד התיירות, הזמין בשבע שפות.
יודעים לתקשר?
מדד חשוב נוסף בודק האם המשרדים מנצלים את המדיה החברתית וערוצי תקשורת נוספים על מנת לתקשר עם הציבור - כגון דוא"ל, פרוומים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד. ארבעה גופים בלבד - משרדי התמ"ת, החקלאות, הביטחון והתיירות - מפעילים בלוגים. ל-16 גופים אין כל נוכחות ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ויוטיוב, ו-15 נוספים קיבלו ציון נמוך של 2.5 מתוך 10 במדד פעילות ברשתות חברתיות. גם בקטגוריה זו, 16 גופים לא העבירו מידע, בהם גם, למרבה ההפתעה, משרד ראש הממשלה והמשטרה שדווקא מקיימים נוכחות בולטת בפייסבוק ובטוויטר.
שאלה חשובה נוספת היא כמות התעבורה והרייטינג של אתרי הגופים בקרב הציבור. במקום הראשון ניצב משרד החוץ, עם ממוצע כניסות חודשי של 1.3 מיליון. אחריו ברשימה, מינהל מקרקעי ישראל (876 אלף), השירות המטאורולוגי (800 אלף), משרד המשפטים (688 אלף) ורשות שדות התעופה (674 אלף).
אתר משרד החינוך, שלרוב מדורג במקום גבוה הודות לאפשרות לבדוק בו את ציוני הבגרויות, נפל השנה למקום ה-14, עם 396 אלף כניסות בחודש בממוצע בלבד. במקום האחרון מבין 48 הגופים שדירוגיהם הוצגו ניצב, באופן לא מפתיע, המשרד לאזרחים ותיקים עם ממוצע חודשי של 1,500 כניסות.
והמנצח הוא
במסגרת הדו"ח גם מוענק אות ממשל זמין לשנת 2012 לגופים המובילים במתן שירותים ומידע מקוון. האות מחולק בשתי קטגוריות, בהתאם לאופי הפעילות של כל גוף. בקטגוריית השירות זכה במקום הראשון משרד התמ"ת, ולאחריו משרד החינוך ורשות שדות התעופה. הזוכה בקטגוריית מינהל, מטה ומידע היא הרשות לניירות ערך, כשהמקומות השני והשלישי בקטגוריה זו הוענקו, בהתאמה, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד לביטחון פנים.
קשה למצוא מנצחים השנה - אף משרד לא הציג ציון סופי בכל המדדים שאפשר לכנותו מרשים. משרד התמ"ת קיבל ציון של 72 בלבד (מתוך 100), והרשות לניירות ערך ציון של 73. גם לזוכים, כך נראה, יש עוד מקום רב לשיפור. במקומות האחרונים ניתן לציין את רשות האכיפה והגבייה (25 נקודות) והמשרד לפיתוח הנגב והגליל (33).
מנהלת פיתוח עסקי במטה התקשוב הממשלתי, מיכל לוי, התייחסה בשיחה עם "כלכליסט" לציונים הנמוכים שקיבלו מרבית הגופים בדו"ח: "נכון להיום, אף משרד לא יכול לקבל ציון מאה. יש הרבה תהליכים שלא ניתן להשלים באופן מקוון, מכיוון שאין דרך להזדהות או לחתום בצורה אלקטרונית. כשאתה רוצה דרכון, מישהו צריך לזהות אותך פיסית. אפילו שינוי מען בתעודת הזהות דורש חתימה ושליחה בדואר רגיל.
"ברגע שאזרח צריך לקום מהכיסא ולהגיע להזדהות, אוטומטית הגוף לא מקבל ציון מלא. יש כמה דרכים להשלים את התהליך, תעודת זהות חכמה היא אחת מהן. יש משרדים שכבר מכינים את השירותים ותהליכים ליום שתהיה תעודה חכמה. אנחנו משתמשים בדו"ח כדי לעודד משרדים להיות מוכנים ליום הזה".
למרות הנתונים הנמוכים, לדברי לוי בתחומים רבים ניתן לראות שיפורנים ניכרים. "בשנים האחרונות גוברת המודעות לצורך לתמוך בדפדפנים שאינם אינטרנט אקספלורר", היא אמרה. "המודעות להתאמת אתרים בעלי מוגבלויות גוברת. אנחנו רואים את השיפור, ויותר ויותר משרדים שואלים ומדברים על התאמה. אנחנו רואים גם מגמה גוברת, אך רחוקה מלהיות מספיקה, לשימוש במדיה חברתית. משרדים מתחילים להבין מה זה ממשל פתוח, שהנגשה של מידע ברשת זה טוב ויפה אבל הנגשת שירותים היא חשובה. משרדים מתחילים להבין יותר את הצורך, אבל לצערנו זה לא מספיק ולא כמו שהיינו רוצים לראות".
