דו"ח טכנולוגי: מכשף הטכנולוגיה והמטאטא המשתולל
יושבי עמק הסיליקון מתחילים לחשוש מהתמכרות לגאדג'טים, איך משפיעים חוקי זכויות היוצרים על ויקיפדיה ועל ההון התרבותי שלנו, הפיראטיות באנדרואיד אמיתית מאוד, והקאדר הסודי של מאריסה מאייר
אולי כדאי שתעזוב את הגאדג'ט
המדור הזה עוקב מזה ארבע שנים (מחרתיים יום ההולדת) אחרי השפעת גאדג'טים וטכנולוגיה על חיינו - שאינה בהכרח חיובית. עבדכם הנאמן מקפיד כבר קרוב לשלוש שנים על הפסקת כל שימוש בגאדג'טים ומחשבים (חוץ מהקינדל, הוא לא מחובר) אחרי השעה 21:00. הידיעה הראשונה בתחום התייחסה למחקרה של חוקרת המוח הבריטית הידועה, סוזן גרינפילד, שקבעה שיש צורך בהרבה יותר מחקרים ומידע. בארבע השנים שחלפו מאז, נאסף קורפוס מחקרי לא קטן בנושא.
חוקרים כבר מצאו שיש דמיון בין התמכרות לעישון או שתיה ובין התמכרות לחיבור בלתי פוסק. זה לא היה ניסוי בודד. חוקרים אחרים מצאו שמערכת היחסים בין משתמשי האייפון ובין הגרוטאה שלהם מפעילה במוח את האזורים שמקושרים בדרך כלל עם אהבה. מחקרים בישראל הראו שסמארטפונים מקשים על מערכת היחסים בין הורים לילדים; עכשיו הילדים צריכים להתחרות על תשומת הלב של הוריהם לא רק מול ילדים אחרים או טרחות החיים, אלא גם מול גרוטאה מתוחכמת.
מה ההתמכרות לטכנולוגיה עושה לנו? צילום: Shutterstock
עמק הסיליקון הוא מרכז האוונגליזם הטכנולוגי, מרכז השיווק של התפיסה שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות שלנו. ואפילו שם מתחילים עכשיו לקלוט שיש לנו בעיה: שכשאנחנו מציבים את כל העולם ופלאיו בכיס של כל אדם, בכל רגע נתון; שכשאנחנו מעניקים לו הצצה בלתי פוסקת אל חייהם של הקרובים אליו; כשאנחנו הופכים כל אדם לתחנת שידור ומספקים לו גישה לכל האירועים בעולם, אם רק ירצה בהם. כשאנחנו עושים את כל זה, המוח שלנו משתנה בצורות שאנחנו עדיין לא מבינים.
התרגלנו להגיד שהחוק מפגר שנות דור אחרי הטכנולוגיה, אבל כמוהו גם התפיסה שלנו. מהפכת המידע היא הקפיצה הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז מהפכת החקלאות, ולזו לקח הרבה, הרבה מאוד זמן - אבל המוח שלנו עדיין חושב במונחים של המהפיכה החקלאית.
מהפכות, בדרך כלל, דורשות כמויות של דם על גלגליהן לצרכי שימון; ואנחנו? עדיין מתאוששים מהמכות האיומות של המהפכה התעשייתית. עתה, גם בעמק הסיליקון אומרים שאולי
צריך לקחת צעד אחורה ולצמצם לפחות לכמה שעות את החשיפה לטכנולוגיית המידע. וכשהמכשף עצמו אומר לך שהמטאטא יצא משליטה, אולי כדאי להקשיב לו.
ואם כבר דיברנו על פיגורו של החוק...
איך משפיע חוק זכויות היוצרים על ויקיפדיה?
חוקר, אַבּיסֵק נַגַרַאז' שמו, החליט לבדוק את השפעתם של חוקי זכויות היוצרים על ויקיפדיה, כאספקלריה של השפעתם על התרבות כולה; מבחינת הרבה מאד אנשים, ויקיפדיה היא השער הראשון למידע ברשת.
כדי לבדוק את הנושא, הוא בחן את הערכים של ויקיפדיה על שחקני בייסבול. בשל סעיף כלשהו בחוקי זכויות היוצרים של ארה"ב, כל הגליונות של מגזין בייסבול מוביל בשם Baseball Digest שפורסמו לפני שנת 1964 נמצאים ברשות הציבור, וגוגל העלתה ב-2008 את הגליונות לרשת.
יותר תמונות, יותר חשיפה למידע. ויקיפדיה צילום מסך: wikipedia.org נגראז' חילק את שחקני הבייסבול לשתי קבוצות, אלה שבין 1944 ו-1964 (שהמידע עליהם מופיע ברשת באופן חוקי) ואלה שבין 1964 ו-1984 (שאין עליהם מידע חוקי ברשת שמבוסס על Baseball Digest). הוא גילה שערכי ויקיפדיה על שחקני הבייסבול מהקבוצה הראשונה מכילים תמונות בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר על שחקני בייסבול מהקבוצה השניה. הוא גילה גם שתמונות מגדילות משמעותית את התעבורה של ערך בוויקיפדיה. הוספת תמונה לערכים שבקבוצה המובילה בתחומם העלתה את התעבורה שלהם ב-70%(!).
המסקנה ברורה למדי: חוקי זכויות היוצרים מרוששים את ההון התרבותי של ויקיפדיה - ובהתאם, את ההון התרבותי של כולנו. השאלה איך לאזן בין זכותו של הציבור למידע ובין זכויותיהם של יוצרים על יצירותיהם עדיין לא מצאה תשובה ראויה, וכמי שחי מכתיבה אני כמעט אוטומטית בצד של היוצרים, אבל צריך לדעת שלזכויות יוצרים יש מחיר.
ובינתיים, בקצה השני של הספקטרום,
הפיראטיות חיה ובועטת באנדרואיד
תומכי תופעת הפיראטיות - שהיא בבסיסה גניבת תוכן - אומרים שמי שמוריד אלבומי מוזיקה באופן בלתי חוקי הוא לעתים קרובות, פרדוקסלית, אחד מהלקוחות הטובים ביותר של הלהקה; פיראטים של מוזיקה רוכשים מוזיקה שהם מורידים בשיעור גבוה מאד.
לא, לא כאלה פיראטים צילום: Shutterstock
אבל אין מחקרים כאלה על משחקים או סרטים, ואם מישהו רוצה לדעת מה המשמעות מבחינת היוצרים, הוא צריך רק להתבונן על מה שקרה למשחק Dead Trigger, משחק חיסול זומבים של חברת Madfinger Trigger. החברה פרסמה את המשחק בחנות Play של אנדרואיד במחיר של 0.99 דולר, ואז נדהמה לגלות שכמות פסיכית של פיראטים מצאה דרך להוריד את המשחק מבלי לשלם. כתוצאה מכך, היא הרימה ידיים והפכה את המשחק לחינמי. ואז חטפה את המכה השניה: שחקנים שזעמו על כך שהם שילמו דולר אומלל עבור משחק שהפך לחינמי נתנו לו דירוגים נמוכים בכוונה.
אז גנבי התוכן הרוויחו משחק בשווי דולר, אבל יש לפחות מפתח משחקים אחד שיצטרך לשקול היטב בפעם הבאה אם שווה לו לפתח משחק לסביבה פתוחה כמו אנדרואיד, או למקד את מאמציו בגן הסגור של אפל. זו פשרה אידיאולוגית כואבת - לסגור את התוכן שלך מאחורי החפיר שורץ התנינים של אפל, אבל ככה לפחות תוכל לשלם את החשבונות.
הקלף שבשרוול של מאריסה מאייר
מאריסה מאייר הפכה לאחרונה למנכ"לית יאהו ויש לה הרבה מאוד עבודה לפניה. אבל יש לה גם קלף סודי בשרוול. קוראים לו Associate Product Manager או APM.
APM היא תוכנית יוקרתית של גוגל, שיזמה מאייר וניהלה במשך שנים בעצמה. המטרה שלה היא לזהות מפתחים ומקודדים מחוננים במיוחד, כאלה שיש להם חוש עסקי ויכולות חברתיות, ולהשקיע את כל המאמצים למימוש הפוטנציאל שלהם - בגוגל או מחוץ לה.
מריסה מאייר. מגיעה עם חברים צילום: בלומברג מאייר יצרה סביבה תומכת מאוד לאנשי ה-APM, דלתה היתה פתוחה בפניהם תמיד, ומדי שנה היא היתה מוציאה אותם לטיול בחו"ל - כדי להדק את הקשרים ביניהם, וכמובן גם את הקשר עמה. הפרויקט, שמאייר ניהלה עד פרישתה מגוגל, נחשב להצלחה פנומנלית ובוגריו ממלאים תפקידי מפתח כמעט בכל תחום בגוגל.
רוב הבוגרים שמרו על קשר עם מאייר ונפגשו עמה תקופתית גם אחרי שסיימו את הפרויקט (שנמשך כשנתיים לכל משתתף) וחלקם כבר עזבו את גוגל. אף אחד לא יופתע אם שיעור ניכר שלהם יהגר בזמן הקרוב ליאהו, וייתן לה קצת יתרון במאבק הקשה שהיא מנהלת על הישרדותה.
קצרצרים
ובהתאם, ביאהו כבר החלו להתיחס למנכ"לית החדשה שלהם כאובייקט הערצה. מישהו הציב את התמונה של מאייר על רקע תמונת ה"תקווה" המפורסמת של אובמה, בצבע הארגמן של יאהו, שאומרים שהוא גם הצבע האהוב על מאייר. יאהו החליפה מנכ"לים בקצב מסחרר בשנים האחרונות; אף אחד מהם לא משך כל כך הרבה תקווה אליו. יש לקוות שמאייר תעמוד במצופה ממנה, או שהתקווה תהפוך במהירות לאכזבה מרירה.
זוכרים את קודמה של מאייר בתפקיד, סקוט תומפסון? התולעת שהוליך שולל את חבר המנהלים, פיטר 2,000 עובדים, ואז המריא על כנפי מצנח מוזהב, בהדגימו את כל מה שדפוק בתרבות הקפיטליסטית המודרנית? אז נמצאה חברה מספיק מטומטמת כדי לתת לו לשמש כמנכ"ל שלה. המדובר ב-ShopRunner, חברה לסחר מקוון - תחום שתומפסון מכיר מהתקופה בה עבד בפייפאל. נו, אל תגידו אחר כך שהופתעתם. פעם, לא כל כך מזמן, בנאדם שהיה נתפס בתרגילים שתומפסון נתפס בהם היה נעלם לכמה עשרות שנים, או מצטרף ללגיון הזרים. היום, כמסתבר, די בפחות משלושה חודשים.
מישהו צריך לתפוס את ההנהלה של RIM בצווארון ולנער אותם עד שהם יקלטו את המציאות סביבם, והמציאות הזו היא שלטאבלטים של החברה - בניגוד, אולי, לסמארטפונים העתידיים שלה - אין עתיד. ולמרות זאת, ולמרות שהמכשיר היה כשלון מהדהד, RIM הולכת לבזבז משאבים שאין לה ולהוציא בסוף החודש עוד גרסה של הגרוטאה. כן, הכשלון החדש מצויד בדור רביעי; לא, זה לא יציל אותו - ודאי לא במחיר המופרך של 550 דולרים לחתיכה.
מלחמת הפטנטים מתחילה להימאס על השופטים: אחרי הנזיפות של ריצ'רד פוזנר האמריקאי בסמסונג ואפל, הגיע תורה של שופטת אוסטרלית, אנאבל בנט. סמסונג טוענת בפניה שאפל לא מוכנה לשלם עבור פטנטים בתחום הדור השלישי, בעוד שעוכרי הדין של אפל טענו שהם דווקא היו מוכנים לשלם, אבל סמסונג סירבה לכך. בנט תהתה "מה לעזאזל עושה ההליך הזה כאן? זה פשוט מגוחך", ושלחה את שני הילדים המתקוטטים לגישור.
מישהו מפעיל מתיחה דוחה למדי על מספר גדול של אוסטרלים: הם מקבלים מסרון, שבו נאמר להם שהשולח הוא מתנקש, שמישהו הוציא עליהם חוזה - ושהמתנקש מוכן לרדת מהעניין אם יקבל 5,000 דולר תוך 48 שעות. אם הם ינסו לדווח על כך, מאיים השולח, הם ימותו. בהתחשב במספר האנשים שפנו לרשויות - מאות - כנראה שמעטים לוקחים האיום ברצינות. בכל זאת, סביר שמישהו ייפול קורבן לשטיק הזה, אם המדגם גדול מספיק. ספאמרים, כזכור, מחפשים את הטיפשים יותר שבבני האדם, וכותבים לשם כך טקסטים אוויליים.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
