$
חדר מחשבים

החוק להעסקת בני 45 ומעלה בהייטק - סבסוד מוצלח או טלטלה מיותרת?

במבחן העסקי של השגת יעדים, פריון, רווחיות וניהול אפקטיבי – קליטת העובדים מחדש תיכשל ואז התסכול והייאוש של כל אותם בני 45 ומעלה יהיה גדול יותר

שמואל ברקן 17:4225.07.12

התבשרנו לאחרונה על הצעת חוק לפיה המדינה תסבסד העסקת בני 45 ומעלה בהייטק. ההצעה הוגשה כתיקון לחוק עידוד השקעות הון, והיא קובעת כי שכר העובדים יהיה לפחות כפול מהממוצע במשק. אם החוק יעבור, הוא יהיה תקף אך ורק לחברות מוטבות ומועדפות לפי חוק עידוד השקעות הון .על פניו, אין

ספק שמדובר ביוזמה מבורכת שאולי תצליח להחזיר למעגל העבודה מספר אנשים שנפלטו ממנו. יחד עם זאת, צריך להבין למה הם נפלטו ומה הסיכוי שייקלטו מחדש על אף החוק?

 

כדי להבין את התופעה יש להבין, תחילה, את אופיו של ההייטק בישראל. ההייטק הישראלי מבוזר מאד עם למעלה מ-2000 חברות בעלות מחזור שנתי שנמצא מתחת ל- 20 מיליון דולר. אנו עדים בשנים האחרונות לחדשנות רבה מאוד, הכוללת כמות אקזיטים עצומה. כמו כן כמחצית ממהנדסי המחקר והפיתוח עובדים עבור מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות גדולות. נוצר מצב בו מרכז הכובד של הפעילות של מרבית המהנדסים בארץ הוא מחקר ופיתוח.

 

הסיבה העיקרית לכך שמספר בני 45 ומעלה בישראל שנפלטים ממעגל העבודה הוא יחסית גבוה, נעוצה בעובדה שמרבית החברות הן חברות לא "מלאות", ולכן הפרופורציה בין תחומי עיסוק כללי כמו ניהול, שיווק, מכירות, פיתוח עסקי, רכש, תפעול, לוגיסטיקה ויצור לבין מחקר ופיתוח היא לטובת מחקר ופיתוח.

 

"אורך החיים" של מהנדס הפיתוח קצרים יחסית, מכיוון שהצעירים יותר מעודכנים בטכנולוגיות החדשות וגם עלות שכרם נמוכה יותר. וכך, נוצר מצב בו או שהם לא מתאימים לתפקידים האחרים הכלליים יותר או שפשוט יש יחסית מעט מאוד תפקידים כאלה.

 

הכוונה של יוזמת החקיקה טובה, אך לצערי היוזמה לא קוראת נכון את המציאות ולכן לא תצלח. במידה והחוק יעבור ייווצר גל של קליטה, שינצל כסף ממשלתי, אולם כשהדבר יצטרך לעמוד במבחן העסקי של השגת יעדים, פריון, רווחיות וניהול אפקטיבי - הקליטה תיכשל ואז התסכול והייאוש של כל אותם בני 45 ומעלה יהיה עוד יותר גדול.

 

המהלך הנכון בטווח הקצר הוא לקחת את כל היכולות של בני 45 ומעלה, שנוצרו בהייטק ושנפלטו ממנו, ולנתב אותן לחברות "מלאות" שלא בהכרח מתחום ההייטק. שם יש יותר אפשרויות לתפקידים שבהם יהיה להם ערך מוסף אמיתי וכולם ירוויחו. במקום לנסות לחוקק חוק "עקום", משרד העבודה בשיתוף עם הגופים הציבוריים שעוסקים בהייטק צריכים להגדיר במדויק את הפרופיל של בני 45 ומעלה שנפלטו ממעגל העבודה.

 

בנוסף, במקום לסבסד "דבר עקום" שישכרו שירותי חברות השמה מהשורה הראשונה, יש למצוא מקומות עבודה מתאימים בחברות שעוסקות בתעשיות "נמוכות", אך "מלאות" ושיתוגמלו על פי הצלחה.

 

בטווח הארוך הפתרון האורגני יבוא מהצמחת חברות הייטק ישראליות "מלאות" וגדולות שיפרצו את גבולות מדינת ישראל בגדול. בחברות כאלה בני 45 ומעלה יוכלו לבוא לידי ביטוי מרבי במקומם הטבעי מבלי לעבור טלטלה מיותרת. חברות כאלה אף ייצרו מעגלי תעסוקה נוספים לכל הגילאים ולמגוון רחב של ענפים במשק.

 

הכותב הינו מנכ"ל משותף בפריסקייל ישראל ודירקטור לשיווק ומכירות במזה"ת ואפריקה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x