"מנהלי מיקרוסופט חונקים חדשנות"

"עשור אבוד" של כשלים ניהוליים, טעויות אסטרטגיות ופספוס הזדמנויות הפך את מיקרוסופט מענקית טכנולוגיה חדשנית ומרכזית לחברה מיושנת ושולית, שנסמכת על מוצרים ותיקים כמו ווינדוס ואופיס - כך נטען בכתבת תחקיר של מגזין "ואניטי פייר", שפורסמה בסוף השבוע ומעוררת סערה בעמק הסיליקון.

המגזין טוען כי מיקרוסופט משתרכת בעקבותיהן של חברות כמו גוגל, פייסבוק ואפל, שהצליחו לחולל מהפכה חסרת תקדים בעולם הטכנולוגיה ובאינטרנט. לפי הכתבה, שמסתמכת על שיחות עם בכירים בחברה בעבר ובהווה, בעשור האחרון נכשלה החברה בכל התחומים שאליהם ניסתה לחדור, ובראשם ספרים דיגיטליים, מוזיקה, רשתות חברתיות וחיפוש.

האשם, לפי הדיווח, הוא מנכ"ל החברה ב-12 השנים האחרונות סטיב באלמר, שתחת הנהגתו צנח שווי השוק של מיקרוסופט מ-510 מיליארד דולר בדצמבר 2000 ל-249 מיליארד דולר בלבד כיום. עם זאת, גורמים רבים בחברה ומחוץ לה מתחו ביקורת רבה על החד-צדדיות של הכתבה, שמתעלמת מהישגים מרשימים ומהצלחות ניכרות שמהם נהנתה מיקרוסופט לאורך העשור האחרון.

בכתבה מסופר כי כבר בסוף שנות התשעים עסקו בכירים בחברה בפיתוח קורא ספרים דיגיטליים. אב-טיפוס של המוצר הוצג ב-1998 למנכ"ל דאז ביל גייטס - כמעט עשור לפני שאמזון חוללה מהפכה בתחום עם הקינדל.

ביל גייטס התנגד לספר הדיגיטלי

גייטס לא התלהב. "המוצר לא מתאים למיקרוסופט", קבע. אחת ההתנגדויות לספר הדיגיטלי נבעה מכך שממשק המשתמש שלו התבסס על מסך מגע, שנחשב כסטייה מהממשקים המוכרים והמסורתיים של ווינדוס ואופיס. “אופיס פותחה לשליטה באמצעות מקלדת, לא סטילוס או אצבע. כתוצאה, היו הרבה דעות קדומות נגד מסך המגע", אמר סטיב סטון, מייסד הקבוצה שפיתחה את הספר הדיגיטלי.

ספר דיגיטלי? לא תודה. ביל גייטס צילום: בלומברג

דעות קדומות אלו הפכו למאפיין של התנהלות מיקרוסופט בשנים שלאחר מכן, שפעם אחר פעם נכשלה לזהות ולהצטרף למגמות טכנולוגיות חדשות בגלל נאמנותה לחוויה המסורתית של ווינדוס ואופיס. "ווינדוס היתה אלוהים - הכל היה חייב לעבוד עם ווינדוס", אמר סטון. "רעיונות לפלטפורמות מובייל עם חוויית משתמש נקייה יותר מאשר ב־PC נתפסו על ידי מנהלים בכירים כלא חשובים, ואלו הצליחו להרוג את כל המאמצים בתחום".

אחת ההתנגדויות לספר הדיגיטלי נבע מכך שממשק המשתמש שלו התבסס על מסך מגע, שנחשב כסטייה מהממשקים המוכרים והמסורתיים של ווינדוס ואופיס.

ביסוד הנפילה, טוען כתב "ואניטי פייר" קורט אייכנוואלד, נמצא שינוי בתרבות הארגונית של החברה: בתחילת העשור הפכה ענקית התוכנה, שהיתה בעברה גוף יעיל ותחרותי שנדחף קדימה על ידי צעירים מוכשרים ובעלי חזון, לחברה עתירת בירוקרטיה עם מנגנון מנופח וכבד, שמתגמלת דווקא מנהלים שחונקים חדשנות.

המפתח העיקרי להצלחה לא היה עוד כישרון, אלא יכולות לשלוט בפוליטיקה הפנימית של מיקרוסופט. "הם נהגו להצביע על IBM ולצחוק", אמר למגזין ביל היל, מנהל לשעבר בחברה. "הם הפכו לדבר שתיעבו". שינוי זה מיוחס, על ידי חלק מהמרואיינים, למינוי של סטיב באלמר לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט.

תחת באלמר, האפשרות להגיע להצלחה פיננסית באמצעות קבלת אופציות התחלפה, על רקע המשבר בעולם ההייטק, בקבלת העלאות שכר וקידומים. מספר המנהלים הלך וגדל, כך גם כמות הבירוקרטיה, המזכרים והישיבות, וכמות החדשנות פחתה.

יותר בירוקרטיה, פחות חדשנות. באלמר צילום: אי פי אי

גורם אחר נעוץ בהתבגרות כוח האדם של החברה. העובדים הצעירים שבנו את החברה בשנות השמונים של המאה הקודמת ואיישו את מרבית עמדות הניהול בה, היו עתה בשנות ה-40 וה-50 לחייהם. אלו, כך נטען, התקשו להבין את הדור החדש של משתמשי המחשב הצעירים, רובם עוד לא נולדו כשמיקרוסופט החלה את דרכה. וכשעובדים צעירים ניסו להצביע על טרנדים חדשים ובולטים, המנהלים פטרו אותם כלאחר יד.

עובדים מוכשרים לא רצו לעבוד זה עם זה

הגורם ההרסני ביותר, לדברי כל העובדים שרואיינו לכתבה, היה הליך הדירוג הפנימי הדו-שנתי של החברה, שיישומו עורר תחרות הרסנית ומרירות בין העובדים. לפי תהליך זה כל חטיבה נאלצה לדרג את עובדיה על עקומת פעמון של עובדים מעולים, טובים, ממוצעים, מתחת לממוצע וגרועים. הדירוג לא היה לפי מדדים מוחלטים כמו מבחן בגרות, אלא באופן יחסי, בדומה לציוני פסיכומטרי.

"אם היית חלק מצוות של עשרה אנשים, ידעת שלא משנה מה האיכות של העובדים, שניים יקבלו ביקורות מצוינת, שבעה ביקורת בינונית ואחד ביקורת נוראה", אמר מפתח תוכנה לשעבר. "התוצאה היא שעובדים מתמקדים בתחרות זה בזה במקום בחברות אחרות".

יחסי עובדים בעייתים. מטה מיקרוסופט ברדמונד צילום: בלומברג

בעלי ביקורות טובות תוגמלו בבונוסים ובקידומים. בעלי ביקורות גרועות היו מועמדים לפיטורים. מסיבה זו, סיפרו בכירים, עובדים רבים ומוכשרים במיוחד עשו מאמצים ניכרים כדי להימנע מלעבוד לצד עובדים מוכשרים אחרים, מתוך חשש שהדבר יפגע בדירוג שלהם. עובדים אחרים, לטענת "ואניטי פייר", לא היססו לחבל בעבודתם של עמיתיהם כדי לפגוע בדירוג שלהם.

אבל הדרך הטובה ביותר לזכות בדירוג גבוה היתה להרשים את המנהל הישיר והמנהלים האחרים בחטיבה ולהתחבב עליהם. "כמעט בכל ביקורת נאמר לי שהמשחק הפוליטי חשוב לעתיד הקריירה שלי", אמר למגזין בריאן קודי, לשעבר מהנדס במיקרוסופט. "כשקיבלתי שאלה מצוות אחר, במקום ללכת ישר למהנדס עם התשובה פניתי קודם למנהל שלו, כדי שיידע על מה אני עובד. רק ככה היה אפשר להתבלט ולזכות להכרה ממנהלים אחרים, דבר שדרוש לביקורת".

מצבה של מיקרוסופט היה קשה כשניסתה להתחרות בתחומים חדשים מול יריבות צעירות ונחשקות יותר, למשל בתחום החיפוש מול גוגל. רק ב-2009 הציגה החברה חלופה הולמת - בינג. אבל חוויית העבודה בחטיבת האונליין של החברה לא היתה שונה ממקומות אחרים במיקרוסופט. "היתה דרישה מתמדת לעמוד בקצב של גוגל, ואחרי כמה זמן כבר לא ראינו חדשנות בבינג", אמר ל"ואניטי פייר" חואן גרסייה, מנהל מוצר שהיה בעבר חלק מהצוות של בינג. אף שזכה לביקורות חיוביות רבות, בינג מתקשה לערער על השליטה של גוגל בתחום החיפוש וגרם למיקרוסופט הפסדים בגובה 6 מיליארד דולר.

כיום, מסכמת הכתבה, עם קופת מזומנים שקטנה בכמחצית מזו של אפל וגבוהה רק במעט מזו של גוגל, נראה שמיקרוסופט נמצאת בעמדה גרועה מתמיד כדי להתחרות בהצלחה בעולם הטכנולוגיה.

הביקורת מתעלמת מההצלחות ומהחדשנות

הכתבה, שתקציר שלה פורסם בתחילת יולי, עוררה תגובות רבות בעולם הטכנולוגיה. פרשנים רבים שמסקרים את החברה מיהרו להצביע על התעלמותה מההצלחות הבולטות של מיקרוסופט: "מוזר להתייחס בביטול לאקסבוקס המצליחה והמצוינת, ומוזר אף יותר לא להזכיר כלל את קינקט. אחד הצעדים המוצלחים של מיקרוסופט היה להפוך את הקינקט לפלטפורמה פתוחה, ולתת למפתחים אפשרות לחדש בה", ביקר פרשן הטכנולוגיה של "הגרדיאן" דן גילמור.

בראד סאמס מאתר Neowin כתב: "ווינדוס 8 וכן ווינדוס פון 8 מראים שלמיקרוסופט יש ביצים ושהם מוכנים ללכת נגד הנורמות המקובלות בשוק. מיקרוסופט לא 'איבדה עשור'. העשור שלה היה יותר מבסדר, היה להם עשור חיובי מאוד".

מיקרוסופט בחרה שלא להגיב רשמית לכתבה, אבל באלמר עצמו אמר בסמוך לפרסום התקציר שלה: "זה לא היה עשור אבוד מבחינתי. כל מה שמיקרוסופט עושה מתמקד בפיתוח מוצרים מרגשים. אנחנו חושבים שיש לנו כיום המוצרים המרגשים ביותר שאי פעם היו לנו".

מנהל התקשורת של מיקרוסופט פרנק שואו פירסם תגובה מפורטת לכתבה דווקא בטוקבק באתר טק-קראנץ'. "יש כאן כל כך הרבה טעויות שאני לא יודע מאיפה להתחיל", הוא כתב. "הכתב שוכח להזכיר שכמעט לכל חברה יש מערכת ביקורת עובדים, ושלכולן יש יתרונות וחסרונות". שואו מציין כי תחת ניהולו של באלמר הכנסות מיקרוסופט גדלו פי שלושה והגיעו ב-2011 ל-70 מיליארד דולר, והרווח גדל מ-9 מיליארד דולר ל-23 מיליארד דולר.

"זה נראה די טוב", הוא הוסיף. "תרגישו חופשיים לבקר אותנו, להעמיד אותנו על הטעויות שלנו. אבל אל תגידו לנו שאיבדנו עשור, ואז תבחנו את העשור ותבחרו בפינצטה כמה דברים רנדומליים. אבוד? באמת? הנה אנחנו, בסיומו של עשור 'אבוד', עם מיליארדי לקוחות ועוד רבים בדרך, ועדיין החברה בעלת שווי השוק השלישי בגודלו בעולם. אם זה אבוד, יש הרבה חברות שמנסות בכל כוחן לאבד עשור כזה".

הכתבה אכן מעלה נקודות בעלות עניין, אולם היא מתעלמת בחינניות מההישגים המשמעותיים של החברה בעשור האחרון: ווינדוס היא עדיין מערכת ההפעלה הפופולרית בעולם, ועם ווינדוס 8 יש לחברה הזדמנות טובה לתפוס אחיזה בשוק הטאבלטים. ולצד כישלונות בולטים רשמה מיקרוסופט גם כמה הצלחות לא מובנות מאליהן. כמו כל חברה, יש לענקית התוכנה הצלחות וכישלונות, תקופות של צמיחה וזמנים של נסיגה. ההתמקדות של "ואניטי פייר" בצדדים השליליים של פעילות מיקרוסופט לא עושה צדק לחברה והיא מתעלמת לחלוטין מההישגים הלא מבוטלים שלה בעשור האחרון.