המנוע החזק של ההייטק בישראל בסכנת הכחדה
הקורבן הבא של המשבר בעולם הוא תחום השבבים של ההייטק הישראלי, שחתום על כמה מהאקזיטים הגדולים של השנים האחרונות. הפחד של הקרנות מלקיחת סיכונים עלול לחסל מקור גאווה מקומי נוסף
המשבר הכלכלי בעולם משפיע כעת גם על הגאווה הגדולה של המשק הישראלי: תעשיית הסטארט־אפים. באופן צפוי, חברות ההייטק הצעירות מתקשות לגייס כספים, כיוון שקרנות ההון סיכון מתקשות לעשות זאת בעצמן. אולם חמור מכך, אחד התחומים החזקים בעולם ההייטק הישראלי - השבבים - מאבד את החמצן התקציבי שזכה לו בעבר וכתוצאה מכך הולך ומצטמק. במקביל, ההשקעות בחברות הסטארט־אפ שעוסקות באינטרנט דווקא מזנקות, על רקע הסיכון הנמוך יותר הקיים בתחום זה.
למעשה, פריחתה בשנה האחרונה של חברת השבבים הישראלית מלאנוקס, ששווייה זינק במאות אחוזים, לצד שורה של אקזיטים מרשימים של חברות בתחום, דוגמת אנוביט, אקסטרים איי או, פרוביג'נט ודיון נטוורקס - יכולה להיות שירת הברבור של תעשייה משגשגת בהייטק הישראלי. חברות אלה עומדות בלבה של תעשיית השבבים והתקשורת בישראל - תעשייה שעל פי הנתונים האחרונים של פירמת רואי החשבון PwC שפורסמו אתמול מתחילה להיעלם מנוף ההשקעות הישראלי. על פי הנתונים שהגיעו ל"כלכליסט", בכל המחצית הראשונה של 2012 רק חברה אחת בתחום השבבים גייסה בישראל כסף בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה.
סולימן. "ללא גיוסים לא נראה התאוששות השנה" צילום: עמית שעל
ניתוח נתוני PwC מגלה כי קרנות הון סיכון הפסיקו להשקיע בעיקר בחברות חדשות בתחום השבבים. המצב הכלכלי הקשה בעולם העמיד את הקרנות הישראליות בפני בעיה קשה לגייס כספים למימון קרנות חדשות. "הקרנות הזרות לא ישקיעו בחברת שבבים או תקשורת ללא השקעה של חברה מקומית ולכן נוצר מצב שבו אין השקעות בחברות שבבים חדשות", אומר רובי סולימן, שותף בפירמת PwC Israel וראש מגזר ההייטק בה.
נפילה של 30%
על פי הנתונים של PwC, חמש חברות שבבים גייסו 52 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת שתי חברות שגייסו 2 מיליון דולר ברבעון הקודם ושבע חברות שגייסו 54 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לעומת זאת, בתחום האינטרנט 17 חברות גייסו 83 מיליון דולר ברבעון השני של 2012. זאת לעומת תשע חברות שגייסו 25 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־13 חברות שגייסו 109 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2011.
הנתונים האלה מצטרפים לנתוני ההשקעות הכללים של הדו"ח, המצביעים על נפילה של 30% בהשקעות הכלליות של קרנות הון סיכון בחברות סטארט־אפ. "בשל גודלו הקטן יחסית של השוק בארץ והתמעטות מספר הקרנות, אנו רואים תנודתיות גדולה מאוד בכמות ההשקעות בין הרבעונים", מסביר סולימן ל"כלכליסט". "אולם אסור לטעות. בעוד שאנו רואים שיפור בהשקעות הון סיכון ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון של השנה, ששיקף שפל חסר תקדים - הרי שביחס להשקעות ההון סיכון בתקופה זו ב־2011, נמשכת מגמת הירידה בהשקעות. התבוננות רחבה יותר מראה כי חלה ירידה של כ־40% בהשקעות הון סיכון במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בהיעדר גיוסי קרנות חדשות, סביר להניח שלא נראה התאוששות משמעותית בחצי השני של השנה הנוכחית".
הקשיים ניכרים גם בכל הקשור למספר החברות שהצליחו לגייס כסף מהקרנות: רק 59 חברות הייטק ישראליות גייסו הון ברבעון השני של 2012 לעומת 76 ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 4.3 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 4.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.
עובדים של חברת פרוביג'נט צילום: אוראל כהן
יותר משקיעים פרטיים
מי שכאמור מכירים את המצוקה הזו טוב מכולם הם כנראה אנשי חברות השבבים הישראליות. לטענת סולימן, אין כיום בנמצא קרן שיכולה להשקיע 20–30 מיליון דולר בחברת שבבים ישראלית. "מקורות המימון של הקרנות מתייבשים, ולכן אין היגיון בהשקעה בחברות שיש להן צרכים פיננסיים גדולים. כיום מרבית המקורות לכספים בשוק הישראלי הם קרנות קטנות, אנג'לים ומשקיעים אסטרטגיים שמעדיפים להשקיע בתחומים אחרים בסכומים קטנים יותר ופחות בתעשיית השבבים והתקשורת", אומר סולימן.
מה תהיה לדעתך ההשפעה של זה על עתיד ההייטק פה?
"אני מודאג ממצב שבו יימחק תחום שבו יש לישראל יתרון בולט ומוכח לאורך השנים", אומר סולימן. "במשך שנים רבות ישראל בלטה בתחום השבבים, ולפתע הוא הפך לתחום נטול חברות חדשות. גם החברות הוותיקות כבר נאבקות לקבל השקעות מהמשקיעים הוותיקים".
כך מייבשים את הענף המניב בעולם הסטארט-אפים הישראלי
ותיקי תחום השבבים הישראלי חוששים מן העתיד עוד יותר מסולימן. "יש לנו בסיס ידע עצום בתחום הזה שמביא את כל חברות הענק לכאן", אומר קובי רוזנגרטן, שותף בקרן ההון סיכון JVP הירושלמית ואחד הוותיקים בתחום. "הידע הזה נצבר בעשרות רבות של שנות ניסיון, ואת הידע הזה מחפשות כל הענקיות. דווקא בתקופה שבה אנו רואים את אפל מקימה כאן מרכז פיתוח ורוכשת חברה בתחום השבבים, וחברות דוגמת ברורדקום ואינטל משקיעות ומרחיבות את מרכזי הפיתוח שלהן - אנחנו רואים ירידה בהשקעה בחברות בתחום".
רוזנגרטן. "בעבר קמו בכל שנה שבע חברות טובות וכיום בקושי קמה חברה אחת בתחום" צילום: וסי צבקר
רוצים סיוע מהמדינה
"מרבית החברות שנרכשו בישראל בשנים האחרונות הן חברות שקמו בעשור האחרון", אומר רוזנגרטן, מי שהיה שותף לאקזיט גדול בתחום השבבים עם חברת דיון. "בעבר קמו בכל שנה שבע חברות חדשות וטובות ואילו כיום בקושי קמה חברה ראויה אחת בתחום. אנחנו רואים יזמים שרוצים להקים חברות, אנחנו רואים ביקוש למוצרים האלה - אבל אין בישראל כסף להשקעה בתחומים האלה".
לדברי רוזנגרטן, הדרך היחידה להחזיר את תעשיית השבבים להיות תעשייה מובילה היא בעזרת סיוע מהממשלה. "אם נקבל עכשיו כ־20–25 מיליון דולר להשקעה בחברות צעירות בתחום השבבים, אני יכול להבטיח שעל כל דולר של הממשלה אנחנו נשים שני דולרים משלנו. התחייבות כזו של ממשלת ישראל בסכומים לא גדולים יכולה להזניק את התעשייה מחדש", אומר קובי רוזנגרטן. לצערו של רוזנגרטן ולצערה של התעשייה, לא בטוח שבימי משבר כאלה, דבריו ייפלו על אוזניים קשובות.
