בשולי הרשת: מימי הביניים ועד לאינטרנט - ההיסטוריה המפתיעה של ה-@
לסימן ה"שטרודל" בו אנו משתמשים מדי יום בכתובות מייל או לקישור משתמשים בפייסבוק יש עבר עשיר מאוד, שראשיתו בימי הביניים. איך הפך ה-@ מסימן בהזמנות של סוחרי המאה ה-15 לסמל מהפיכת האינטרנט?
מדי יום, מיליארדי אנשים משתמשים בסימן @ - כדי לשלוח דואר אלקטרוני, לקשר סטטוסים בפייסבוק למשתמשים או להפנות ציוצים. גם אתם כנראה השתמשתם בסימן שזכה בארץ לכינוי כרוכית או שטרודל, תלוי בני כמה אתם.
בחו"ל, הכרוכית מסמנת את המילה האנגלית "at", או "ב". עבור רבים,
אבל אם חשבתם שהסימן הופיע על המקלדת שלכם רק על מנת לשלוח דוא"ל, אתם טועים. השורשים שלו עמוקים הרבה יותר. מוזיאון הסמיתסוניאן המפורסם בוושינגטון פרסם מאמר על "ההיסטוריה המקרית של הכרוכית", שהחלה, כך מסתבר - עוד בימי הביניים.
לפי המוזיאון, סופרים וסוחרים השתמשו בסימן כבר במאה ה-15 כתחליף למילה הלטינית הנפוצה "ad", שכוונתה "קדימה" או "לכיוון" ולמילה הצרפתית "at". השימוש הכתוב הראשון ששרד עד היום הוא של הסוחר הפלורנטיני פרנצ'סקו לאפי, מ-1536. באותו מכתב, לאפי השתמש במילה כרוכית על מנת לתאר את כמות יחידות היין שהוא התכוון לשלוח.
סוחרים השתמשו בכרוכית במשך מאות שנים על מנת לתאר מחירים, כתבי מכירה וניהול מלאי. כך למשל, סוחרים היו אומרים "אני מאשר בזאת את הקניה של עשרים בולי עץ @ דולר", מה שהיה אומר שכל בול עץ נמכר במחיר של דולר אחד, או עשרים דולר לכל ההזמנה.
אבל למרות הפופולריות של הסימן בקרב סוחרים, הוא נעדר ממכונות הדפוס הידניות הראשונות שהופיעו במאה ה-19. הוא רק חזר לשימוש נפוץ יותר במאה ה-20, בשנות ה-70, כאשר המהנדס והמדען ריי תומלינסון, שעבד בחברת התקשורת הותיקה BBN, החליט להשתמש בכרוכית כמסמן למחשבים ברשתות.
באותן שנים לפני הקמת האינטרנט, מדענים מאוניברסיטאות ברחבי העולם וכן גופי בטחון כגון הפנטגון תקשרו אחד עם השני דרך רשת פרמטיבית יחסית בשם ארפאנט. בכל העולם היו מספר מאות מחשבים, רובם בגודל חדר ממוצע, וכל אחד מהם שירת כמה עשרות אם לא מאות משתמשים.
תומלינסון חיפש סימן שיאפשר למשתמשים לשלוח הודעות למשתמש אחר, הנמצא על מחשב מרכזי אחר. הוא בחר את הכרוכית, והדואר האלקטרוני נולד. עד היום אנו שולחים הודעות לשם משתמש, הנמצא על השרתים של חברה זו או אחרת. תומלינסון יצר שיטה המאפשרת לשלוח הודעה ממשתמש על מחשב אחד למשתמש על מחשב אחר, דרך ארפאנט.
"חיפשתי סימן שלא היה כמעט בשימוש" אמר תומלינסון. "ולא היו הרבה מאוד אפשרויות. כנראה שככה הצלחתי להציל את הסימן מלהעלם מהמקלדות שלנו, כמו סימן מטבע הסנט שפעם היה שם, יחד עם הדולר".
