בלעדי ל"כלכליסט": המדינה תזרים 300 מיליון שקל לחברות בשלב הסיד

משרד האוצר והמדען הראשי משיקים תוכנית לתמיכה בחברות סטארט־אפ בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות. כך נודע ל"כלכליסט". המטרה היא להתמודד עם המחסור הבולט בהשקעות בחברות צעירות, שמאיים על עתיד התעשייה.

בשיחה עם "כלכליסט" אומר אבי חסון, המדען הראשי בתמ"ת: "הסתכלנו מה קורה בשנתיים האחרונות בעולם ההשקעות וראינו שהמקורות הזמינים להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים פוחתים בצורה מדאיגה. בנוסף, רבות מהקרנות בישראל מעדיפות כיום להפנות השקעות לחברות בשלבים מאוחרים יותר, שבהן סיכון ההשקעה קטן יותר", אומר חסון.

אבי חסון צילום: גיא אסיאג

לדברי חסון ויוני רגב, סגן הממונה על התקציבים באוצר, קרנות ההון סיכון הסיטו את ההשקעות שלהן מהחברות הצעירות שההשקעה בהן מסוכנת יותר, לחברות הבוגרות יותר בשל מחסור במזומנים. המדען הראשי והאוצר העריכו שמציאות זו עלולה להוביל לתחילת קריסת ההייטק בישראל, בהיעדר חברות צעירות חדשות. כדי להתמודד עם התרחיש הזה, הם החליטו להשיק תוכנית סיד ממשלתית שתענה על הצורך של החברות הצעירות במזומנים.

"ההשקעות בשלבים המוקדמים הן בעיקר בחברות אינטרנט, שם ההשקעה והסיכון קטנים יותר ולכן המקורות הזמינים לחברות כאלה גדולים. לחברות מתחומים כגון מדעי החיים או חברות שבבים, חברות בוגרות חממה ואחרות, יש קושי לגייס כסף בשלב מוקדם לחייהן", מוסיף חסון.

הכל תלוי באישור התקציב

בבסיס התוכנית החדשה נמצאים שלושה מרכיבים עיקריים: חוק האנג'לים שעבר שינוי מהותי, קרן סיד חדשה להשקעות במחקר ופיתוח של חברות צעירות ותוכנית החממות החדשה, שאמורה להחליף את התוכנית הנוכחית.

קרן הסיד היא לב התוכנית החדשה, שמהווה ניסיון ראשון של המדען הראשי להזרים כספים לחברות צעירות במצוקה. אבל כבר עתה מרחפת עננה מעל התוכנית בדמות אישור תקציב המדינה. ללא אישור של תקציב מדינה חדש לא יוכל המדען הראשי להפעיל את התוכנית.

"בשלב הראשון הקצינו לתוכנית החדשה 100 מיליון שקל לשנה", אומר חסון. "זו תוכנית שנועדה לפתור בעיה נקודתית במשק, ולכן ככזו היא מיועדת לפעול שלוש שנים ובתום התקופה הזו נבצע בדיקה והערכה של התוכנית".

התוכנית מציעה מענק של עד 5 מיליון שקל לחברה שתשקיע סכום דומה. המענק מיועד רק לחברות מחקר ופיתוח, ולרוב אינו מתאים לחברות בתחומים שבהם זמני פיתוח המוצר הם קצרים כמו מובייל ואינטרנט.

כדי לקבל את המענק החברות צריכות להיות בנות עד שלוש שנים, ברמת הוצאות נמוכה ולאחר גיוס של עד מיליוני דולרים בודדים. "התוכנית שלנו היא הדבר הכי קרוב לקרן הון סיכון ממשלתית, ללא הדאון סייד של קרן הון סיכון שדורשת אחוזים בחברה. זו למעשה אפשרות לחברות צעירות לגייס חוב שאותו הן מחזירות בתמלוגים", אומר חסון.

חידוש חשוב שאותו מציע המדען בתוכנית הוא האפשרות לקבל אישור למימון לפני הצגת אישור המשקיע הנוסף. "במסגרת תוכניות המדען הראשי, למגישי הבקשה אין ודאות לקבלת המענק. במסגרת תוכנית הסיד, אנחנו מציעים לחברות לקבל אישור מוקדם מצדנו, שיאפשר להן לקבל כסף ממשקיעים אחרים על בסיס ההבטחה שלנו. כמו כן, אנחנו מבטיחים את ההשקעה לשנתיים בשונה מהמצב היום שבו בכל שנה חברה צריכה לבקש אישור מחדש לתוכניות המחקר והפיתוח שלה", אומר חסון. כמו כן, התוכנית תאפשר להכיר בהוצאות שאינן בהכרח על מחקר ופיתוח כדי להקל על החברות.

חוק האנג'לים על פי הגדרתו אפשר למשקיעים פרטיים (אנג'לים) להכיר בהשקעה שלהם כהוצאה מוכרת. "יוזמת החוק היתה ברוכה, אבל החוק במתכונתו הנוכחית היה קשה לשימוש על ידי אנג'לים המבקשים הכרה בהשקעה שלהם", אומר חסון. "ההיגיון מאחורי התוכנית היה לאבחן למי נותנים את ההטבה. קשה להסביר לציבור למה נותנים הטבת מס לאנשים עשירים. כשמכוונים את זה להשקעה בחברות סיד יש לכך הצדקה", אומר יוני רגב, סגן הממונה על התקציבים באוצר.

קריטריונים נגישים יותר

האוצר ורשות המסים בשיתוף המדען הראשי החליטו שיש צורך לשנות את הקריטריונים שהיו לא נגישים, ולכן החליטו על שלושה קריטריונים עיקריים לקבלת ההכרה. הקריטריון הראשון הוא שהחברה שבה הושקע הכסף תוכר כמי שעוסקת במחקר ופיתוח. "אם המדען הראשי בעבר הגדיר אותה ככזו, אין לחברה הזו צורך נוסף להיבדק", מדגיש חסון. קריטריון נוסף הוא שהמשקיע חייב להחזיק בהשקעתו במשך שלוש שנים בחברה, כדי למנוע מצב שבו המשקיע מבקש לעשות "סיבוב" מהיר של החזר מס. הקריטריון האחרון הוא שהחברה תמשיך לעסוק במחקר ופיתוח במשך שלוש שנים לפחות, כדי למנוע מצב שבו יוקמו חברות רק לצורך ההכרה. חברה שתוכיח כי נסגרה מסיבות עסקיות לגיטימיות, לא תאבד את ההכרה כהוצאה מוכרת.

תוכנית החממות שכבר יצאה לדרך מיועדת להחליף בתוך כמה שנים את התוכנית הנוכחית. לדברי רגב, "בתוכנית החדשה בחרנו חמש חברות ניהול חדשות לחממה. אנחנו מבטיחים שמונה שנים של ניהול חממה, בשונה מהעבר שבו חממות קיבלו אישור לשלוש שנים בלבד עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות.

"ההחזרים של החברות השונות יהיו באמצעות תמלוגים ולא דרך החזר הלוואות כנהוג היום, שהקשה על חברות חממה רבות. אנחנו מחייבים את היזמים השונים להשקיע את כספם בחברות. כלומר המדען הראשי מתקצב את החברה ב־85% והחממה משלימה את הכסף הנוסף, בשונה מהמצב שבו החברה דרשה מהיזם להביא את הכסף הנותר".