פורצי הדרך: נאס"א עובדת על מנוע Warp Drive, כמו ב"מסע בין כוכבים"
ד"ר הארולד וייט, פיזיקאי בכיר וראש מעבדות ההנעה בנאס"א פרסם מאמר שפותח את הדרך ליצירת מנוע על-חלל כמו בסדרות הטלוויזיה הידועות שיאפשר לנו להגיע לכוכבים מרוחקים בתוך חודשים במקום שנים. סוכנות החלל החלה בניסויים
הכנס, Hundred Year Starship, הוא יוזמה רב-שנתית של נאס"א ו-DARPA, הסוכנות לפיתוח טכנולוגיות של משרד ההגנה האמריקאי. המיזם נועד לעודד יזמים צעירים, חברות גדולות ומדענים לפתח במאה השנים הקרובות את הטכנולוגיות הנדרשות ליצירת ספינה שתוכל לבקר במערכות שמש אחרות.
הפיתוח של מעבדות נאס"א - מעקמים את היקום
טסים מהר - הפתרון כבר הופיע בשנות התשעים
הרעיון של ד"ר וייט הוא שכלול של המנוע התיאוראטי של הדוקטור המקסיקני מיגל אלקובייר, שב-94' פרסם מאמר על מנוע הקרוי על שמו, המשתמש בחומר אקזוטי על מנת לעוות ולעקם את החלל. הפיתוח שלו היה מבוסס על עקרונות מתמטיים קיימים בתורת היחסות הכללית ונחשב לאפשרי מבחינה פיזיקלית, אם כי עד היום דרישות האנרגיה העצומות הפכו זאת לרעיון תיאורטי בלבד כך שהוא לא נבדק או נחקר.
בעוד תורת היחסות של איינשטיין קובעת כי מסה אינה יכולה לנוע יותר מהר ממהירות האור, תורת היחסות הכללית פותחת את הדרך לעקוף בצורה מקומית את המגבלות האלו - בין השאר על ידי קונספטים מתמטיים כמו חורי תולעת והמנוע של אלקובייר.
המנוע של אלקובייר יוצר בועה, שדה המעוות את החלל סביב הספינה, ואז הספינה "גולשת" אחרי העיוות, כמו גל. בפועל, הספינה לא נעה יותר מהר ממהירות האור (דבר בלתי אפשרי מבחינה פיזיקלית, שהיה יכול לגרום לספינה לשבור את רצף הזמן), אלא "רוכבת" על גל שמתנהג מחוץ לחוקי הפיזיקה הרגילים. הרעיון מאחורי המנוע של אלקובייר דומה לפיזיקה של מנוע העיוות (Warp) המופיע בסדרות הטלוויזיה "מסע בין כוכבים".
אבל לפי וייט, על מנת ליצור את שדה העיוות של מנוע אלקובייר שיאפשר לספינה קטנה לנוע במהירות על-חלל, הדבר ידרוש אנרגיה השווה לכל המסה של צדק - השוקל פי 318 מכדור הארץ. זאת כמות אנרגיה הגבוהה בפקטור של טריליוני-טריליוני-טריליוני פעמים ממה שבני אדם יצרו אי פעם בכל שנות ההיסטוריה האנושית.
ספינת החלל אנטרפרייז מתוך "מסע בין כוכבים". בקרוב במציאות? צילום: בלומברג
הפתרון? כעך קוסמי
ד"ר וייט עם זאת הציע פתרון אלרנטיבי ואלגנטי יותר ל"בועה" של אלקובייר. במקום לעוות את החלל בצורת כדור, וייט מציע לעוות את החלל סביב החללית בצורה של טבעת חלולה ושטוחה, כמו כעך. הדבר דורש משמעותית פחות אנרגיה, אבל לפי וייט, עדיין צפוי לאפשר לעקם את החלל כפי שהציע אלקובייר.
חללית כזו תוכל לעוות את החלל ולכאורה לעבור את המרחק בין שתי נקודות מרוחקות "מהר" יותר ממה שפוטון היה יכול לעשות זאת, בפקטור של פי 10, לפי וייט. הדבר אומר שנוכל להגיע למערכת השמש הקרובה ביותר אלינו, פרוקיסמה/אלפא סנאטורי, בתוך מספר חודשים במקום מאות שנים - ולמאדים בתוך כדקה, במקום קרוב לשנה.
הניסויים בדרך
לפי וייט, המנוע שלו ידרוש בערך 140 אקסה-ג'ול של אנרגיה ליצירת "הכעך" שיקיף ספינה קטנה. זהו סכום השווה לסך יצור האנרגיה של כל כדור הארץ כיום במשך שלושה חודשים שלמים - סכום עצום לכל הדעות, אך לא בלתי אפשרי לעמוד בו. כעת, "מנוע על-חלל" נשמע כבר פחות מדע בדיוני.
ד"ר וייט העלה שורה של ניסויים אפשריים שיכולים להוכיח את התיאוריה שלו. את התיאוריות המקוריות לא היה ניתן לבדוק או לבחון, אבל כעת נאס"א הודיעה כי היא החלה בסדרת ניסויים שינסו ליצור שדות עיוות זעירים בתנאי מעבדה. וייט הגדיר זאת כ"נסיון צנוע" לעומת המאמץ שידרש לבנות ספינת כוכבים אמיתית.
בין השאר, הטכנולוגיה ליצירת כמויות גדולות של חומר אקזוטי כלל אינן קיימות, אבל בהחלט ניתן להניח שבמידה והחוקרים יצליחו להוכיח את התיאוריה בתנאי שדה, הדבר יפתח את הדרך לביקור בכוכבים אחרים - אולי אפילו בימי חיינו.
