דו"ח טכנולוגי: מתנה ל"חבר" כבר שלחת?
חוסר הבושה של פייסבוק חוצה גבולות, המפרסמים מייללים על החלטותיה של פייסבוק, יוטיוב נכנעת לממשלת טורקיה, והקמפיין של אובמה אוסף מידע על תומכיו
הבנו, מארק, אתה צריך כסף
הבליץ של פייסבוק על משתמשיה, בנסיון להוציא מהם כמה שיותר זלוטס, לא נפסק. אתמול דיווחנו על כך שהחברה הרחיבה את הגישה של מפרסמים למידע המשתמשים, ושהיא מנהלת מלחמת חורמה על זכותה להמשיך ולעקוב אחרי ילדים כדי שתוכל למכור גם את המידע שלהם.
הבוקר הדיווח הוא על תרגיל חדש ומעצבן. מכירים את המצב הזה, שפייסבוק מודיעה לכם של"חבר" שלכם יש יום הולדת ושאולי כדאי לכם לכתוב לו ברכה על הטיימליין שלו, כדי לגרום לו לתחושה מזויפת שלמישהו אכפת ממנו? אז זה כל כך השנה שעברה.
מארק צוקרברג. הוא רק רוצה שתקנו לו משהו קטן. כמו שיפור מאזן החברה צילום: בלומברג הדבר החדש הוא הענקת מתנות. פייסבוק הודיעה רק לפני פחות שבוע שמעתה, אפשר יהיה לרכוש ולתת דרכה קופונים מתנות, וירטואליות או אמיתיות. אז עכשיו, כשאתה רואה את רשימת ה"חברים" שלך ואתה רוצה לאחל להם יום הולדת שמח, אתה מתבקש במקום זה לקנות להם מתנה.
עכשיו, אתה עדיין יכול לברק אותם. אתה גם יכול להתעלם מהממשק הנתעב וללכת בעצמך ולכתוב ברכה ספק-שנונה. אתה יכול אפילו, אם אתה אשכרה מכיר את הבנאדם, להרים לו טלפון. תאמינו לי, זה הרבה יותר מוצלח. אבל אם אתה מתעקש להצמד לממשק של פייסבוק, אז קודם כל תצטרך להקליק על "תן מתנה" ורק אחר כך תוכל להגיע לכתיבה על הקיר שלו.
שזה, כמובן מהלך פסיכולוגי כל כך זול - עם המטרה היחידה של לגרום לך להרגיש רע על כך שלא הטבעת כמה שנקלים בהענקת מתנה לא חשובה למה-שמו. על רוב האנשים זה לא יעבוד, אבל לפייסבוק יש מספר עצום של משתמשים, כך שכמה מיליונים עשויים ליפול במלכודת הרגשית ולקנות מתנות לא רצויות, מה שיאפשר למארק צוקרברג לשדרג קמעא כלפי מעלה את הכנסות החברה בדו"ח הרבעוני הבא.
נו, באמת, מארק. אם המטרה היא להוציא כל סנט אפשרי, לא עדיף ללכת בדרכה של גרופון ופשוט לזייף את הדו"חות שלך, או בדרכו של "מלך עכברוש", מארק פינקוס, ולגנוב מהעובדים את האופציות שלהם? זה לא פחות מלוכלך מסחיטה רגשית של מאות מיליוני אנשים, והרבה יותר אפקטיבי.
התנין בכה מאד
אם יש אוכלוסיה שגורמת לי להתגעגע למבול התנ"כי, הרי זו אוכלוסיית המפרסמים. מדובר באנשים נורמטיביים שיוצאים כל בוקר מהבית, נושקים לאשה ולילדים, נוסעים למשרד, ואז חושבים על דרכים מניפולטיביות לגרום לאנשים לרכוש מוצרים שהם לא צריכים, לעתים קרובות בכסף שאין להם. כדי להגיע למצב הזה, הם ישתמשו במניפולציות רגשיות שגורמות לפייסבוק להראות כמו צ'יוואוואה. הם יגרמו לך, לעזאזל, להאמין שחברת סלולר היא משהו שאפשר ואף ראוי להתאהב בו. הם יעשו את זה תוך חילול זכרונות הילדות שלך. במידת הצורך, הם יזייפו כאלה. אחרי זה הם יחזרו הביתה ולא ירגישו שעשו משהו לא בסדר.
כך שאפשר לומר שהיחס לתלונות של תעשיית השקרים הזו לא בהכרח אוהד. קבוצה של מפרסמים גדולים, מקוקה קולה (מוטו: מרקיבים את השיניים שלך מאז ששיניים תותבות היו עשויות מעץ) ועד וול-מארט (מוטו: הופכים בעלי עסק קטנים למובטלים מאז 1962) שלחה לאחרונה מכתב בכייני למנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר.
מה רצו התולעים? ובכן, לטענותיהם, אם מיקרוסופט אכן תפעיל את אופציית Do Not Track כברירת מחדל בדפדפן הבא שלה, זה ממש, אבל ממש, יפגע בהם. עדיף, ייבבו התנינים, להשאיר את המצב כמו שהוא, כלומר בברירת המחדל של "אם אתה חדש בתחום הרשת או לא חשבת על זה יותר מדי, נבזוז כל פיסת מידע אפשרית." התנינים אמרו עוד, בקול שבור, שאם מיקרוסופט לא תחזור בה מדרכיה הרעות, זו תהיה "פגיעה בתחרות וביזמות." ושיילך הצרכן לעזאזל, מה בכלל חשוב מה הוא רוצה.
במיקרוסופט, בינתיים, נשארים בעמדה הראויה שאומרת שאם המשתמשים ירצו שיעקבו אחריהם, הם תמיד יוכלו להחליט על כך בעצמם. הם, ולא המפרסמים.
טורקיה מכופפת את יוטיוב
דיווחנו, הו, לפני איזה שלוש שנים, על כך שטורקיה חסמה את יוטיוב אחרי שגולשים יוונים העלו אליו סרטונים שמשמיצים את מייסד הרפובליקה, אטאטורק. מאז המגעים בין טורקיה וגוגל היו נתונים לשינויים תכופים. ב-2010 הוחזרה הגישה ליוטיוב באופן חלקי, ועכשיו נראה שגוגל מעדיפה להניף דגל לבן.
שר התקשורת והתחבורה הטורקי שמח להודיע שמעתה, יוטיוב תפעל תחת שם דומיין טורקי, וכל גולש מטורקיה שינסה להגיע ליוטיוב יופנה אוטומטית לאתר הטורקי. המהלך יאפשר לממשלה הטורקית – שהיום אכפת לה הרבה פחות מעלבונות לאטאטורק והרבה יותר מעלבונות לנביא מוחמד – יותר שליטה על האתר. וחשוב מכך, למקרה שחשבתם שלממשל הטורקי באמת אכפת מצנזורה, גוגל גם תתחיל לשלם מיסים בטורקיה. כמו מדינות אחרות באירופה, טורקיה לא מתלהבת מתרגילי תכמנות המס של חברות האינטרנט הבינלאומיות, אבל בניגוד לרובן היא אשכרה עשתה עם זה משהו וקנסה את גוגל ב-47 מיליון דולר בסוף 2009.
ביוטיוב העדיפו לא לייחס חשיבות רבה מדי לנושא, אבל הודו שמעתה, די יהיה בפסיקה מקומית של בית משפט טורקי כדי להסיר סרטון מיוטיוב הטורקי. החברה מתעקשת שהיא משלמת מסים כדין, כראוי לחברה אמריקאית המפעילה אתר אמריקאי.
מידע הוא כוח
והקמפיין של אובמה מפעיל אותו ביעילות מעוררת חוסר מנוחה.
הקמפיין של אובמה, מאז 2007, תמיד היה ממוקד טכנולוגיה. המגזין Mother Jones כותב כעת על השימוש שלו במאגרי מידע, שהפכו לכלי מרכזי בקמפיין.
ברק אובמה. הוא יודע איפה התנדבתם בקיץ האחרון צילום: בלומברג הקמפיין מתחיל מרשימת הבוחרים, שהיא מידע פומבי – בניגוד, למשל, למצב בפועל ברפובליקה מסוימת בחוף המזרחי של הים התיכון. אחר כך הוא מצליב אותה עם מאגרי המידע של המפלגה הדמוקרטית, ובסופו של דבר עם מאגרי המידע של התורמים של אובמה, שאותם מכין הקמפיין בעצמו.
התוצאה היא איסוף מידע שיטתי ומדויק על מספר גדול מאד של אזרחים. האם השתתפת ב-Caucus (שיטת בחירות ארכאית שמקובלת בכמה מדינות, ביניהן איווה)? האם התנדבת אי פעם עבור מועמד דמוקרטי כלשהו? ארגנת אירוע? השתתפת באירוע? הכל מקוטלג, והקמפיין יודע איך אפשר לפנות אליך, מה כדאי לבקש ממך, ומה כנראה יהיה יותר מדי מחויבות מצדך.
היכולת להפעיל את כל המידע הזה, שיש בה לא מעט צדדים מטרידים – עד כמה מאובטח כל העסק? מה יקרה למאגר המידע כשאובמה ייצא מהבית הלבן? – צפויה להעניק לאובמה יתרון על המתחרה רב המעידות שלו, מיט רומני. המערכת כבר היתה יעילה להפליא בקמפיין הפנים-מפלגתי של אובמה נגד קלינטון ב-2008. עוד חודש נדע מה היא באמת שווה.
קצרצרים
1. דיווחנו לפני כשלושה שבועות על הצלחתה של משטרת ניו יורק במלחמה בכנופיות מטומטמות במיוחד, שתיעדו את מעשיהן בפייסבוק. ובכן, המשטרה התלהבה כל כך מההצלחה הזו, שהיא הכפילה את מספר הבלשים שתפקידם לשרוץ כל היום בפייסבוק והוא יעמוד על כ-300. מישהו במשטרת ארה"ב שתה יותר מדי מהקול-אייד של צוקרברג, כי דובר המשטרה של אטלנטה, שגם לה יש תכנית כזו, רייר ואמר ש"זה לא שונה מראיון של עד, או מעבר מדלת לדלת בחיפוש אחרי עדים. הטכנולוגיה העניקה לנו כלי נוסף לחקירה."
2. קבוצה של טרוריסטים מקוונים, שמסונפים לארגון הטרור אנונימוס, פרסמו אתמול (ג') את פרטיהם של 120,000 סטודנטים מ-100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. המידע הכיל פרטים אישיים וסיסמאות. הטרוריסטים משתייכים לארגון שמכנה את עצמו GhostShell, אם כי בהתחשב בבחירת המטרות שלו נראה ששם מתאים יותר יהיה ה-Semiconscious Liberation Army. כל הזכויות שמורות לסטיב ג'קסון ולמשחק המופתי אילומינטי.
3. אדם המעניין באמת באפל הוא לא הנוכל שכולם מכירים, אלא דווקא סטיב ווז'ניאק. בניגוד לאיש שרימה וגנב ממנו כסף בצעירותם והפך לקדוש, לווז'ניאק היה מספיק שכל לעזוב את העבודה אחרי שעשה מספיק כסף, ומאז הוא עסוק בליהנות מהחיים. הוא גם ה"תותח הלא קשור" של אפל, שלא פעם גורם לאנשי היח"צ שלה כאבי ראש. הפעם, ווז'ניאק הביע תמיכה באנשים שפורצים את האייפון שלהם, ואם זה לא היה מספיק, אז הוא גם מתלונן על כך שהאייטיונז לא עובד על מכשירי האנדרואיד, והוא יודע כי יש לו כאלה. מסתבר שאחד ממייסדי אפל לא מספיק פנאפל עבור רוב הפנאפלים.
4. במקרה נדיר וביזארי של צנזורה, משטרת יוון לקחה הפסקה מפיצוח גולגלות של מתקוממים כדי לעצור מפעיל עמוד פייסבוק שלעג לנזיר כלשהו. עמוד הפייסבוק שיחק משחק מילים עם שמו של הנזיר ועם מאכל פסטה מקובל ביוון, ותוך זמן לא רב התקבלו תלונות מפעילי ימין קיצוני מקומיים ומהכנסיה האורתודוקסית, שכמו זו של רוסיה ושל ישראל עובדת יד ביד עם הימין. מפעיל העמוד נעצר, ומסתבר שגם ביוון, כמו בישראל, יש סעיף בחוק שאוסר על פגיעה ברגשות דת. הפַּסטַפַארי המקומיים – חסידי מפלצת הספגטי המעופפת, יתברך שמם וזכרם, ראמן – יצאו להפגנות למען שחרורו. אני אוהב את האינטרנט. כל זה פשוט לא היה קורה לפני 20 שנה.
נשר המדבר הישראלי. האקדח שישבור לכם את האייפון צילום: Bobbfwed-cc
5. האייפון, כידוע, הוא טלפון שביר. הוא לא מתפקד בטמפרטורה מעל 35 מעלות והוא מככב בדו"חות על שבירות. פסיכי אמריקאי כלשהו, מהסוג שסוגד לכלי נשק קטלניים בחן כיסוי לאייפון שמתיימר להיות חסין לפחות או יותר כל דבר. הכיסוי עולה סכום מבהיל של כסף ושוקל כמה רכב משוריין, ומהבדיקה עולה שהוא אשכרה עוצר קליע בקוטר 0.5 - פגז קטן, כמו האקדח-הישראלי-שהוא-גם-תותח, "נשר המדבר". אז לכיסוי שלום – מה שאי אפשר לומר על האייפון. הוא הוכיח שוב שהוא החוליה החלשה ודווקא נשבר. אני די משוכנע שהאחריות הידועה לשמצה של אפל לא מכסה ירי מכוון בתותח קל על המכשיר שלך, לא משנה במה עטפת אותו.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
