האולטרה-בוק: מחשב אווירודינמי, מכירות שלא ממריאות

למרות הפוטנציאל של קטגוריה זו, היא עודנה מדשדשת ברדודים.

חברת המחקר IHS למשל, קיצצה בהערכת המכירות בקטגוריה: בתחילת 2012 העריכה כי יימכרו 22 מיליון מחשבים עד תם השנה. בשבוע שעבר, הודיעה כי ככל הנראה שיימכרו 10.3 מיליון בלבד. מדוע לא ממריאות המכירות?

המחשב שמקדים את זמנו

יש מספר סיבות בגינן הצלחת הקטגוריה מתעכבת. הראשונה בהן היא המחיר: אולטרה-בוק מבית אסוס, HP, טושיבה ויתר היצרניות עולה קרוב לאלף דולר. הסיבה הבאה היא העובדה שמשתמשים רבים ממתינים להשקתה של ווינדוס 8 בסוף אוקטובר ולא רוצים מחשב עם מערכת הפעלה מהדור הקודם.

אולטרה-בוק של HP

אבל סיבה מרכזית אחרת היא העובדה שיצרניות המחשבים לא הצליחו להסביר לצרכן למה האולטרה-בוק הוא יצירה כה מוצלחת, שמצדיקה את ההוצאה. למשל, מספיק שמסתכלים על העיצוב של האולטרה-בוקים שנמכרים כיום כדי להבין למה הם נשארים על המדפים.

מה יש לנו פה? לפטופים שהם חזקים יותר, דקים יותר, קלים יותר והסוללה שלהם מחזיקה יותר שעות. מרשים, אם כי לא חדשני במיוחד: למשל, האולטרה-בוק הדק ביותר כיום הוא האייסר S7, שעוביו 1.2 ס"מ. העיצוב שלו דומה לכל יתר מחשבי הקטגוריה (ולמקבוק אייר, אביה הרוחני). שלוש שנים לפני המחשב של אייסר, השיקה DELL את ה-ADAMO XPS, לפטופ מרהיב בעל מסך 13.4 ועיצוב יוצא דופן. העובי שלו? 9.9 מילימטר בלבד. המחשב היה אחד הלפטופים היקרים ביותר בשעתו וייצורו הופסק זמן קצר יחסית לאחר השקתו.

עד היום הוא נחשב לפריט אספנים יקר ערך בעיני חובבי טכנולוגיה קיצוניים. למרות השבחים להם זכה יופיו של ה-ADAMO, גם DELL עצמה בחרה ליישר קו עם העיצוב של כל יתר האולטרה-בוקים. מה שמראה את היקף הבעיה בעיצוב: ה-ADAMO לא נמכר היטב למרות שהיה יוצא דופן וייחודי, כי היה גם יקר. האולטרה-בוקים הם גם יקרים וגם לא נראים כמו משהו פורץ דרך.

איך אמור הצרכן להבדיל ביניהם? המחשבים פשוט דומים מאוד לעין לא מקצועית. סליחה - של סמסונג ולנובו שחורים ולא לבנים/כסופים. חריגים הם אלו בעלי מסך המגע ובעלי העיצוב המודולרי (כמו של אסוס, פוג'יטסו ו-HP למשל) שהם למעשה טאבלט ווינדוס בעל מקלדת תואמת, שנחשפו רק לאחרונה ועדיין לא הגיעו לשוק. יש להניח שגם יהיו יקרים אף יותר משאר מחשבי הקטגוריה.

אולטרה-בוק של אסוס

אז מה פה כל כך "אולטרה", בעצם?

גם סוגיית הכוח והיעילות לא ממש תופסת את לב הצרכן. סוגיית הביצועים שולית למדי; בעידן בו חוויית השימוש של הלקוח מושפעת ממערכת ההפעלה ומהתאמתה לחומרה לא פחות ממהירות השעון של המעבד (תשאלו את אפל) - ירדה משמעותית חשיבותה של "עוצמת" המחשב. אף אחד לא ישלוף אלף דולר מהכיס רק כי "זה מחשב נורא חזק".

התוכנות עצמן הולכות ונהיות תובעניות פחות ומוחלפות בשירותים מקוונים (שמהירות פעולתם תלויה ביעילות הקוד וברוחב הפס). חשוב לזכור גם שהמשתמש הממוצע גם ככה משתמש בשירותים מקוונים רוב הזמן - פייסבוק, ג'ימייל, דרופבוקס, אתרים שונים ועוד. מתי ירגיש את ביצועי המחשב? כשהוא מפעיל סרט (גם דורות קודמים של מעבדים ידעו להריץ 1,080p בצורה חלקה) או משחק תובעני; זה לא בהכרח שווה אלף דולר.

אולטרה-בוק של לנובו

כאדם שמסקר את תחומי הטכנולוגיה, אספר לכם שהמעבדים החדשים שמניעים את האולטרה-בוקים הם פאר היצירה: יעילים וחזקים, תומכים מבית בכלי אבטחה והגנה מפני גניבות ובהמשך גם בזיהוי מחוות מגע לשדרוג הממשק. אבל כנראה שלא די בכך כדי להרשים את רוב הצרכנים - לפחות בשלב זה. הדבר דומה להשקת מסכי ה-HD הראשונים: העין הבלתי מיומנת לא ידעה להבדיל בין 720p HD Ready ובין 1,080p Full HD - ההבדל פשוט לא היה בולט דיו.

.

המציאות בשטח תעשה את שלה

לאור זאת, קל לראות מדוע בעיני צרכנים רבים אין הבדל בולט מספיק בין אולטרה-בוק ובין לפטופ דק וקל אחר. למעשה, כאשר ההבדלים הם של 3 מ"מ בעובי, 300 גרם במשקל ו-500 דולר במחיר, יהיו צרכנים שיעדיפו לשדרג מערכת הפעלה של מחשב מדור קודם על פני רכישת מוצר הפרימיום. זאת, למרות יתרונות כמו זיהוי תנועה, מסכי מגע ועוד.

ההערכות של IHS ודומותיה נהיות אופטימיות יותר לקראת 2013 ואילך ואני סבור שהן אכן יתממשו - אולם לא בשל זינוק טכנולוגי אלא בשל המציאות בשטח: "למה לקנות אולטרה?", ישאל הצרכן; "כי זה מה שמוכרים עכשיו", יענו היצרנים, המשווקים והמוכרים. אם ידגישו היצרניות את היתרונות היחסיים של המוצר, יתכן שיהיה לקהל קל יותר להבין על מה הוא בעצם משלם.

מצד שני, מופצץ הצרכן במאמצי השיווק של אפל וגוגל, בקידום הטאבלטים שמריצים את מערכות ההפעלה שלהם (שיכולותיהם מתקרבות לאיטן לאלו של הלפטופ). לשון המאזניים עשויה להיות מיקרוסופט, שתשיק החודש מחשבי לוח חדשים שביכולתם להפעיל יישומי ווינדוס סטנדרטיים. ככל הנראה שעד שלא ישלפו אינטל והאחרות אס מהשרוול או שיקצצו משמעותית במחיר - תתעכב הצלחת קטגוריית המחשוב הצעירה, על אף הפוטנציאל שלה.