בכירי ההייטק בארץ: "'כיפת ברזל' תוכל למנף את ההייטק הישראלי"
עמוד ענן תם ונשלם; מה על הממשלה לעשות כדי לקדם את ההייטק בישראל, לאור הישגי "כיפת ברזל"? לראיית מומחי תוכנה, חומרה והון סיכון - על הממשלה לסייע בקידום מחקר ופיתוח ולעזור לחברות שעוסקות בייצוא ביטחוני
- "חברות התקשורת מצטמצמות, חברות האינטרנט פורחות"
- Homeland Security: ההייטק הישראלי יוצא להילחם בטרור ובפשע
- מזל"ט כחול-לבן לכל שוטר: הכירו את כוחות האבטחה של העתיד
יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד:
"ביצועי מערכת 'כיפת ברזל' הוכיחו לנו כמה שתעשיית ההייטק הישראלית היא קריטית. גם בתוצאות הצמיחה האחרונות, אנחנו רואים כמה ענף ההייטק מוביל, ועם זאת איננו עושים שום דבר בנדון. הבעיה המרכזית בפניה נתקלות רפא"ל, אלתא ולמעשה כל חברת הייטק במשק היא מחסור בעובדי מו"פ ורק הגדלת היצע העובדים המוכשרים בתחום תסייע לא רק למגזר התעשיתי הבטחוני, אלא גם למגזר ההייטק הפרטי. בסופו של דבר אינטל, סיסקו, רד והתעשיות הבטחוניות מתחרות על אותם עובדים ומצויים במצוקת כוח אדם".
לפיכך, הצעד הראשון שהייתי עושה הוא סבסוד הגדלת מספר התלמידים במקצועות ההנדסה, ולהגדילם מ-8,000 איש בשנה, ל-16 אלף. על המדינה להשקיע 150 אלף שקל בסטודנט, שחלקו יגיע מהלוואות לסטונדטים שהופכים למענק בתום הלימודים - בדיוק כפי שעושים עם החרדים - וחלקו יגיע לות"ת לתקצוב מעבדות והוראת הנדסה ומדעים. לא צריך להזרים עוד כסף לתעשיות הבטחוניות אלא להגדיל את מספר המהנדסים, דבר שיצמצם את הפער החברתי, כפי שעושה פרויקט 'אופקים להייטק', שמשקיע בבוגרי צבא מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ללא בגרות ומאפשר להם ללמוד".
אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה:
"הדגש המרכזי שהממשלה צריכה לשים הוא על מפעלים מוטי ייצוא. ישנם מפעלים שנתקעו במצב של מצוקה בעקבות המבצע, ביניהם, כאלו שעוסקים בייצוא ביטחוני, וצריך לבדוק איך מסייעים להם. אפשר, למשל, לסייע במימון תקציבי שיווק מעבר לים, או לפצות את החברות הללו על ימי המילואים של עובדיהן. צריך להזרים להן הון כדי לוודא שהמכונה הכלכלית הישראלית ממשיכה לעבוד. דרך נוספת היא לדאוג לשילוב הגופים המוסדיים בהשקעה בחברות ישראליות מוטות ייצוא. אם מישהו חושב שהישועה תבוא מטייקונים, אז התשובה היא לא".
"נקודה נוספת היא שעלינו לדאוג להחליף במהירות 22 אלף מהנדסים מרוסיה שקלטנו החל מ-1996 בתעשייה וכיום מתקרבים לגיל הפנסיה ופורשים. הפיתרון לכך הוא הסבה לתוכנה של חרדים באמצעות תכנית דו שלבית שתתחיל בהשלמת לימודי ליבה ותסתיים בלימודים אקדמים לאותם בוגרים"
דב מורן, מנכ"ל קומיגו, לשעבר מנכ"ל אם-סיסטמס וממציא הדיסק און-קי:
"צריך לחזור לשפיות כמה שיותר מהר, להכריז על מבצע שיקום הדרום, לבנות יפה וטוב יותר איפה שנהרס, להציע לעזה להשתתף בהקמת תשתיות טכנולוגיות שם, לסייע להם בבניית תקשורת דיגיטלית ורשתות חשמל חדשות ותשתיות מתקדמות. צריך לדאוג שפועלים שלהם יוכלו להיכנס לכאן ולעבוד בפרויקט השיקום שלנו. צריך לעשות לעשות איזה פרוייקט גרנדיוזי מפואר שיספק עבודה וגאווה לשני העמים ו.... אופס! התבלבלתי... אנחנו במזרח התיכון".
יזהר שי, שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל:
"מבצע 'עמוד ענן' הוכיח שוב את מגבלות הכוח. אלפי טונות של חומר נפץ, מאות התקפות של חיל האוויר הטוב בעולם ועליונות מוחלטת של צה"ל לא הביאו ליצירת הרתעה משמעותית או להקניית תחושה של ביטחון אמיתי לתושבי הדרום. אבל 'כיפת ברזל', פרי מוחם המוכשר והיצירתי וחריצותם של כמה עשרות מהנדסים, היתה שובר השוויון האמיתי של המערכה הזו והיא שהקנתה לממשלת ישראל מרחב תמרון אסטרטגי מול האויב מעזה".
"מכאן, שהדבר החשוב ביותר שיכולה ממשלת ישראל לעשות הוא לבצע השקעות מתוכננות וארוכות טווח שישקמו את מערכת החינוך הישראלית ויעלו אותה על פסים של מצויינות; שיובילו לצמצום הפערים החברתיים במדינה; ושיבטיחו חלוקה צודקת של הנטל בין כל אזרחי המדינה. מדינת ישראל, שיתקיימו בה כל אלה, תהיה חזקה יותר וחסינה יותר מפני אויביה. היא גם תהיה מקום טוב יותר לחיות בו".
"מנהיגי ישראל אחרי מלחמת ששת הימים לא היו חכמים מספיק בכדי לנצל את יתרון הכוח לצורך הישגים מדיניים ארוכי טווח. מנהיגינו בשנים האחרונות לא היו אמיצים מספיק בכדי לממש את אותו יתרון לטובת אותן מטרות. לא נותר לנו אלא לקוות, שתקום כאן מנהיגות שתהיה גם חכמה וגם אמיצה מספיק בכדי להבין שעליונות צבאית היא תנאי הכרחי אך ממש לא מספיק לקיומנו כמדינה דמוקרטית, בעלת חוסן חברתי ופיננסי, שמעניקה תחושה של צדק וביטחון לכל אזרחיה".