$
IT בעולם

בלעדי לכלכליסט

"טרנד ה-BYOD הופך את הארגון למקום שכיף לעבוד בו"

כך טען דיוויד בוקהולץ, בכיר באינטל שאמון על אינטגרציית מערכות החברה עם המכשירים הפרטיים של העובדים. בוקהולץ הסביר ל"כלכליסט" כיצד תורם הנושא לתרבות הארגונית, לחיסכון ולתפעול השוטף

רפאל קאהאן 12:3805.12.12

ראשי התיבות BYOD - או "הביאו את ההתקן שלכם" בתרגום חופשי - מייצגות את אחד הטרנדים החמים בעולם ה-IT. אם עד היום עובדים היו צריכים להיסחב עם מכשיר מהעבודה ומכשיר פרטי, הרי שבעזרת ה-BYOD הם יכולים גם להשתמש בהתקנים הפרטיים שלהם.

  

מה היתרון בכך? ראשית חוכמה, מדובר על חסכון משמעותי בהשקעה בציוד, חברה כבר לא צריכה לקנות מראש מכשירים שלא תמיד מתאימים למשימות או לחלופין לעובדים. אם התרגלתם לעבוד עם הסמארטפון שלכם הרי שלא תצטרכו ללמוד מחדש סביבת עבודה חדשה למשל.

 

אולם, התאמת הרשת הארגונית לסביבת עבודה הטרוגנית דורשת פשרות והתאמות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם נהלי העבודה המוגדרים. אז איך בכל זאת עושים זאת? ביקשנו מדיויד בוקהולץ, מנהל אימוץ טכנולוגיות של צרכנים פרטיים במחלקת IT ומהנדס מנהל באינטל שיסביר לנו איך הוא עושה את זה באינטל.

 

הצוות של בוקהולץ אחראי על הטמעתם של יותר מ-25 אלף מכשירי טלפון, אלפי טאבלטים ומאות מחשבים של עובדים ברשת הארגונית של אינטל. רוב העובדים באינטל כיום מעדיפים מכשירים מתוצרת אפל, 17,500 מכשירי אייפון מתוכם כ-5% מכשירי אייפון 5 מסתנכרנים עם הרשת הארגונית לעומת כ-9,500 מכשירי אנדרואיד.

 

מכשיריה של אפל מייצגים את החלק הארי מכלל הסמארטפונים של עובדי אינטל מכשיריה של אפל מייצגים את החלק הארי מכלל הסמארטפונים של עובדי אינטל צילום: אוראל כהן

 

מבחינת טאבלטים, האייפד מייצג כ-2,000 מכשירים לעומת כ-300 טאבלטים מבוססי אנדרואיד. בנוסף בסוף 2011 מחלקת ה-IT של אינטל תמכה בכ-10,000 מכשירי בלאקברי. מסקר פנימי שערכה אינטל בנושא ה-BYOD בחברה נמצא כי עובדי אינטל חסכו כ-20-30 דקות כל יום בממוצע בזכות מהלך זה, והשיפור בפרודיקטיביות של העובדים הוערך עקב כך ב-2.75 מיליון שעות עבודה שנחסכו לארגון.

 

בוקהולץ הינו חסיד גדול של ה-BYOD, אולם תמיכה בכמות כל כך גדולה של מכשירים ומערכות הפעלה דורשת היערכות, כך הוא עושה זאת.

 

דיויד בוקהולץ מדגים את היתרונות של עבודה עם טאבלט בביתו דיויד בוקהולץ מדגים את היתרונות של עבודה עם טאבלט בביתו

 

מהו האתגר הגדול ביותר בשילוב התקנים פרטיים של העובדים בסביבה הארגונית?

 

הקושי הגדול ביותר הוא ריבוי הקונפיגורציות. במחלקת המחשוב הארגונית, אנו משתדלים להגביל את מידת השונות בין ההתקנים, אבל בעולם מוצרי הצריכה המגוון עצום, החל מהתקנים שהינם fully-capable, כלומר תומכים, מאובטחים, מבודדים, מאפשרים מחשוב מלא, וכו') וכלה בהתקנים מוגבלים ו"מאותגרים" מבחינה מחשובית, יכולת אחסון, אבטחה, וכו'.

 

האם מגמת ה-BYOD (Bring Your Own Device – שימוש בהתקנים פרטיים במקום העבודה) תמשיך לדעתך?

 

כן, לכל הפחות לגבי התקנים שהם "בני לוויה", כדאי למחלקות המחשוב לאפשר שירותים על ההתקנים האלה כי זה יכול להביא לשיפור בתפוקת העובדים. אבל המגמה הזו לא תחזיק מעמד לגבי התקנים חלופיים שאנו מנפקים לעובדים כיום.

 

איך מנהיגים מדיניות BYOD בארגון? מה הצעד הראשון?

 

לשאול את העובדים. הרבה חברות שעמן עבדתי התחילו מתוך מחשבה שהן יודעות מה העובדים רוצים ועברו את כל קשיי היישום רק כדי לגלות בסופו של דבר שהעובדים רצו משהו אחר ולכן מתקשים לאמץ את המדיניות החדשה. רוב העובדים כיום רוצים גישה למייל, לוח שנה ואנשי קשר בהתקנים שלהם ולא תמיד לכל אלה במכשיר אחד. בנוסף, החברה צריכה לחשוב מה יקל על החיים ולהתמקד באפשור המטרה הזו. כך נהגנו עם הפורטל הפנימי שלנו, כלי התיאום של ההסעות והכלי שמאפשר למצוא חדרים לישיבות. אלה היו התחומים שהציקו לעובדים יותר מכל.

 

האם BYOD טוב לכל הארגונים או שיש מגזרים שלא יפיקו תועלת מהמגמה הזו?

 

צריך לבחון את חלקי הארגון השונים. אחת המסקנות החשובות שהגענו אליה היא שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. אנו מאפשרים BYOD בחלקי הארגון שיפיקו מזה תועלת ובחלקים אחרים של הארגון מגבילים את יכולת השימוש בהתקנים פרטיים, למשל בגלל דרישות התפקיד, תקנות, וכו'.

 

מה פילוסופיית ה-BYOD שלך?

 

הפילוסופיה שלנו היא לתמוך בשירותים הגיוניים. המטרה היא לאפשר לעובדים, ובסופו של דבר לאינטל, להיות יותר יצרניים. ובנוסף, אנו עושים את זה כדי להיות השותפים של לקוחותינו, לא מרכזי העלות שלהם.

 

מהו ההתקן הפרטי האידיאלי מבחינת פונקציונליות, למשל, לשימוש כ-BYOD בארגון?

 

זוהי החלטה שתלויה במשתמש. למשתמשים יש העדפות שונות ודפוסי שימוש שונים. למשל, מודל השירות והאבטחה של מכשיר טלפון אינו תואם בהכרח את דפוסי השימוש בטבלט.

 

האם BYOD אמצעי לגלגל על העובדים חלק מעלויות המחשוב או הסדר שכולם נשכרים ממנו?

 

עד כה לא ראינו ש-BYOD חוסך לנו כסף במחלקת המחשוב, אבל יש תשואה על ההשקעה בהמשך הדרך. התשואה העיקרית היא היכולת לספק לעובדים יותר שירותים וגמישות בעלות נמוכה. למעשה, זהו אמצעי לתמוך ביצירת מקום עבודה שאנשים אוהבים לעבוד בו.

 

לסיכום, האם תוכל לתת לנו דוגמאות לכלים המשמשים בסביבת ה-BYOD שלך לשביעות רצונך?

 

איננו נוהגים לפרט את היצרנים של מערכי הכלים השונים שלנו, אבל אני יכול לומר שבהתאם למודל השימוש, יש לנו כלים שעושים הכל, מאכיפת מדיניות, ניהול אפליקציות סלולריות, ניהול התקנים ניידים (MDM), בידוד ועוד כך שאנו מסוגלים לתמוך במספר רב של מערכות הפעלה הזמינות למשתמשי הקצה שלנו.

 

בשורה התחתונה, ה-BYOD בהחלט יכול לספק לארגון יתרון גדול בייעול העבודה. העובדים יהיו מרוצים יותר והארגון יחסוך שעות עבודה רבות מה שמסתכם בסופו של דבר בירידה גדולה בהוצאות התפעוליות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x