"הפיטורים במפעל מיקרון לא מעידים על משבר בכל ההייטק"

הפיטורים הצפויים במפעל מיקרון ב־2013 לא מלמדים על משבר בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית כולה, כך אומרים ל"כלכליסט" בכירים בענף ההייטק המקומי. "אני לא רואה פה מגפה. אלו נושאים סקטוריאליים ובעיות בינלאומיות שלא קשורים אלינו", אמר אתמול יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה אלישע ינאי.

סבב הפיטורים במפעל שבבי זיכרונות הפלאש בקריית גת שנחשף אתמול ב"כלכליסט" כולל כ־500 עובדים מתוך 1,300. "בחברות אמריקאיות, כשהמצב נעשה לא טוב מצמצמים מיד, והסניפים הרחוקים סובלים יותר מהמרכז. כשמחליטים את מי לפטר הכי קל להתחיל ממי שנמצא רחוק", טען אתמול יו"ר קבוצת רד בינת יהודה זיסאפל. ינאי, מנגד, העריך כי מאחורי המהלך הצפוי עומדים שיקולים ענייניים יותר: "ייתכן שהמוצרים הספציפיים שהמפעל בישראל עסק בהם הפכו להיות פחות רלבנטיים. לפעמים קו מוצרים מסוים מוקפא או מצומצם, ואם ישראל חלק ממנו אז היא סובלת. בתחום זיכרונות הפלאש, יש בעיות לחברות מכל העולם".

יו"ר קבוצת רד בינת יהודה זיסאפל: "היום קשה יותר למצוא עבודה. התעשייה עוברת טרנספורמציה מחומרה ושבבים לתוכנה ואפליקציות" צילום: עמית שעל

גם המדען הראשי במשרד התמ"ת אבי חסון לא רואה בפיטורים מגמה: "יש דוגמאות מוצלחות של מפעלי שבבים ישנים שהמציאו את עצמם מחדש ויצרו נישות פעולה ייחודיות בקנה מידה עולמי, כמו אינטל בירושלים או טאואר. אבל המפעל הספציפי הזה פועל בשוק מאוד קשה - שוק זיכרונות הפלאש - ומאוד קשה להתחרות במפעלים החדשים שרובם במזרח". חסון ציין כי מיקרון לא קיבל מענקים ממשרדו. לדבריו, "אנחנו שואפים להשאיר את המו"פ בארץ ולבנות עליו את הייצור. אך במיקרון זה פחות המצב, כי מוקד המו"פ של החברה לא ישב בישראל".

המדען הראשי בתמ"ת אבי חסון: "המפעל הספציפי הזה פועל בשוק מאוד קשה - שוק זיכרונות הפלאש - ומאוד קשה להתחרות במפעלים החדשים שרובם במזרח" צילום: טל שחר

גורם אפשרי נוסף שהביא לסגירת המפעל הוא שער השקל־דולר, לדברי ינאי. "הדולר כבר מזמן היה צריך לעבור את ה־4.5 שקלים. אנשים לא מבינים שהמדינה מוציאה את עצמה מהתחרות והופכת להיות יקרה יותר. אם שער הדולר היה שונה, ייתכן שהיו מקצצים במקומות אחרים ולא אצלנו".

בניגוד לינאי וחסון שהעריכו שמפוטרי מיקרון לא יתקשו להיקלט בחברות אחרות, זיסאפל אמר כי "היום קשה יותר למצוא עבודה. התעשייה עוברת טרנספורמציה מחומרה ושבבים לתוכנה ואפליקציות, והביקוש הן לעובדי ייצור והן למהנדסים בתחום החומרה קטן יותר. באופן כללי, לעובדי ייצור בהייטק קשה יותר למצוא עבודה גם כי אין הרבה מפעלים בארץ, וגם כי ההתמחות היא ספציפית למפעל.

יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה אלישע ינאי: "אני לא רואה פה מגפה. אלו נושאים סקטוריאליים ובעיות בינלאומיות שלא קשורים אלינו"

מענק תמורת מחויבות השקעה בטוחה המדען הראשי אבי חסון אמנם טוען כי מפעל מיקרון לא זכה למענק מהמדינה, אך עובדה זו אינה מדויקת. בגלגולו הקודם היה המפעל בבעלות אינטל, והושקעו בו מענקים של מאות מיליוני שקלים מאיר אורבך לכתבה המלאה 

"חבל שהמדינה משקיעה כל כך הרבה כסף במפעלים על ידי תמיכות ובונוסים, וזה לא ממש מחזק את הפריפריה. מה שצריך לעשות זה להשקיע יותר בחינוך טכנולוגי גבוה בפריפריה. מדובר בהשקעה יותר קטנה אבל עם פוטנציאל יותר גדול לחיזוק כלכלי".

ממשרד התמ"ת נמסר כי נציגי המשרד, לצד נציגי שירות התעסוקה, עומדים בקשר עם גורמים במפעל ומחוצה לו במטרה לסייע לעובדים.

בתוך כך חברת ברודקום, שעוסקת בעיקר בתחום עיצוב שבבי תקשורת, הודיעה אתמול כי בכוונתה לגייס עשרות עובדים במהלך 2013. בשלוש השנים האחרונות ביצעה ברודקום עשר רכישות בכל העולם, שבע מתוכן בישראל. רכישות אלו הגדילו את מצבת העובדים של החברה בישראל מ־100 איש ל־800. בברודקום ציינו כי החברות שנרכשו הציגו גם צמיחה אורגנית של 30%–40%, וחברת דיון הישראלית אף גדלה ב־50%.

"ברודקום היא החברה הבינלאומית בעלת קצב הצמיחה הכי מהיר בישראל", התגאה אתמול ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, במסיבת העיתונאים של החברה בהרצליה, והוסיף כי החברה ממשיכה לחפש רכישות בישראל. מוצרי החברה נמצאים במחשבים ניידים, טלפונים, טאבלטים, שרתים, נתבים, תחנות שידור סלולריות ועוד.