בדיקת כלכליסט
אסוס Padfone 2: סינרגיה אמיתית בין טלפון חכם לטאבלט
הסמארטפון החדש של אסוס הוא מכשיר נוח ונאה, אשר בצירוף תחנת עגינה בדמות טאבלט הופך למחשב לוח לכל דבר. בדיקת "כלכליסט" מצאה כי אינו חף מחסרונות - אולם מדובר במוצר מרשים ומשתלם במיוחד
שוק המובייל מוצף בסמארטפונים - אייפון,
אנדרואיד,
ווינדוס פון 8
ואפילו בלקברי שמנסה לחזור לתמונה -
ועמוס בטאבלטים:
גדולים, קטנים, צרים רחבים ואפילו זולים במיוחד.
בתור כתב טכנולוגיה שהתנסה ובדק לא מעט ממכשירים אלו, בשלב מסוים מורגשת כבר עייפות חומר. עוד סמארטפון עם מסך 4.7 אינץ', עוד טאבלט עם מעבד ארבע ליבות. כולם שחורים, כולם מהירים וכולם בשורה התחתונה דומים מאוד.
תצורה ייחודית ומבריקה. פדפון 2
אלגנטי, אך פלסטיקי מאוד. פדפון 2 צילום: ניצן סדן
גב מחוספס ובו מצלמת 13 מגה-פיקסל. פדפון 2 צילום: ניצן סדן
הפדפון 2 ליד המגרעת שבגב הטאבלט צילום: ניצן סדן
מסך באיכות בינונית למדי. טאבלט הפדפון צילום: ניצן סדן
הסמארטפון בשקע הייעודי שלו בגב הטאבלט. מכביד קצת על השימוש צילום: ניצן סדן
הטלפון נכנס בקלות לגב הטאבלט, אולם לא כל היישומים עוברים שיקוף מלא למסך הגדול
שניים באחד, במחיר סביר. פדפון 2 צילום: ניצן סדן
קראו עוד בכלכליסט:
- לראשונה מאז 2008: אפל שולטת בשוק הסמארטפונים בארה"ב
- פון-זילה: קווים לדמותו של הפאבלט, להיט הסלולר הבא
- RIM חוזרת לזירה: השיקה את מערכת ההפעלה בלקברי 10
השימוש במונח "מכשיר" בפסקה הקודמת מטעה קצת, כי הפדפון 2 הוא למעשה שני מכשירים: הראשון, סמארטפון מתקדם בעל מפרט מרשים (אך כבר סטנדרטי בסמארטפוני דגל). השני, מסך בגודל 10.1 אינץ' שבפני עצמו הינו חסר תועלת (אין לו מעבד או כונן פלאש), אך שברגע שמחליקים את הסמארטפון לתחנת העגינה שבגבו הופך לטאבלט מתפקד לכל דבר ועניין.
תצורה ייחודית ומבריקה. פדפון 2
הרעיון סקסי. המכשיר קצת פחות
מכיוון שאת הסמארטפון ניתן לרכוש לבדו, בנפרד ממסך הטאבלט, נפתח דווקא בו כמכשיר עצמאי. מבחינת המפרט, מדובר בנתונים פחות או יותר זהים לסמארטפוני דגל אחרים שהושקו בחודשים האחרונים: מסך של 4.7 אינץ' באיכות Full HD, מעבד 4 ליבות במהירות 1.5 גיגה-הרץ של קוואלקום וזיכרון פנימי של 2 גיגה-בייט.
עם זאת, הגוף של המכשיר נופל במעט מסמארטפונים בולטים שהושקו לאחרונה, כמו האקספריה Z של סוני או האופטימוס G של LG: הגב עשוי מפלסטיק. מרבית סמארטפוני האנדרואיד היוקרתיים מגיעים כיום עם גב זכוכית, שנחשב ליוקרתי יותר, וחבל שדווקא מוצר זה לא התעדכן ומסתפק בגב שיוצר תחושה זולה. על כך מפצים, במידת מה, שולי המכשיר שעשויים ממתכת.
אלגנטי, אך פלסטיקי מאוד. פדפון 2 צילום: ניצן סדן המכשיר שוקל 135 גרם ועוביו עומד על 9 מילימטר. ביחד עם מצלמת אחורית של 13 מגה-פיקסל, מתקבל מפרט שאינו שונה בהרבה מזה של סמארטפוני דגל מבוססי אנדרואיד אחרים שהושקו לאחרונה. כפי שכבר כתבתי בעבר, בתחום החומרה ההבדלים בין הדגמים השונים זניחים ומתמצים בעיקר בבחירת גודל המסך (אם מסכי ה-4.7 אינץ' נראים פופולריים במיוחד): כולם מצוידים במעבדים חזקים ובזיכרונות גדולים, ומספקים עבודה חלקה ונטולת תקיעות.
גב מחוספס ובו מצלמת 13 מגה-פיקסל. פדפון 2 צילום: ניצן סדן
נמר של נייר, אבל עדיין נמר
בכמה מקרים הופתעתי לגלות שלמרות המעבד החזק והזיכרון הגדול ביצועי המכשיר אינם מיטביים. כך, למשל, טעינת המשחק טמפל ראן 2 על הפדפון 2 הייתה זהה באורכה לטעינה על אייפון 4S, מכשיר בן יותר משנה עם מפרט חלש בהרבה.
עם זאת, לאחר שנטען רץ המשחק ללא הפרעות. הדבר לא נכון אמנם בכל המקרים - Angry Birds: Star Wars נטען מהר יותר, אם כי רק בכמחצית השנייה. מסמארטפון בעל מפרט כה חזק אנו מצפים ליותר, בוודאי כשהוא ניצב ליד מכשיר “זקן”.
מסך המכשיר הינו ברזולוציית Full HD (צפיפות פיקסלים של 312ppi), ואף שהתצוגה איכותית ונאה, היא לא האיכותית ביותר שיצא לי לראות לאחרונה, ונופלת בצורה מוחשית מזו שהאקספריה Z או האופטימוס LG. הצבעים אמנם חדים ובהירים, אבל נראה שהפיקסלים על המסך לא קטנים דיים וניתן, במאמץ לא רב מדי, להבחין בהם. עם זאת, הרף שמציבים מכשירי הדגל החדשיםהינו גבוה מאוד וגם בלי להגיע אליו עדיין יש לפדפון 2 תצוגה מוצלחת שלא תאכזב את מרבית המשתמשים.
צילום וידאו בקליק אחד פחות
המצלמה שבמכשיר היא מן המוצלחות שיצא לי לראות, ומשלבת בהצלחה בין התכונות הבסיסיות למתקדמות. בסרגל הימני נמצאים כפתורי הצילום, הפעלת/כיבוי פלאש ומעבר בין מצלמה קדמית לאחורית, בעוד שמשאל ניתן לגשת לאפשרויות המתקדמות יותר ולבחור מודים, אפקטים, איכות צילום, מהירות צמצם ועוד. משתמשים בסיסיים לא יתקשו לצלם בלי כאב ראש, ומתקדמים יכולים לגשת בקלות לכל הטוויקים שמעניינים אותם.
אהבתי במיוחד את הימצאותו של כפתור Record, שמאפשר להתחיל בהקלטת סרטון בלחיצה אחת (בלי לעבור קודם למוד צילום וידיאו) ואת האפשרות שכל כך חסרה בסמארטפוני אנדרואיד רבים - לצלם באמצעות לחיצה על כפתור הקול.
אבל אליה וקוץ בה: כפתורי הקול ממוקמים בפינה הימנית עליונה, מתחת לכפתור ההפעלה. כאשר אוחזים במכשיר בתצורה רוחבית, כפתור הקול הוא החיצוני שבהם ונמצא במיקום הקלאסי של כפתור צילום במצלמה רגילה. לא מעט תמונות, אפשר לשער, ירדו לטמיון בגלל לחיצה אינסטינקטיבית מוטעית עליו, שתביא לכיבוי המסך במקום לצילום תמונה. גם מהירות התגובה מרגע הלחיצה על כפתור הצילום הייתה איטית מדי ומאכזבת.
שיטת ניהול היישומים הפתוחים והמעבר ביניהם היא אולי המוצלחת יותר שיצא לי לראות על סמארטפון. לחיצה על כפתור החלונית שנמצא מימין לכפתור הבית בתחתית המסך מעלה טור של היישומים הפתוחים, שמיוצגים בשמם, באייקון שלהם ובחלון שמראה את מצב היישום בעת שיצא ממנו המשתמש. גלילה מעלה/מטה מאפשרת לסרוק את הרשימה, ובלחיצה על יישום מעבירה את המשתמש אליו. רוצים לסגור יישום? רק החליקו אותו ימינה או שמאלה. כל כך פשוט ונוח, שמערכת המעבר בין יישומים ב-iOS נראית ליד מגושמת ומביכה.
הפדפון כולל גם כמה יישומים ייחודים, כמו AppBackup שמאפשר לגבות יישומים או מידע מהיישומים לכרטיס SD, AppLocker שמאפשר לחסום בסיסמה את הגישה לכמה יישומים נבחרים, ו-WebStorage שמספק אחסון מקוון בנפח 50 גיגה-בייט.
בסך הכול, מדובר בסמארטפון מוצלח גם אם לא מהטובים ביותר שיצא לי לבדוק (בעיקר בגלל איכות החומרים והתצוגה(. מכיוון שברמת המחירים שלו ניתן למצוא סמארטפונים מוצלחים יותר קשה להמליץ עליו על פני מכשירים אחרים, אם כי מי שיבחר לרכוש אותו לא יתאכזב כנראה.
הפדפון 2 ליד המגרעת שבגב הטאבלט צילום: ניצן סדן
להגדיל את הסמארטפון ב-64 שעות
ואולם, הפדפון 2 אינו סתם סמארטפון, וכוחו האמיתי מתגלה שבחיבור עם מסך הטבאלט שמגיע איתו. כדי להפוך את הסמארטפון לטאבלט, כל שצריך לעשות הוא להחליק את הסמארטפון לגומחה בגב הטאבלט, וזה מתעורר לחיים. במסך הטאבלט עצמו אין כמעט חומרה: המעבד, הזיכרון, רכיבי הקישוריות וכו' נמצאים כולם בסמאטרפון. גם מצלמה אחורית משלו אין לא, והוא מנצל תחת זאת את מצלמת הסמארטפון. כתוצאה ביצועי הטאבלט זהים לביצועי הסמארטפון בכל הקשור למהירות טעינה והפעלת יישומים.
מסך באיכות בינונית למדי. טאבלט הפדפון צילום: ניצן סדן עם זאת, יש לטאבלט כמה רכיבים משלו: רמקול גדול יותר שמשפר את איכות הסאונד, וסוללה שמאפשרת בצירוף עם סוללת הסמארטפון 64 שעות פעילות, לטענת החברה. מכיוון שהחומרה היא אותה חומרה, והתוכנה לא עברה שינוי משמעותי, מערכת ההפעלה בתצורת הטאבלט זהה ביכולותיה ובביצועיה לזו של הסמארטפון (כולל האפשרות לבצע שיחות טלפון, אם כי כאן ניתן להשתמש בספיקר בלבד) ולכן לא נתעכב על סקירתה. נקודה בעייתית אחת היא היעדר שקעים וחריצי הרחבה: לטאבלט אין אפילו יציאת USB נוספת, מה שמגביל את השימוש בו.
הסמארטפון בשקע הייעודי שלו בגב הטאבלט. מכביד קצת על השימוש צילום: ניצן סדן הטאבלט הינו בגודל 10.1 אינץ'. שוב איכות החומרים מאכזבת מעט: גב המכשיר הוא מפלסטיק. כאן אין מסגרת מתכת, וכתואה גם הכפתורים הם מפלסטיק ויוצרים תחושה זולה ולא איכותית.
בנפרד מהטלפון, עוביו של הטאבלט עומד על 10.4 מ"מ, אבל הסמארטפון מוסיף לו בטן קטנה של עוד כמה מילמיטרים. כאשר הסמארטפון נמצא בגומחתו שוקל הטאבלט 649 גרם. מדובר בשלושה גרמים פחות מדור האייפד האחרון, בגרסת ה-WiFi בלבד. הישג מרשים בהתחשב בכך שלפדפון 2 יש מסך גדול יותר, אינטרנט סלולרי (באייפד זו תוספת של 10 גרם), ובנוסף לכך הוא גם נושא רכיבים כמו מסך הסמארטפון.
עם זאת, הטאבלט מגושם לשימוש. אולי מכיוון שחלק ניכר מהמשקל מרוכז במקום אחד - הגומחה במרכז המכשיר שבה יושב הסמארטפון - ולא מפוזר באופן שווה פחות או יותר במכשיר עצמו.
כמו כן, ייתכן שהמשקל הנמוך בא על חשבון איכות התצוגה: זו עומדת על 149ppi - צפיפות פיקסלים נמוכה ביותר ממחצית מזו של הסמארטפון עצמו. הדבר ניכר היטב בעת שימוש שוטף במכשיר: אייקונים, אתרים וסרטונים נראים כולם באיכות ירודה יחסית למה שהתרגלנו במרבית הטאבלטים מהדור האחרון.
שיקוף מלא בין שני המסכים? לא בדיוק
המסר השיווקי של אסוס הינו הסנכרון המושלם במעבר בין הסמארטפון לטאבלט, שהרי מדובר למעשה באותו מכשיר. אני מצאתי אותו פחות מאידאלי. ביישומים מסוימים, כמו המצלמה, במעבר מסמארטפון לטאבלט (או להפך) נשמר רצף העבודה והיישום היה בדיוק באותה נקודה בה הייתי קודם. ואולם, ביישומים אחרים המעבר היה פחות חלק.
אבל בדפדפן, למשל, כל מעבר הביא גם לטעינה מחדש של העמוד (ואבוי לכם אם הייתם באמצע הקלדת משהו בעת המעבר). זה היה נסלח במעט לו העמוד הינה נטען ברזולוציה או בתצורה שמתאימה לגודל המסך החדש, אבל גם בטאבלט תמיד נטענה גרסת המובייל של אתרים, למרות שבמסך בגודל שכזה אני לפחות מעדיף את הגרסה הסטנדרטית. יישומים אחרים, כמו ג'ימייל או משחקים, אפילו לא נשארו פתוחים, בכל מעבר הם נסגרו והמשתמש קיבל את מסך הבית. בהחלט בעיה חמורה שעלולה להוביל לאובדן קטסטרופלי של לא מעט שיאי טמפל ראן.
הטלפון נכנס בקלות לגב הטאבלט, אולם לא כל היישומים עוברים שיקוף מלא למסך הגדול בנוסף, אם הורדתם אפליקציה באחת התצורות היא אמנם תופיע גם בתצורה השנייה, אבל אם שיניתם את מיקומה או שמתם אותה בתיקייה, הדבר לא יתבצע בתצורה השנייה. מסכי הבית של הסמאטרפון והטאבלט מתנהלים למעשה כמו שני מכשירים נפרדים, כאשר פרט לאפילקציות שהורדו לנעשה באחד אין השפעה על האחר. לדעתי מדובר בפספוס, שהרי כל הרעיון הינו סנכרון מלא בעת המעבר בין המסכים. עם זאת, ייתכן שיש משתמשים שיעדיפו מסכים נפרדים לסמארטפון ולטאבלט. חבל, בכל מקרה, שאסוס לא נתנה אפשרות בחירה בנושא.
שניים באחד, במחיר סביר. פדפון 2 צילום: ניצן סדן
סיכום: השלם עולה על סכום חלקיו
הפדפון 2 הוא סוג של פשרה. מדובר בסמארטפון טוב מאוד, אך לא מהטובים ביותר, והטאבלט בפירוש אינו מן המתקדמים בשוק. ואולם, כשמחברים ביניהם מקבלים שילוב מוצלח במיוחד שמאפשר ליהנות מיתרונות שני המכשירים בלי להחזיק בשני מכשירים נפרדים שאותם צריך לסנכרן בקביעות כדי שיחזיקו מידע זהה. יש ערך עצום בזה שהקבצים וההגדרות הינם זהים הן בטאבלט והן בסמארטפון, וחובבי אנגרי בירדז או טמפל ראן יעריכו מאוד את העובדה שההישגים שלהם במשחק נשארים איתם בכל תצורה.
אבל מה שהופך את החבילה הזו למומלצת במיוחד הינו המחיר שלה. במערכת "טכנולוגי" הימרנו שפדפון 2 יעלה לקונה הישראלי כ-6,000 שקל. בפועל, אסוס נקבה במחיר התחלתי של 3,090 שקל לסמארטפון בלבד (עם נפח אחסון של 32 גיגה-בייט). אייפון 5 עם נפח אחסון זהה נמכר אצל חברות הסלולר עם תג מחיר של כ-4,700 שקל ובעבור גלקסי |S3 תשלמו בסביבות ה-3,900 שקל. קצת פחות מ-3,100 שקל לסמארטפון חדש ואיכותי (גם אם לא מהשורה הראשונה), נראים לדעתי כמו עסקה משתלמת ביותר.
העסקה הופכת משתלמת עוד יותר כאשר מוסיפים את הטאבלט. המחיר של אסוס לחבילה מלאה של פדפון 2, הכוללת את הסמארטפון ואת מסך הטאבלט, מתחיל ב-4,390 שקל. ספק אם ניתן למצוא בישראל מחיר זול יותר לסמארטפון וטאבלט חדשים. אז כן, לא מדובר במכשירים המוצלחים ביותר שיש בשוק, בפרט הטאבלט, ואין לנו באמת טאבלט נפרד ועצמאי, אבל עדיין מודבר בעסקה מוצלחת מאוד בהתחשב במחיר, שאפשר להמליץ עליה בלב שקט.
