דו"ח טכנולוגי
פרדוקס הפרה הווירטואלית ומשחקי הרעב של זינגה
משחק הפנאי שהופך טובין וירטואליים לתרומות לעניי העולם השלישי הוא אבסורד מזעזע, חייל ישראלי מעלה לאינסטגרם תמונה ששוב מביכה את הצבא הכי הומאני בעולם, בעיית אבטחה בטוויטר מסכנת את רווחי החברה ומחקר מראה שאגרני האפליקציות מבזבזים את זמנם
תגידו, השתגעתם?
מספרים על פרופסור בטכניון, שבשנות החמישים נתן לסטודנטים שלו מטלה חריגה: לתכנן צינור דם מחיפה לאילת. על פי הסיפור, הסטודנטים השקיעו מאמצים ניכרים בפרוייקט שלהם ובין השאר, בנו מערכת שתצמצם את קרישת הדם למינימום. אף אחד לא שאל: תגידו, השתגעתם? צינור דם?
מה שמוביל אותנו אל ניקולאס קריסטוף, שמשוטט ברחבי העולם מטעם הניו יורק טיימס ומביא את כל הסיפורים שעליהם אתם לא רוצים לשמוע. הוא, בין השאר, האיש שדיווח לראשונה בכלי תקשורת מרכזי על רצח העם בדארפור. לפני כמה שנים הוא התעסק באינטנסיביות בנושא הסחר בנשים בעולם השלישי - ואפילו רכש אחת כדי לשחרר אותה. ב-2009, הוא כתב ספר יחד עם אשתו, Half the Sky, שמתאר את הבעיות הניצבות בפני נשים בעולם השלישי. עד כאן, הכל טוב.
הבעיה היא שעכשיו Half the Sky הפך למשחק מחשב, שמעורבת בו החברה המפוקפקת זינגה. זה כבר צריך לעורר שאלות: לזינגה יש היסטוריה של ניצול אסונות בעולם האמיתי לצרכיה שלה, קרי בזיזת השחקנים שלה. המטרה ראויה: לגרום לאנשים שלא מתעניינים בעולם האמיתי להיחשף בעוולות שבו, באמצעות משחק מחשב. מי יודע, אם הם ישקיעו שעות ארוכות במשחק שבו הם משחקים אשה בעולם השלישי שמנסה להנצל מניצול מיני ושאר רעות חולות, אולי הם יקדישו לכך כמה דקות גם כשהם לא משחקים - ואולי אפילו יתרמו איזה דולר או שניים בנסיון להתגבר על הבעיה.
אני סקפטי באשר לרעיון הזה: אם אתה צריך להגיע למשחק כדי ללמוד מה קורה סביבך, כנראה שלא מי יודע מה אכפת לך. הבעיה אחרת היא שהופכים אסון של ממש לחלק ממשחק, כלומר לסוג של בידור - אבל בפני עצמו כנראה שהוא לא מזיק יותר מדי. הבעיה היא אחרת: HTS מתממשק עם העולם האמיתי, זה חלק מהצורה שבה מוכרים אותו.
השיטה פשוטה: אם אתה משלים משימות, נניח מצליח לשים יד על פרה, אז אשה כלשהי בעולם השלישי תקבל פרה. אם אתה מצליח לבנות בית ספר בכפר נידח, אז קרן שוחרת טוב כלשהי אשכרה תבנה בית ספר.
אז מה רע? נורא פשוט. אם יש לכם כסף לבנות בית ספר, או להעניק למישהי פרה - הרעיון שמאחורי הסרטון הזה - אז למה אתם מחכים עד שאיזה גיימר בעולם הראשון ישלים מטלת משחק מטופשת? יש לכם את הכסף, יש לכם את הכוח, למה לעזאזל אתם מניחים למישהי להמשיך לסבול כי איזה גיימר לקח בדיוק עכשיו הפסקת פורנו?
כן, לחשוף אנשים לעוולות בדרך לא שגרתית זה חשוב. כן, לגרום להם להפוך למעורבים זה חשוב. אבל האם מרוב הרצון הטוב להגדיל את המעורבות, לא שכחנו את הבסיס - שהוא הצורך לשפר את המצב בעולם השלישי?
הכבוד של צה"ל
שורה של חיילים שלא סובלים מעודף בינה הביכו את צה"ל בשנים האחרונות, מעדן אברג'יל שהצטלמה ליד פלסטינים כבולים תחת הכותרת "התקופה היפה בחיי", עבור באבי יעקובוב, "החייל המרקד", שצילם את עצמו בווידאו רוקד ומצחקק ליד פלסטינית כבולה, וכלה בסגן סשה דרטווה, רמ"ד מדיה חדשה בדובר צה"ל, שצילם את עצמו עם בוץ מרוח על הפרצוף והכיתוב Obama Style - מה שעורר עלבון בארה"ב.
עכשיו מגיע תורו של מור אוסטרובסקי, צלף של צה"ל שחשב שזה יהיה נורא מצחיק לצלם ילד פלסטיני דרך כוונות הרובה שלו ולהעלות את התמונה, מלווה בפילטר כמובן, לאינסטגרם. אוסטרובסקי כנראה לא תיאר לעצמו שהתמונה שלו תגיע לבאזפיד ולגוקר; אבל כפתור ופרח - זה בדיוק מה שקרה. די בקריאת הכותרות כדי להבין איזה נזק עשה חייל אחד עם מצלמה אחת.
אירועים כאלה הם ממש לא מבודדים - תשאלו ארגונים כמו "שוברים שתיקה", שיש להם כוננים שלמים מלאים בתמונות כאלה שמצלמים חיילים ומעלים לרשת. הבעיה טמונה בשני גורמים: קודם כל, תמונות כאלה הן חלק בסיסי מתפיסת הניו מדיה של דובר צה"ל. זוכרים את התמונות שהוא הפיץ של ג'עברי, בתחילת "עמוד ענן", עם הכיתוב "חוסל"? את האזהרות שלו לפעילי חמאס שלא יעיזו להראות את פרצופם (ובתגובה, הם מיד הפגיזו את תל אביב)? זה יצר הלם בעולם, ועכשיו, כשדו"צ מנסה לומר שמה שמותר לו אסור לחפ"ש כמו אוסטרובסקי, זה לא כל כך עובד.
ושנית, ששום דבר שעולה לרשת - שום דבר - לא פרטי. מישהו יוציא את זה החוצה, אם לא עכשיו אז עוד חצי שנה. אם אתם לא רוצים שמשהו יחזור וינשך אתכם, אל תכתבו את זה, ואל תעלו את זה. ואם כתבתם? זה על אחריותכם.
החשבון מאושר. ובעליו?
קבוצה של האקרים השתלטה אמש (ב') על חשבון הטוויטר של רשת המזון המהיר ברגר קינג והביכה את החברה.
הפורצים היצירתיים העלו ציוצים מזויפים, שבחלקם נכתב שהרשת הותיקה נמכרת למתחרתה הגדולה, מקדונלד'ס.
היום כבר חזר החשבון לידי ברגר קינג, שהתנצלה על התקרית. אבל הבעיה היא פחות של ברגר קינג ויותר של טוויטר: החשבון שנפרץ היה "חשבון מאושר", מהסוג שרק סלבריטאים ומותגים יכולים לקבל. טוויטר בנתה את עצמה בשנים האחרונות כמקום שבו חברות יכולות לקדם את האינטרסים שלהם בשלווה ובהצלחה.
זה קורה זמן קצר אחרי שהנהלת הרשת החברתית נאלצה להודות שרבע מיליון חשבונות נפגעו על ידי האקרים. אולי הגיע הזמן שבטוויטר ישקיעו במערכת אישור כפולה, כמו זו שמפעילה גוגל. כלומר, מערכת שבה אין די בסיסמה שלך כדי לפרוץ לחשבון, צריך גם מספר ייחודי שמופיע על צג הטלפון שלך. אם טוויטר רוצה להמנע מפאשלות כאלה בעתיד, כדאי שתשקיע במערכת כזו, ויפה שעה אחת קודם.
קצרצרים
1. האם אתם סובלים מעייפות אפליקציות? כשאנשים רוכשים גרוטאה סלולרית חדשה, הם ממהרים להעמיס עליה אפליקציות - לעתים מאות מהן. אחר כך, כשהם נכנסים לנוהל עבודה קבוע, הם משתמשים בערך בתריסר, אולי פחות. האם מתחיל להמאס לנו מאפליקציות, או שפשוט מדובר באפקטים המדכאים של שגרה? מחקרים חדשים מראים שבכמחצית מן האפליקציות, אנחנו עושים שימוש פעם אחת בלבד – מיד אחרי ההורדה שלהן. אחר כך הן נשכחות ומעלות אבק דיגיטלי. לא חבל על הזמן? ועבור משתמשי האייפון - לא חבל על הכסף?
2. פאדיחה לממשלת הודו: היא הורתה לספקיות הרשת במדינה לחסום כ-70 אתרים - שהיו בעצם שלה. הסיבה לכך היא בית ספר מקוון ומפוקפק למדי, שהצליח לשכנע את בתי המשפט במדינה שאתרים שאומרים שהוא פועל בעצם בלי רישוי הם אתרים שמוציאים את דיבתו רעה. בין האתרים האחרים שנחסמו בהוראת בית המשפט יש גם אתרים של עיתונים וכלי תקשורת מערביים שמדווחים על השערוריה. ארגון הטרור המקוון אנונימוס לא טמן את ידו בצלחת והחל גם הוא להוריד אתרים, רק את אלה של בית הספר. כנראה שאנונימוס לא שמים לב לאירוניה בכך שהם משתתפים בחגיגת סתימת הפיות.
3. אוניברסיטה אחרת, לגיטימית יותר - אוקספורד שבבריטניה - הודיעה שהיא חוסמת את הגישה לגוגל דוקס, אחרי שהסתבר ששירות המסמכים הפופולרי שימש להתקפות פישינג כנגד סטודנטים וסגל של האוניברסיטה. ההחלטה של אוקספורד הגיעה לאחר שלאוניברסיטה נמאס מאיטיות התגובה של גוגל בכל מה שקשור לתלונות על מסמכים ספציפיים שמשמשים לתקיפה, אז השרתים שלה חוסמים עכשיו את כל גוגל דוקס. האוניברסיטה אומרת שהיא גם מתכוונת להמשיך ללחוץ על גוגל כדי שזו תגיב במהירות רבה יותר לתלונות. בהצלחה עם זה.
4. במדינת אורגון לוקחים ברצינות את האיום לפרטיות שמציבים מזל"טים (כן, גם הצעצוע הפצפון שנשלט מהאייפון שלך הוא סוג של מזל"ט) ושוקלים כעת חוק חדש ובעייתי. החוק יקבע שמותר לך להחזיק מזל"ט, אבל אסור לך להתקין עליו מצלמה. היה והתקנת כזו? אתה צפוי לחצי שנת מאסר. אם היית חצוף מספיק כדי גם להתקין מצלמה על המזל"ט וגם לשלוח אותו לסיבוב טיסה, אתה הולך לכלא לשנה. שיהיה לך בהצלחה להסביר לשאר האסירים למה אתה שם בעצם. קהילת מפתחי המזל"טים העצמאיים, שהיא קהילת חובבים חזקה למדי, מתארגנת לפעולה נגד החוק. ההגיון שלהם פשוט: על פי ההיגיון הזה, אפשר לאסור גם סתם על הסתובבות עם מצלמה ברחוב.