דו"ח טכנולוגי
המציאות החדשה של אפל: ללא אגדות, גיבורים ומושיעים
גם מעריצי אפל הגדולים ומשקיעיה מתחילים להבין שמצבה רע משסברו, טוויטר הפכה ללחצן המצוקה הגדול ביפן, רגולטורים מתנגדים לפרסומות במדיה החברתית וצייצן מסכן מעצבן את המתאגרף הלא נכון
בחצי השנה האחרונה, איבדה מניית אפל כ-40% מערכה. החברה לא הפסיקה לייצר מוצרים, הגרואטות שלה עדיין נמכרות טוב יותר מלחמניות חמות, היא לא פיטרה מהנדסים בכירים או מעצבים בכירים, ההכנסות שלה עדיין בשמיים, הרווחים שלה עדיין בשיא. ועדיין, יותר ויותר אנשים מתייחסים אליה כאל חברה שעבר זמנה, המקבילה של מוטורולה בזמנה. הם מצביעים על כך שקצב הצמיחה של החברה נבלם. אז מה קורה פה?
התשובה הראשונית היא שיש כאן כשל שוק. תשובה סבירה יותר קשורה לציוץ שכתבתי עם מותו של סטיב ג'ובס באוקטובר 2011: "אפל איבדה הלילה את הנכס החשוב ביותר שלה: מחולל שדה עיוות המציאות".
המניה של אפל מעולם לא היתה שווה את המחיר שהשווקים העניקו לה. המוצרים שלה מעולם לא היו כה מהפכניים או כה מוצלחים כפי שהיא העמידה פנים שהם. למזלה של החברה, עמד בראשה נוכל ומאחז עיניים - תומכיו מעדיפים לכנות אותו גאון בשיווק, שהצליח לשכנע את העולם שכל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב ושרתם את האגדה האישית שלו לחברה עצמה. ג'ובס בנה סביב עצמו אגדה ישועית כמעט: הנביא שמגורש מעירו, ושב מן המתים כדי להוביל אותה לעולם עטוי ענני זוהר. זה בפני עצמו היה צריך להעיד על פשיטת הרגל המוסרית והרוחנית של האנשים שקנו את האגדה הזו, שהתייחסו למשווק צעצועים כאל המשיח החדש, אבל זה כבר סיפור אחר.
ואז הוא מת. ואפל היתה צריכה להתמודד עם העולם ללא אגדות ומושיעים. נראה שהיא לא מסוגלת לשמר את המומנטום ואת התהילה שלה בלעדיו. זה, כמובן, יכול להיות הצחוק האחרון של סטיב ג'ובס, הסעיף האחרון באגדת-הקדושים שלו: איך אפל, חברה כל יכולה כשהוא מאחורי ההגה שלה, הופכת במהירות לסתם עוד חברה כשהוא לא שם.
כל זה ודאי לא מוסיף בריאות למנכ"ל טים קוק, שצריך להתמודד לא רק עם קריסת המניה והמאבק הקשה יותר על נתח שוק, אלא גם עם הצל של קודמו, ועם הידיעה שמה שהוא לא יעשה, להתעלות עליו הוא לא יצליח – ושהוא תמיד יושווה אליו.
כמעט גורם לי לרחם עליו. כמעט.
אסון? הקלק על טוויטר
איי יפן הם לא המקום הכי יציב על הפלנטה שלנו: הם מוכים טייפונים, רעידות אדמה, ביקורים של מפלצות ענק שמתעקשות להתיישב דווקא על נדל"ן מניב בלב טוקיו וציורים שעשו דברים מוזרים מאוד לעולם הפורנו.
רעידת האדמה הגדולה האחרונה גם גררה איתה קריסה של הכור הגרעיני בפוקושימה, על כל הצרות הנלוות מכך, וגם גרמה נזק ניכר לתשתית הטלפון והרשת שם. ביפן עובדים במרץ על תשתית חזקה, ואם אנחנו מכירים את המהנדסים היפנים, בפעם הבאה שרעידת אדמה תקפוץ לבקר, היא תצטרך סיוע של גודזילה כדי לגרום הפרעה ניכרת לרשתות. חברות הסלולר היפניות, בניגוד לכמה חברות ישראליות שאני יכול לחשוב עליהן, לוקחות את המשתמשים שלהן ברצינות והן נערכות להפעיל בלונים פורחים עם מגדלי סלולר, אם רעידת אדמה תחסל את המגדלים הרגילים.
בינתיים, נערכים ביפן גם לשימוש בטוויטר ככלי במקרי אסון. המשתמש יוכל להתריע בפני כוחות ההצלה על מיקומו לא באמצעות שיחה קולית או מסרון, אלא באמצעות ציוץ. מי שזוכר שטוויטר היה מיועד במקור ככלי לשימוש כוחות הצלה, יחייך כשיראה איך השירות סוגר מעגל.
קבלו את אויבי הרשת
כמדי שנה, ארגון "עיתונאים ללא גבולות" - שנמצא על הכוונת גם של סין וגם של ישראל, ככה שכנראה שהוא עושה דברים טובים - מפרסם את רשימת "אויבי הרשת" שלו. על הכוונת הפעם: חברות שמספקות ציוד האזנה ומעקב למשטרים אפלים.
החברות הן Gamma Group מבריטניה, Trovicor הגרמנית, HackingTeam האיטלקית, Amesys הצרפתית, ו-Blue Coat Systems מקליפורניה (על Blue Coat כבר סיפרנו לכם). כל החברות הללו מעמידות פנים שהן סתם חברות אבטחה וטכנולוגיה, עבור הלאה, אין מה לראות פה; אבל כולן עושות עסקים רווחיים למדי עם משטרי אופל כמה אלה של סין וסוריה.
ההתמחות של החברות הללו היא טכנולוגיית מעקב, וכאשר חברה כזו חותמת על עסקה עם השטן, או עם נציגו המקומי בממשלה זו או אחרת, היא יודעת בדיוק למה היא נכנסת. בארגון אומרים שכאשר החברות הללו מחליטות לעשות עסקים עם משטרי דיכוי, הן יודעות שהתוכנה והחומרה שלהן תשמש למעקב אחרי עיתונאים, מתנגדי משטר וסתם אנשים שנמאס להם. ומה שיפה זה שלא אכפת להן. הן מתכסות בסיסמה הפופולרית בקרב סוחרי נשק וסמים, שאם אנחנו לא נמכור, מישהו אחר כבר ימכור. איך כתב טרי פראצ'ט? האדם המסוכן ביותר הוא זה שבסך הכל עושה את העבודה שלו.
פרסום מוסווה במדיה חברתית? לא בבית ספרנו
ה-FTC, נציבות הסחר האמריקאית (מוטו: נכשלים בהגנה על הציבור מאז הקמתנו), החליטה שהיא צריכה לעשות קצת סדר בג'ונגל של פרסום מוסווה ברשתות חברתיות. בעבר היא דיברה על זה, עכשיו היא מוציאה גם הנחיות.
היא מסבירה איך צריך לעשות את זה. במקום שדוגמנית פיקטיבית תודיע בציוץ שגרתי שהיא הורידה 15 קילו בשישה שבועות באמצעות הגלולות של חברת שקרכלשהו אחזקות, היא תצטרך להתחיל את הציוץ שלה במילה "מודעה" (באנגלית זה קצר יותר: ad), ולציין את הורדת המשקל האמיתית שהגלולות הללו מסוגלות לה.
זה הולך להוציא את כל הכיף משקרים מקוונים, כך שסביר להניח שהחברות פשוט יתעלמו בעליצות מההנחיות האלה. החברות יודעות של-FTC אין סמכות לגרור אותן לכלא, אלא לכל היותר להטיל עליהן קנס, וכדי שזה יקרה הרשות אשכרה צריכה לחקור, מה שעולה לה כסף. החברות, מצידן, משלמות שכר טוב לעוכרי דין שיכולים למשוך את ההליך עד שאפילו קפקא היה מתייאש ממנו; ובמקרה הכי גרוע, ל-FTC יש היסטוריה ארוכה ובזויה של הגעה להסכמה עם חברות, כשבמסגרת ההסכם החברה לא מודה שעשתה משהו לא בסדר אבל משלמת קנס זניח. אילו היתה החברה נאלצת להודות בכך שפשעה, היא היתה חושפת את עצמה לתביעות מצד הנפגעים.
בקיצור, כל משתמשי הרשת בעולם צריכים לתבוע מהממשלות להחליף את הרגולטורים חסרי השיניים במשהו אחר. אולי האכלה פומבית לכרישים של בכירים בחברות שנתפסו בקלקלתם. היי, אפשר יהיה למכור פרסומות לצד זה.
קצרצרים
1. המתאגרף הבריטי קרטיס וודהאוס ממש לא התלהב מהערות ארסיות שנשלחו בכיוונו בטוויטר על ידי איזה פחדן אנונימי. מה עשה? החליט לבקר אותו כדי להבהיר לו את זה - ואולי גם כדי לערוך בפניו כמה ניסויים בפיזיקה שקשורים לתאוצה ודחיסת חומר. הבעיה: הפחדן הוא כאמור, אנונימי. הפתרון: כסף. וודהאוס הציע 1,000 ליש"ט תמורת חשיפת זהותו של הפחדן. זמן קצר לאחר מכן, הוא נסע לעיר שפילד (כשהוא מזמין את 18,000 העוקבים שלו להצטרף) לאתר את המלעיז. בשלב זה החל הפחדן לשנות את טעמו. הוא ביקש את התנצלותו של וודהאוס, אבל כשהמתאגרף התדפק על דלתו, הוא העדיף להסתתר. סוף טוב הכל טוב: וודהאוס עזב את המקום מבלי לבצע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, הפחדן מחק את כל הציוצים שלו, חוץ מכמה מהם שרוטווטו. אחד מהם, אגב, טען שקרטיס "אוהב להשתתף בסדנאות הגנה עצמית לנשים כל יום שני, כדי לדעת עם מה הוא צריך להתמודד". איזה קלאסה.
2. דיווחנו לפני כשבוע על היועץ הפיננסי אנדי זאקי, שהפנטזיות שלו על עלייתה הבלתי פוסקת של מניית אפל חיסלו את ההשקעות של הטמבלים שהקשיבו לו. האחריות, כמסתבר, היא לא רק על זאקי בלבד: הבלוגר המוביל בקרב מעריצי אפל, ג'ון גרובר, פמפם במרץ את הטענות של היועץ הפיננסי, גם אחרי שמניות אפל החלו לקרוס וגם אחרי שהתחזיות של זאקי התבררו כחסרות בסיס. מספר הקוראים של גרובר גדול בהרבה מזה של זאקי, ומותר להניח שההפניות שלו לטקסטים של זאקי העלו משמעותית את מספר הקוראים שלהם. גרובר סירב להגיב על הידיעה.
3. אתמול (ג') פורסם כי גוגל לא תוציא משקפי Glass שמותאמים גם למרכיבי משקפיים וכך תשאיר את פלח האוכלוסיה הזה לבד בחושך. החברה הודיעה אמש שהיא דווקא תבנה דגם שכזה ושיש לה כבר אב-טיפוס מתפקד אשר יגיע לשוק עד עונת החגים של 2013. החברה אף פרסמה תמונה של אחד מעובדיה כשהוא חובש את המשקפיים מהדגם האופטי. בהתחשב בכך שחלק ניכר מן הגיקים מרכיב משקפיים, ויתור עליהם היה מהווה גם ויתור על פלח גדול של אוכלוסיית המאמצים המוקדמים.
4. השאלה מי יהיה האפיפיור הבא מדירה את שנתכם? עוקבים דרך קבע אחרי המתרחש בקונקלבה, אבל חוששים שהקרדינלים יבחרו את האפיפיור בדיוק כשתהיו עסוקים במשהו אחר? יש פתרון! האתר PopeAlarm מציע לעדכן אתכם מיד במייל או ב-SMS (או בשניהם, אם אתם באמת מודאגים) ברגע שייראה עשן לבן מעל הוותיקן. כמובן, האובססיביים באמת יכולים פשוט לצפות במצלמת הרשת שמכוונת ישר לארובה של הוותיקן.
5. היפסטרים? חזרתם לצילום במצלמות לומוגרפיה ישנות, אבל כל הבלאגן של סריקת התמונות מבאס אתכם ואתם רוצים גם לחלוק את התמונות במהירות? חברת לומוגרפי, שמוכרת בעיקר מצלמות זולות וישנות עם אפקטים ארכאיים, מציעה כעת גם סורק תמונות ב-60 דולר. הוא יסרוק את הפילם שלכם ישר אל הסמארטפון שלכם, אותו אתם אמורים לחבר אליו. זה חוסך גם את עלויות ההדפסה, כך שמי שפילם זה הקטע שלו יכול למצוא עניין בנושא.