אל תמהרו לנטוש שירותים מקוונים לטובת גוגל

Keep הוא לא הבעיה

גוגל לא מסוגלת לחיות עם המחשבה שמישהו מייצר מוצר פופולרי זה או אחר ובכך מרחיק משתמשים מהשירות שלה ולו לכמה שניות. אמש (ד') היא הודיעה על השקתו של שירות חדש, Keep. הלז (שנחשף בטעות לפני כמה ימים) אמור להיות תחליף לאפליקציית הרשימות המעולה והוותיקה Evernote, ויש לו יתרון מובהק: במשחק פשוט עם האפליקציה, הרשימה שלך הופכת לרשימת מטלות. חיובי מאוד, ועדיין, אם להקשיב לאום מאליק, אסור לגעת באפליקציה הזו עם מקל.

הבעיה איננה באפליקציה, שכאמור נראית יעילה מאד, אלא בחברה שמוציאה אותה. מאליק מזכיר לנו שלפני שבועיים הרגה מעצמת החיפוש את גוגל Reader, כדי לקדם את הרשת החברתית המדשדשת שלה, גוגל+. זאת, למרות שהרידר היה יותר פופולרי מגוגל+.

גוגל Keep

כשאתה משתמש בשירות של גוגל, אין לך שום דרך לדעת מתי תחליט החברה לבטל אותו מסיבה זו או אחרת. אם אתה נקשר אליו והופך אותו לחלק משגרת העבודה שלך, זו לא בעיה שלה. החברה יכולה, כמובן, לטעון שהיא לא חייבת לך שום דבר שכן לא שילמת לה אגורה ושיש לה הוצאות, וכל זה יהיה נכון, אבל התגובה המתבקשת היא מלכתחילה לא להשתמש בשירות שחי על זמן שאול. אז בינתיים, למרות ש-Keep נראה מוצלח יותר מאוורנוט (עד שזו תעדכן את המוצר שלה, על כל פנים), מומלץ להשאר עם אוורנוט. עליהם אפשר לסמוך.

ביקורת, הא? פגעת בזכויות היוצרים שלנו

אני מחבב את חברת GoPro, שמה שהיא עושה בחיים הוא לייצר מצלמות וידאו אקסטרים. אם אתה רוצה לתעד את הצלילה שלך, לשחות עם כרישים ולשדר את רגעיך האחרונים, או לקפוץ מכדור פורח בלי מצנח בידיעה ודאית שלפחות המצלמה תשרוד את התהליך, גופרו יכול להתאים לך.

אבל אנשי גופרו לא אוהבים ביקורות עוינות - ולפני כמה ימים הם נקטו בצעד הקיצוני של חיסול ביקורת כזו. החברה שלחה דרישת הורדה לביקורת בשל חוק זכויות היוצרים DMCA לאתר ביקורת מצלמות פופולרי, שמצידו בעט בחזרה: הוא הוריד את הביקורת, אבל הציב את המכתב של גופרו במקומו, כדי שכולם ידעו למה הביקורת לא שם. באופן משעשע, החברה טענה שפגעו בסימן רשום שלה, משהו שחוק זכויות היוצרים הספציפי הזה לא מכסה.

העניין הפך לסערה מקומית: האמריקאים לא אוהבים שסותמים להם את הפהוהחברה נאלצה לבצע נסיגה צרפתית, להודיע שהיא בכלל לא רצתה להוריד את הביקורת, ושהבעיה שלה היתה שהאתר "מיתג לא נכון" את המוצר שלה. מבזק לגופרו: בפעם הבאה שאתם חושבים שמישהו ממתג אתכם לא נכון, תכתבו תגובה כמו כולם במקום לעשות שרירים ולצאת קטנים.

תרגיל באש חיה

בזמן שאובמה מבלה בארץ הקודש ומאלץ את נתניהו להוריד את הז'קט, מצאה את עצמה בעלת ברית של ארה"ב, דרום קוריאה, תחת התקפת האקרים מסיבית. ההתקפה הורידה מהאוויר שלוש תחנות שידור ושני בנקים מרכזיים. הנחת היסוד של כמעט כל מי שדיווח על האירוע היא שמדובר בפעולה של השכנה המטורפת שלה, צפון קוריאה.

אבל בכירים בממשלת דרום קוריאה ציינו שעל פי הבדיקות הראשוניות, מקור ההתקפה הוא דווקא בסין. ההאקרים הצפון קוריאנים כבר השתמשו בעבר בכתובות סיניות כאמצעי התקפה, ללא כל מחאה מצד ממשלת סין.

חשוב לציין שצפון קוריאה היא מדינת לוויין מובהקת של סין. אין לה מגינה אחרת. סין מרכזית לכלכלה הצפון קוריאנית ולהגנה עליה. הסיבה העיקרית שהמדינה המאוסה לא מצאה את עצמה במצבה של עיראק היא שבפעם האחרונה שכוחות אמריקאיים פלשו אליה, ב-1950, סין התערבה והכניסה למערכה שני מיליון חיילים. אף אחד לא רוצה סוג כזה של מלחמה.

אל תתעסקו עם צפון קוריאה, החברה המטורפת של סין

כך שמותר לנחש שההתקפה המסיבית הזו על דרום קוריאה, בדיוק עכשיו, היא יריית אזהרה של סין במלחמת הסייבר המתחממת בינה ובין ארה"ב: אל תתעסקו איתנו, כי אתם מסתבכים לא רק איתנו, אלא גם עם הכלב השוטה שלנו. מדובר, תאמר ודאי סין, בקומץ שעליו להנהגה האחראית שלה אין שום שליטה, ואי אפשר לדעת מה הקיצונים האלה יעשו. צוואר יפה יש לכם, לא חראם?

ערעור ראשון

כוחות משטרה בארצות הברית שומרים לעצמם את הזכות לבצע חיפושים בטלפון הסלולרי של אנשים שנעצרו. מדובר במידה רבה באבסורד: אם המשטרה רוצה לפתוח את הדואר של מישהו, היא צריכה צו. אם היא רוצה לעבור על כל החיים שלך, אנשי הקשר שלך, ההודעות הפרטיות ששלחת, היא רק צריכה לתפוס את המכשיר.

המשטרה יכולה להציץ בסמארטפונים בקלות, אף ללא צו צילום: ניצן סדן

פעיל חברתי מסן פרנסיסקו החליט לאתגר את התפיסה הזו. הוא הגיש תביעת נזיקין כנגד משטרת העיר, אחרי שהקלגסת המקומית עצרה אותו בעת מחאה לא אלימה, החרימה את הסלולרי שלו וערכה עליו חיפוש ללא הסכמתו. הפעיל, בוב עופר-ווסטורט, תובע את המשטרה בסיוע מהאגודה לזכויות האזרח בארה"ב בטענה שהיא הפרה את זכותו החוקתית לפרטיות, ערכה חיפוש לא חוקתי, ופגעה בזכות הביטוי שלו. כל אלה הן זכויות שמוגנות על ידי חוקת ארה"ב.

פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בקליפורניה קבעה שלשוטרים יש זכות לבצע חיפוש בסלולר לאחר מעצר, אבל, לטענת העותרים, זו הפעם הראשונה שבה מערערים על הפסיקה הזו בטענה שהיא מתעלמת מזכויות חוקתיות של עצורים. נראה לאן יתגלגל הסיפור ואם ישתנה החוק בהמשך.

קצרצרים

1. גוגל הסירה את אתר דירוג התוכן הפופולרי לשעבר Digg מתוצאות החיפוש שלה - והתנצלה זמן קצר לאחר מכן. היא אמרה שהיא הסירה אותו בטעות משום שכל האתר נראה לה כמו ספאם. עוד לא הבנתי איפה הטעות פה. בדיג שמרו על פאסון ואמרו שהם לא הרגישו בשום שינוי.

ספאם או לא? Digg צילום מסך: digg.com

2. לאחרונה בעטה גוגל אפליקציה חיובית ופופולרית, אדבלוק, מחנות האפליקציות לאנדרואיד שלה, פליי. מה שהאפליקציה עושה הוא להניף גרזן על מקור ההכנסות של גוגל, קרי פרסומות. בגוגל טענו שחסימת פרסומות היא "התערבות בשירות אחר באופן בלתי מורשה". לדעתי, אם מישהו לא רוצה לראות פרסומות עד כדי כך שהוא מתקין חוסם פרסומות קשה מאוד לטעון שמבחינתו הן "שירות". ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק, מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות של החברה שמתיימרת לא לעשות רע, ואמר שגוגל מראה שהמחויבות שלה לתוכנה פתוחה נעצרת ברגע שזה מגיע לעסקי הפרסומות. באדבלוק, מצידם, סירבו להתרשם ועכשיו הם מוציאים גרסה חדשה של האפליקציה שמעדכנת את עצמה מבלי לעבור דרך פליי.

3. ויקיפדיה, האנציקלופדיה שכל אחד כמעט יכול לערוך, שוב מוצאת את עצמה בלב שערוריה זוטא: חברת הנפט BP, שנחשבת לאחת השנואות מסוגה בשל אסונות אקולוגיים שגרמה, ממש לא אהבה את מה שנכתב עליה בוויקיפדיה. מה עשתה? שלחה מישהו לכתוב את הערך מחדש. הוא כתב 44% מהערך, ושינה גם את הפרטים שקשורים לחוסר המחויבות של BP לשמירה על הסביבה. לזכותה של BP ייאמר שהסוס הטרויאני שלה לא הסתיר את העובדה שהוא עובד עבורה – הוא קרא לעצמו Arturo at BP, שכתב בעמוד שלו שהוא הגיע לוויקיפדיה כדי לעזור לחברה המושמצת בצדק לשפר את היח"צ שלה. החברה אומרת להגנתה, על פניו בצדק, שהיא מתנהלת בנושא הזה בשקיפות מוחלטת ואם העורכים של וויקיפדיה מעדיפים את החומר שהיא מספקת, התלונות צריכות להיות מופנות אליהם. מלחמת עריכה כבר החלה.

4. דיווחנו אתמול (ד') על כך שממשלת בריטניה הגיעה למסקנה שתוכנת המסרים המידיים החדשה של בלקברי לא מספיק מוגנת לצרכיה. הדיווח, שהתבסס על ידיעה של הגרדיאן הבריטי, הוכחשה מאז בתוקף הן על ידי בלקברי והן על ידי ממשלת בריטניה. לדברי גורם בממשלה, התוכנה החדשה טרם נבדקה ותיבחן לעומק עד הקיץ. נציג הממשלה אמר שיש לה מגעים טובים מאוד עם בלקברי בכל מה שקשור לאבטחה ושמכשירי החברה צפוים להלום את צרכי הממשלה.

5. מה יקרה אם מטאוריט - כמו זה שהתרסק בסיביר - יפגע בניו יורק? בנאס"א אומרים שאין הרבה שאפשר לעשות בנידון וממליצים לכל המעורבים להתפלל. במקרה הטוב, אפשר יהיה לקבל התראה של שלושה שבועות לפני שניו יורק הופכת לאתר עדכני של סרט אסונות, משום שמדובר במטאורים קטנים יחסית שהיכולת לעקוב אחריהם מוגבלת מאוד. נאס"א מסוגלת למצוא עצמים בגודל של קילומטר או יותר, כאלה שמהווים סיכון לכל החיים על פני כדור הארץ, אבל התועבה שפגעה בסיביר היתה בגודל של פחות מעשרים מטר. בהצלחה עם זה.

להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)