האקזיט האמריקאי של חברת הציוד האופטי שנולדה ביקנעם

את סייאופטיקס רכשה יצרנית ציוד התקשורת האמריקאית אבאגו (Avago), הנסחרת ב-8.6 מיליארד דולר בנסאד"ק בניו יורק. המרוויחה הישראלית העיקרית מהמיזוג היא קרן ההון סיכון הירושלמית JVP, שהקים ח"כ אראל מרגלית ושמחזיקה לפי ההערכה בכ-55% ממניות החברה.

אד קורינגראטו מנכ"ל סייאופטיקס, אראל מרגלית המשקיע הראשון בה ועוזי קורן, ממייסדי החברה

עם זאת JVP השקיעה בסייאופטיקס עוד מתחילתה מיליוני דולרים נוספים מקרנות רבות שלה, בכלל זה הקרן השניה, השלישית והרביעית, לפי מאגר IVC, לפיכך התשואה המצטברת של הקרן לאורך השנים צפויה להיות נמוכה יותר, אם כי עדיין גבוהה ביחס לשאר המשקיעות בחברה.

סייאופטיקס הוקמה בישראל ב-1996 על ידי שלושה יזמים ישראלים: עוזי קורן, מיכה צימרמן ויאיר הלפרן. תחילה היא פעלה כחברה-בת של SCD מבית רפא"ל ואלביט מערכות. ב-2005 חיסלה החברה את פעילותה בארץ ועברה לפעול בארה"ב. מרגלית ששימש כיו"ר החברה מראשיתה, לא ויתר על חלקו בה ואף רכש בה שליטה לפני כשנתיים, מה שהפך אותו לשושבין הגדול של העסקה מהשבוע שעבר.

גם בנק לאומי ו-MIT נהנים

למרות שעשרות גופים השקיעו מאות מיליוני דולרים בסייאופטיקס לאורך השנים, רק שני משקיעים ייהנו מהאקזיט, מלבד עובדי החברה ומנהליה. 400 מיליון הדולר שתשלם אבאגו יתחלקו בין JVP המנוהלת כיום בידי קובי רוזנגרטן, אורי אדוני וגדי תירוש (54.5%) לבין קרן ההשקעות מבוסטון TA Associates (כ-40%). שארית הסכום תתחלק בין העובדים והמנהלים ועובדים לשעבר שהמירו אופציות למניות.

לפי מאגר המידע של IVC, סייאופטיקס גייסה במהלך ההיסטוריה שלה לא פחות מ-280 מיליון דולר מאז יציאתה לעצמאות ב-1999. JVP נחשבת למשקיעה הראשונה של החברה, אך עם השנים הידלדל חלקה בחברה וב-2011 הסתכם חלקה בה ב-11.5%. כדי להגדיל בחזרה את חלקה בחברה גייסה JVP ממשקיעיה קרן שישית בת 80 מיליון דולר, ומתוכם השקיעה הקרן יותר מ-40 מיליון דולר כדי לרכוש בחזרה כ-44% ממניותיה. בין המשקיעות ב-JVP שיקבלו את כספן בחזרה יחד עם תשואה נאה ניתן למצוא גם את בנק לאומי, פסגות, יורוקום, האוניברסיטה העברית והטכניון, לצד משקיעות זרות כמו האוניברסיטאות MIT וקולומביה, ממשלת פינלנד וחברת בואינג.

מרגלית הוביל את ההשקעה בחברה מאז הקמתה ב-1999, שימש כיו"ר שלה ויזם את מהלך ההשתלטות מחדש על מניותיה 12 שנים לאחר מכן. עם היבחרו לכנסת, התפטר מרגלית מכל תפקידיו בקרן ובחברה, ואת סגירת העסקה תפר וניהל השותף בקרן קובי רוזנגרטן. בסוף השבוע כתב מרגלית בעמוד הפייסבוק שלו: "מנהלי הכספים שלנו הודיעו לנו עשרות פעמים שחייבים לסגור, ובכל זאת המשכנו הלאה באמונה שלמה. לאורך כל הדרך ביקשתי מהמנהלים והמשקיעים שלא להתעסק רק באיך סוגרים את החודש, אלא לראות איך לממש רעיונות חדשים".

עברו לרווחיות רק ב-2010

המרוויחים הישראלים הנוספים מהעסקה הם עוזי קורן, היחיד מבין שלושת המייסדים שעדיין עובד בסייאופטיקס, כסמנכ"ל טכנולוגיות, ומספר ישראלים המתגוררים בארה"ב. קרן אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הדרך הארוכה התבררה כמשתלמת, והודה למרגלית ול-JVP על הסבלנות.

מקורבים לחברה טוענים כי למשבר התקשורת האופטית שאירע בתחילת העשור הקודם, במקביל להתפוצצות בועת הדוט.קום, היתה תרומה מכריעה למעבר החברה לארה"ב. הסמל הבולט ביותר של התחום בישראל היא כרומטיס, יצרנית ציוד התקשורת האופטית שהקימו אורני פטרושקה ורפי גידרון, שגייסו גם הם הון מקרן JVP. ביוני 2000, מספר חודשים לפני התפוצצות הבועה, נרכשה כרומטיס על ידי לוסנט ב-4.7 מיליארד דולר, עוד בטרם הצליחה להכניס דולר אחד. כשנה לאחר מכן נסגרה החברה וכל העובדים פוטרו.

הלחץ הגדול של התפוצצות הבועה הביא משקיעים רבים למנות מנהלים אמריקאים לחברה. כך קרה גם ב-JVP, שב-2001 מינתה לראשונה מנכ"ל אמריקאי לסייאופטיקס, ג'ון פיליטסיס, שהחל להעביר את פעילות החברה לחו"ל. גם לאחר המעבר לארה"ב סייאופטיקס המשיכה להפסיד כסף ונאלצה לסגור את פעילות המו"פ שלה בארץ.

ב-2010 החלה סייאופטיקס לחצות את רף 100 מיליון הדולר בהכנסות. הסיבה לכך נעוצה בעלייה בביקוש לרכיבי ציוד תקשורת אופטי. ב-2012 הסתכמו מכירות החברה בכ-210 מיליון דולר. "אם סייאופטיקס לא היתה יוצאת מהארץ היא לא היתה שורדת", אומר מקורב לחברה. "הרבה חברות גדולות וחזקות ממנה לא שרדו. בהתחשב בכך, מדובר בסיפור הצלחה של ממש".