לשמור על הפער החדשני

ישראל היתה בין המדינות הראשונות שאימצו צמיחה כלכלית המבוססת על חדשנות, תוך ניצול תשתית הון אנושי שנבנתה באוניברסיטאות ובמערכת הביטחון. לממשלה היה תפקיד חשוב ביצירת התנאים שיאפשרו את הפיכתם היתרונות המובנים שלנו למנוע כלכלי, בעיקר באמצעות מדיניות שהפעילה לשכת המדען הראשי.

חדשנות פרודוקטיבית דורשת מעורבות ממשלתית. הכוונה היא לא למדיניות שמכתיבה לשוק היכן להשקיע, אלא לכזו שמניחה תשתיות ויוצרת סביבה חופשית ותחרותית, ובמקביל מאתרת את כשלי השוק ומטפלת בהם ומגשרת על סיכונים.

הסטארט־אפים החדשניים הם המנוע של התעשייה הישראלית. כמובן, יש צורך אמיתי גם בחברות גדולות ובנות קיימא, ומשרד המדען הראשי פועל ליצור את התנאים להיווצרותן של כאלה. אבל לא פחות חשוב להעלות על נס את ההשפעה הכלכלית הברוכה של חברות ההזנק: בארצות הברית, למשל, הראה מחקר של קרן קאופמן שכמעט כל מקומות העבודה שנוספו (נטו) ב־30 השנים האחרונות נוצרו בידי חברות בנות פחות מחמש שנים. הידע והיכולות המפותחים בחברות צעירות, והתפתחות ההון האנושי בהן, הם הבסיס להתפתחות תעשייה מבוססת ידע וחדשנות - והם הזרעים שינביטו תעשייה איתנה ותחרותית.

לצערי, בשנים האחרונות מתקדרים עננים רבים סביב היתרון התחרותי המשמעותי שיש לנו כמדינה. מספר החברות החדשות שנוצרות מדי שנה נמצא בירידה חדה (פחות מ־500 הוקמו ב־2012, המספר הנמוך מאז 2003), והמימון ממקורות פרטיים נמצא בירידה חדה עוד יותר. בו בזמן ישנה שחיקה מהותית בתקציבי המדען הראשי, שכ־85% מהם מממנים חברות קטנות ובינוניות.

עובדי חברת וויקס צילום: עמית שעל

לשכת המדען הראשי נקטה בשנה האחרונה כמה צעדים שנועדו להתמודד עם הקשיים שעומדים בפני חברות צעירות. בין היתר הפעלנו תוכנית לתמיכה בחברות מתחילות, שמאפשרת לחברות צעירות לקבל אישור לתמיכה מהמדען עוד לפני שהושג המימון המקביל. בנוסף ביצענו רפורמה מקיפה בתוכנית החממות, שבמרכזה גיוס שחקנים חדשים למגרש ההשקעה ב־Early Stage בישראל. במקביל, אנחנו פועלים לתיקון חוק האנג'לים, כך שיביא על תיקונם כמה כשלים שמנעו ניצול משמעותי של הטבות החוק.

תחרותיות וחדשנות שלובות זו בזו, ובתעשייה שלנו המתחרים הם גלובליים, וכוללים לא רק חברות אלא גם ממשלות. מדינות אחרות למדו מאיתנו את התורה, מפעילות כלים מגוונים, מגדילות את השקעותיהן ומצמצמות את הפער. התוצאה צריכה להדאיג אותנו: על אף הצמיחה והגידול בפריון, היתרון התחרותי שלנו מצטמצם.

החדשות הטובות הן שבבסיסנו לא שכחנו להיות חדשניים ויזמיים. בנוסף, הנכסים שבנינו והניסיון שצברנו לאורך השנים עומדים לזכותנו; עכשיו יש לצאת מהשבלונה ומהאינרציה. הממשלה והתעשייה נדרשות להפגין חשיבה דינמית ולהבטיח יכולת ביצוע גמישה תוך נכונות לנסות, וגם להיכשל.

מותר ורצוי ללמוד מהעולם, אבל אסור להתבלבל: יש לנו, כמדינה, את החובה להוביל ולחדש כמו פעם. הפסד בכבוד אינו אלטרנטיבה. כלכלת ידע חזקה היא המפתח לישראל משגשגת, יציבה ומתקדמת. היא גם המפתח לעצמאות אמיתית.