בלעדי לכלכליסט
מפקד לוטם: "צריך לפתח תוכנות לחימה במקום תוכנות ניהול"
תא"ל דני ברן, המפקד החדש של יחידת המחשוב המרכזית של צה"ל, יוצר היום בתוך המערכת הצבאית את אחד ממרכזי התוכנה הגדולים בישראל. בראיון ל"כלכליסט" הוא חושף מה עומד בלב המבצע המורכב
- "המדינה מפנה נכים לטקסטיל, לא להייטק"
- במכון הייצוא מודאגים מהקיפאון ברבעון הראשון של 2013
- סקר חדש: אנו בפתחו של גל אקזיטים
מיזוגים ורכישות בתעשיית ההייטק הישראלית הם דבר בשגרה. יותר 700-מ עסקאות של רכישת חברות ישראליות היו בעשור האחרון, ועוד מאות רבות של עסקאות מיזוג בתוך התעשייה הישראלית על ידי חברות מחשוב מקומיות. אבל תהליך מיזוג בתוך צה"ל הוא אירוע יוצא דופן, ובראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו מספר ברן על התהליך המורכב שכולל גם פיטורים של 100-כ אנשי קבע.
לוטם (היחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע) היא יחידת המחשוב המרכזית של צה"ל שכפופה לחיל התקשוב. במסגרת פעילותה היא אחראית לרוב מערכות המחשוב של הצבא, החל במערכות פנים משרדיות וכלה בציוד שמאפשר תקשורת בשדה הקרב.
תא"ל דני ברן, מפקד לוטם צילום: דובר צה"ל
התוכנות המבצעיות יפותחו בצה"ל
ברן, שהיה עד לאחרונה מפקד יחידת הסייבר בצה"ל ולמעשה גם מקימה, ביצע את מרבית שירותו הצבאי ביחידות המחשוב השונות של צה"ל. במסגרת המהלך הנוכחי, שאותו החל להוביל עוד לפני כניסתו לתפקיד, מוזגו שני בתי התוכנה הגדולים של צה"ל ליחידה אחת גדולה בשם מצפן, תוך שינוי מהותי באופן פעילותם. מיזוג הגופים כולל את לשם ושהם, שהראשון בהם עוסק בתוכנות ניהוליות והשני בתוכנות מבצעיות. גוף נוסף שהוא חלק מהאיחוד הוא מעו"ף, מחלקת תכנון מרכזית שקיבלה חלק מהפעילויות של שהם ולטם. יחד נוצר גוף אחד עצום בהיקפו שהוא אחד מבתי התוכנה הגדולים בישראל, אם לא הגדול שבהם.
"אחד השינויים החשובים שעשינו הוא התרכזות בתוכנות שנותנות מענה לצורך המבצעי של צה"ל," מספר ברן ל"כלכליסט". אם עד כה התעסקנו הרבה בתוכנות ניהול שונות, עכשיו הבנו שהתוכנות של העולם העסקי בתחום הזה נותנות מענה איכותי לאחר שהן עוברות התאמה לצרכים שלנו. כחלק מהשינוי שאנחנו עוברים, עבודות ההתאמה של תוכנות אלה ייעשו על ידי אנשים משלנו ולא על ידי חברות חיצוניות.
"מהפך חשוב נוסף שאנחנו מבצעים בימים אלו מתייחס לתוכנות המבצעיות, וכולל מעבר מעבודה עם בתי תוכנה חיצוניים לעבודה מבפנים. עד היום חלק גדול מהמערכות תומכות הלחימה שלנו פותח על ידי גופים חיצוניים שונים במיקור חוץ. הסיבות לכך הן האילוצים הכלכליים, אבל גם הרצון לנהל את מע- רכות הליבה של צה"ל כאן בפנים. התה- ליך יביא אותנו למצב שבו אנחנו עדיין עובדים עם גופים חיצוניים אבל עיקר הפיתוח יהיה אצלנו בבית. המעבר הזה נותן לנו הרבה גמישות ויכול לתת מענה מהיר לצרכים השונים שלנו."
שיפור ציוד המחשוב של הצבא, בהתאם לצרכי המפקדים. אילוסטרציה צילום: מאיר אזולאי
להערכת "כלכליסט," ממהלך זה יכולות להיפגע חברות כמו אלביט ונס אשר מחזיקות פעילות ענפה בתחום.
תהליך המיזוג כולל גם פיטורים של חלק מאנשי המנגנונים שמתאחדים, וברן מודע לרגישות שבעניין. "נאלצנו להיפרד 100-מ איש בתהליך, בעיקר כאלו שהפעילות שלהם אינה בליבה או אנשים מיחידות שיש בהן כפילויות. אנחנו מנסים לבצע את התהליך הזה במלוא הרגישות גם כלפי העוזבים וגם כלפי הנשארים בתוך היחידה. הפעם האחרונה שבה צה"ל עבר תהליך כזה היתה ב-,2003 ועד היום חלק מהיחידות עדיין לא הסתגלו למצב."
צריך להתמודד עם האביב הערבי
לדברי ברן, האיחוד הנוכחי הוא חלק מגל גדול של שינויים בעולם שסביבנו, וחלק גדול ממנו נובע מהתפתחות הטכנולוגיה. "כשידעתי שאני הולך להתמנות לתפקיד מפקד לטם הבנתי שאני עומד בפני מציאות ביטחונית מאוד מורכבת, כאשר אנחנו רואים שהאביב הערבי הופך להיות ה'שריקה' הערבית - רוח מזרחית חזקה אשר משנה הכל. מהצד השני נמצאת המציאות הכלכלית של קיצוצים בתקציב, ועם כל זאת אני צריך לעמוד במנעד רחב של איומים אשר בעבר צה"ל לא היה צריך להתמודד איתם. כיום הצבא הופך להיות הרבה יותר טכנולוגי מאשר בעבר ולכן צרכיו גם גדלים משמעותית בממד הזה".
ההפיכה במצרים - מסמלי האביב הערבי צילום: רויטרס
"כיום קצב השינויים בעולם בכלל ובעולם הטכנולוגי בפרט הוא מהיר ודורש מאיתנו יכולות שונות מאשר היו לנו בעבר. חלו הרבה שינויים בין מלחמת יום הכיפורים 1973-ב ועד למבצע עמוד ענן שבו כבר ירו על תל אביב. השינויים האלו הביאו אותנו להבנה שאנחנו צריכים חשיבה שונה לחלוטין על מערכות המחשוב שלנו. אנחנו צריכים להפנות יותר משאבים לפיתוח של מערכות מבצעיות תומכות לחימה, ופחות למערכות ניהול אשר בעבר התמקדנו בהן. המער- כות הקיימות כיום בשוק האזרחי נותנות מענה טוב, ואי-הגירה אליהן מבחינתנו היא חשיבה כלכלית לא נכונה."
לתת למפקד בשטח רק את המידע שנוגע לו
אחד הנושאים שעליהם נותן ברן את הדגש החשוב ביותר הוא התמודדות של הצבא עם כמויות המידע העצומות שהוא אוגר והתמודדות עם המידע האדיר שמסתובב ברשת. "כמויות המידע שנאגרות ביום אחד שוות למה שיוצר לפני עשור בשנה שלמה, והנתון הזה משפיע מאוד על תהליכים מבצעיים. אם בתחילת דרכה של הרשת היינו צרכנים של מידע, הרי שבעידן של web 2.0 אנחנו גם צרכנים וגם יצרנים של מידע, וחלק גדול ממנו נוצר בעצם בתוך האינטראקציה בין האנשים".
"דוגמה טובה לאישיות שהבינה את השינוי היא הנשיא אובמה, שבמסע הבחירות הראשון שלו הלך בראש ובראשונה למשתמשים ולכל המיעוטים שאף אחד לא דיבר אליהם, והפך לקול שלהם. לבסוף הם אלו שהפכו אותו לנשיא. הנשיא מובארק לעומתו לא הבין את העוצמה של הרשת ואת הגל שתוקף אותו דרכה. אני מאמין שאם הוא היה מבין אותו הוא כנראה לא היה היום מאחורי סורג ובריח."
"ההבנה הזו שיש עודף מידע קיימת גם בצבא. אנחנו יכולים, באמצעות הטכנולוגיה, להעביר למפקד בשטח כמויות עצומות של מידע, אבל אני רוצה להעביר לו רק את מה שבאמת חשוב לו ועוזר לו בלחימה. לשם כך אנחנו נכנסים באופן משמעותי לעולם של בינה עסקית וכלים אנליטיים, שייתנו לנו את היכולת לנתח את הכמויות העצומות של המידע ולהעביר למפקד בשטח בכל רגע נתון רק את המידע הרלוונטי לו. יש כיום כלים רבים של הטכנולוגיה הזו מחוץ לצה"ל ואנחנו משתמשים בהם. אבל אלו רק כלים ואני צריך לרתום אותם לצרכים של צה"ל."
בתפקידו הקודם היה ברן מפקד יחידת הסייבר הצה"לית, שאותה אף הקים, והתא"ל מספר על האתגרים של צה"ל עם לוחמה אלקטרונית. "התלות שלנו במערכות התקשוב, גם בצה"ל וגם כיחידים, ובקישוריות ביניהם גדלה מאוד, וככל שעולה התלות אתה הופך להיות יותר פגיע. הפשע מבוסס הסייבר הוא כיום מערכת כלכלית עצומה, שיצרה תעשייה ענקית שגדולה יותר מתעשיית הסמים. אני יכול להגיד שצה"ל הוא בין הצבאות המתקדמים ביותר בתחום והיה בין הראשונים להקים חמ"ל בתחום. זה נכון שהתחום נמצא כיום בלב הדו-שיח העולמי, אבל התקפות סייבר יש כבר הרבה זמן ואנו מודעים להן".
