עורך בלומברג מתנצל על הריגול אחר לקוחותיו: "טעות בלתי נסלחת"
מתיו ווינקלר התנצל על ניטור מסופי המידע שהותקנו אצל לקוחות מוסדיים של סוכנות הידיעות כבנק המרכזי בארה"ב, בנק גולדמן זאקס ואחרים. מה הוביל את כתבי בלומברג לבצע מהלך מסוכן שכזה?
- חשד: בלומברג ריגלה גם אחר משרד אוצר האמריקאי והפדרל ריזרב
- שערוריה: כתבי סוכנות בלומברג ריגלו אחר לקוחותיה
"הכתבים שלנו לא היו צריכים לגשת למידע רגיש", כתב ווינקלר באתר סוכנות הידיעות. "אני מצטער על שעשו זאת. הטעות היא בלתי נסלחת". ווינקלר לא חשף פרטים נוספים על המקרה אך אפשר להניח שנערכה חקירה פנימית לזיהוי מקרים נוספים כדי למנוע אובדן לקוחות.
לפי הדיווחים, כתבי בלומברג ניטרו את אופי השימוש במסופים כדי להסיק על מהלכים שמבצעים הלקוחות - ביניהם בנק גולדמן זאקס, בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי בארצות הברית, שר האוצר האמריקאי לשעבר טימותי גייטנר ובנק ההשקעות ג'יי פי מורגן צ'ייס.
זו אינה הפעם הראשונה בה עולה לכותרות סוגיית השימוש במסופי בלומברג כמקור מידע. אריק שלאצקר, כתב בלומברג, ננזף ב-2011 לאחר שהתייחס בשידור חי של התוכנית Market Makers לאופי השימוש במסוף שעושה אחת החברות שהסוכנות מסקרת את פעילותה.
פרשנות: מדוע ריגלה בלומברג אחר לקוחותיה?
סוכנות הידיעות מפעילה יותר מאלפיים כתבים ברחבי העולם, אשר לא מן הנמנע שהשתמשו במסופים לאיסוף מידע על דעת עצמם ולא מתוך החלטה מערכתית. זאת, משום שהמסופים הללו הם מקור רווח חשוב לסוכנות הידיעות: חברות וכלי תקשורת אחרים משלמים לבלומברג כ-20 אלף דולר בשנה על גישה לנתוניה.
אפשר להניח שהכתבים נמצאים תחת לחץ מתמיד להציג מידע בלעדי שיצדיק את קיום אותם מסופים אצל הלקוחות. בתחום הטכנולוגיה למשל, לפעמים סיפורים גדולים צומחים מציוץ בטוויטר שכתב איש פיתוח זוטר שבמקרה עבד על פרויקט חשאי בחברה גדולה. על אף שסוכנויות ידיעות וחברות אחרות מפעילות כלים שסורקים את המדיה החברתית בחיפוש אחר פרסומים שכאלה, לפעמים יוכל בלוג זריז להקדים את סוכנות הידיעות בחשיפת הסיפור. לפי הערכות, מאות מכתבי בלומברג הכירו את יכולות המעקב של המסופים ויתכן שאף נעזרו בהן כדי להקדים מתחרים.