הקטר הגדול שלא יכול: הסכנה שמציב לכולנו מגזר ההייטק

זה לא זהב, זה רק ציפוי

בשלושת העשורים האחרונים מוכרים לנו את ההייטק כגורם המושיע של הכלכלה. לא רק שלנו, בכלל. אומרים שההייטק הוא הקטר שיוביל את רכבת הצמיחה. אף אחד לא טורח לשאול מי בעצם צומח. התשובה עגומה למדי; הניו יורקר כתב בסוף השבוע מאמר שמסביר שעמק הסיליקון הוא אחד המקומות הפחות שוויוניים בחברה שהפכה בכלל פחות שוויונית בעשורים האחרונים.

המאמר של ג'ורג' פאקר משווה את ה"צמיחה" של עמק הסיליקון לתקופה שהאמריקאים אוהבים לשנוא: ה-Gilded Age, ה"עידן המוזהב" של ברונים שודדים שהשתלטו באמצעים מונופוליסטיים על רוב הממון בארה"ב, והשתמשו בו כדי לקנות את הפוליטיקאים.

אחרי העידן ההוא הגיע מה שמכונה העידן הפרוגרסיבי, שלווה בחקיקה אגרסיבית נגד כוח היתר של תאגידים: חקיקת שעות עבודה ומנוחה, חקיקה נגד עבודת ילדים, חקיקה נגד טייקונים - בקיצור, כל מה שממשלת ישראל מנסה למנוע כיום. הנשיא הרפובליקני (!) תיאודור רוזוולט הוביל את המסע הפרוגרסיבי הזה, וזכה בכך לאהדת העם ולכינוי "תדי שובר הטראסטים" (Trust הוא הכינוי באנגלית למספר תאגידים שסוגרים ביניהם שוק מסוים וקושרים נגד הלקוחות, מה שקרה בעבר בתחום הסלולר ומה שנמצא שעושים הבנקים הישראלים).

יש כסף, אפשר לדרוך על מי שרוצים. אילוסטרציה צילום: shutterstock

פרנסי עמק הסיליקון טענו שהם הכל חוץ מהעידן המוזהב. בעמק הסיליקון, אומרים לנו, כל מי שיש לו כשרון יכול להצליח. זה בולשיט, כמובן: על כל סיפור הצלחה יש מאות סיפורי כשלונות שאנחנו לא שומעים עליהם. יתר על כן, ה"הצלחות" של עמק הסיליקון משונות למדי. תרופה לסרטן עוד לא יצאה משם, אבל ערב רב של אפליקציות שספק אם הן מועילות באמת יצאו גם יצאו.

כל מי שמוצא שיטה להזמין פיצה ישירות מהסמארטפון שלך הופך לגיבור ואליל; יש חברות שמתעסקות ברפואה, אבל בדרך כלל לא שומעים עליהן (וכפי שאספר לכם בהמשך, זה בדרך כלל דבר טוב). הטענה הזו, אגב, לא מפריכה את הטענה שעמק הסיליקון הוא מקום בלתי שוויוני ומקום שמקדם אי שוויון: היא פשוט אומרת שהאנשים שעובדים בו הרוויחו את הכסף שלהם בעצמם ולא ירשו אותו. שזה נחמד, אבל ספק אם זה מספיק. המציאות של עמק הסיליקון, שבה המשכורות הגבוהות של אנשי ההייטק מביאות לכך שמשפחות שישבו במקום לפני שהוא הפך למכה של מפתחי אוויר נאלצות לעזוב משום שאינן מסוגלות להתמודד עם יוקר המחיה; המציאות שבה עובדי גוגל נוסעים לעבודה באוטובוסים מצוידים בפס רחב כשהם מסיטים את מבטם מהאנשים העומדים בתור לבתי התמחוי; המציאות הזו היא מה שפעם היינו מכנים עולם שלישי, היינו מדברים בבוז על משכנות העוני של ברזיל שצמודים למגדלי היוקרה שלה. עכשיו, איכשהו, זה הפך להיות המודל.

לא האכלנו את הרעבים - אבל היי, אפשר לשתף תמונות של אוכל עם אנשים

הנקודה היא שמיד עם הפרסום של המאמר של פאקר, נזעקו השופרות של עמק הסיליקון להגן עליו. כן, יש כאלה. הבולט שבהם הוא הדייליפאנדו, שילוב משונה בין בלוגרים ואנשי עסקים, שבעצם מקדם את האינטרסים של האחרונים. הדייליפאנדו, כהרגלו, נאלץ לספק מיד עם תחילת הכתבה גילוי נאות שאחד הגורמים שהוא כותב עליהם מממן אותו.

 
הבעיה היא לא רק שם. אתר ונצ'רביט הפציר בסוף השבוע בקוראיו להצטרף ליוזמה למען רפורמה בחוקי ההגירה של ארה"ב. זו עמדה פוליטית לעילא: היא דורשת שינוי של חוק, שינוי שמטרתו הסופית היא הורדת שכר העבודה של איש ההייטק האמריקאי באמצעות יבוא של עובדים זרים. אבל מי שיקרא את המאמר, לא יבין שיש כאן עמדה פוליטית, ואני משוכנע שהכותב של המאמר לא הבין זאת בעצמו. ככה זה: כשאידיאולוגיה שלטת הופכת לדומיננטית באופן טוטאלי, היא מטמיעה את תפיסות הבסיס שלה - שהן פוליטיות לחלוטין - כאילו הן איזו חוכמה מובנית מאליה. כך, הורגלנו בעשור האחרון לשמוע את תפיסת כלכלת הוודו שאומרת שאם נוריד מסים על העשירים ועל החברות, בדרך קסם כלשהי ההכנסות ממסים יעלו. התפיסה הזו נראתה לגמרי לא פוליטית, ויתר על כן ההתנגדות לה היא זו שנראתה פוליטית. אבל אין שום דבר לא פוליטי ביוזמה שמטרתה ניהול מלחמת מעמדות וחלוקה מחדש של העושר בחברה, תוך הקפדה על כך שהעשירים יקבלו הרבה, הרבה יותר.

באותו האופן, יוזמת ההגירה הזו - שנדחפת בכל הכוח על ידי טיפוסים אפלים כמו מארק צוקרברג - נראית טבעית לגמרי, שקופה, משהו שבכלל לא צריך להעיר עליו, משהו שאפשר לקדם בלי להבין בכלל שמדובר בסוג ריאקציונרי לגמרי של פוליטיקה. מהבחינה הזו, עמק הסיליקון נמצא בדיוק במקום שבו היו הטייקונים של העידן המוזהב - מנותק לגמרי מהמציאות שמחוצה לו. ולרוע המזל, הוא מסוגל להכתיב מציאות - ולייצא החוצה את הערכים שלו, ערכים שמוסווים כטבעיים ולא פוליטיים.

המפתח איננו רופא

ה-FDA, הרגולטור האמריקאי שעוסק בתרופות ומזון, פתחה בחקירה נגד אפליקציית Uchek. מה שאפליקציית האייפון הזו עושה הוא לאפשר למשתמש לערוך בדיקת שתן, ולהודיע לו מה התוצאות שלה. המשתמש טובל רצועות של חומר רגיש בשתן שלו ואז מצלם אותן באמצעות האפליקציה, שמצידה מודיעה לו מה מצבו.

רק שלאפליקציה אין שום אישור רשמי. ה-FDA מנסה לברר איך לעזאזל מעיזה אפליקציה לשווק את עצמה כמוצר רפואי כשהיא לא עברה שום מבחן חוקי. רצועות החומר הרגיש שבה היא משתמש מיועדות לבדיקה בעין בלבד, לא לבדיקה אוטומטית.

המציג אינו רופא. אייפון 5 צילום: אוראל כהן

זו הפעם הראשונה שבה סוכנות ממשלתית אמריקאית מודיעה למפתחי אפליקציה שהיא רוצה לקבל יותר פרטים על האופן שבו פועל המוצר שלהם. חשוב להזכיר: מדובר בשוק פרוץ לגמרי. חנויות האפליקציות של אפל וגוגל עמוסות במספר עצום של יישומים שמתיימרים לתת לכם אינדיקציה זו או אחרת לבריאותכם ואפילו להדריך אתכם כיצד לטפל בעצמכם. אם אתם מורידים אפליקציות רפואיות, ומקשיבים לתוצאות שלהן, אתם עשויים לסכן את עצמכם. אם אתם חושבים שמצבכם לא טוב, לכו לרופא.

צוואר יפה יש לך, לא חראם?

המדור עקב בעניין, שלא לומר בהיסטריה, אחרי פיתוח האקדח המודפס במדפסות תלת ממד. בסוף השבוע הודיעה המחלקה להגנת המולדת של ארה"ב שמדובר בכלי נשק שלא ניתן יהיה לעצור או לזהות, כלומר הנשק האידיאלי לרוצח.

רוצחים שהם גם מאמצים מוקדמים מתבקשים, עם זאת, להמתין לדור הבא של התועבות. למרבה השמחה, משטרת ניו סאות' וויילס שבאוסטרליה בחנה את האקדח וגילתה שהוא מסוכן גם למי שמשתמש בו. המשטרה מזהירה, קודם כל, שיצור אקדח כזה, החזקה בו ושימוש בו מנוגדים כולם לחוקי הנשק הנוקשים של אוסטרליה.

שנית, מה שחשוב יותר, כשפלסטיק מנסה לאצור את האנרגיה שמשתחררת בירי של קליע מודרני, הוא בדרך כלל לא מצליח. המשטרה קנתה מדפסת תלת ממד, הדפיסה לעצמה כמה אקדחים - אחד מקציניה אמר שהכלי עצמו עלה רק 35 דולר - ולקחה אותם לניסוי. פעם אחר פעם, הם התפוצצו. יש לקוות שבדרך, הם גם יפצעו כמה טמבלים שרצו להיות מסוכנים לאנשים אחרים.

קצרצרים

1. אשר יגורנו בא לנו: סטארט-אפ מסתור מסן פרנסיסקו הודיע שבתוך שבוע הוא יספק ממשק מפתחים לגוגל גלאס, שתפקידו בחיים יהיה לאפשר למשתמשי התועבה לזהות אנשים ברחוב. ואחרי שתזהה אותם, תוכל גם לשלוף עליהם פרטים מהרשת ולהטריד אותם ביתר קלות. בין השאר, תוכל להפעיל אפליקציה של "זכור את הפרצוף הזה". נשקו את הפרטיות שלכם לשלום.

להסתכל על אנשים, לגלות מי הם. גוגל גלאס צילום מסך: youtube

2. הקלפטוקרטיה הרוסית, שעסוקה במרץ בחיסול שאריות ההתנגדות לדיקטטור ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, ירתה בסוף השבוע יריית אזהרה לעבר הרשת החברתית VKontakte. זו האחרונה היא הטרשת החברתית המובילה ברוסיה, עם 270 מיליון משתמשים, והבעלים שלה התנגש עם המשטר בניסיון לשמור על חלקיקי חופש ביטוי. לגמרי "בטעות", הרשויות הכניסו את ויקונטקטה לרשימה האסורה של המשטר, מה שגרם לחסימתה ברחבי רוסיה. כעבור כמה שעות, התנצלו הרשויות על כך שהם שמו ראש של סוס במיטה של ויקונטקטה. עכשיו נראה אם מייסד האתר יקלוט מה הוא אמור לעשות או שאיזה סוס ימצא את הראש שלו במיטתו. ברוסיה של פוטין, חקירת מקרה כזה כנראה תגלה שהאומלל התאבד בירייה ממספר כלי נשק. וכרת לעצמו את הראש.

3. אפל ממשיכה להסתבך: החברה טוענת שהיא משלמת מס על רוב הרווחים שלה בעולם באירלנד, אבל בכיר לשעבר בחברה אומר שאפל מעולם לא שילמה ולו סנט שחוק אחד של מסים באירלנד. ממשלת אירלנד עצמה אומרת שאפל זכאית לשלם מסים על פי השיעור הנמוך של מסי חברות באירלנד, אבל עד כמה שידוע לה החברה לא שילמה מסים באירלנד, משום שהיא כלל לא יושבת שם. נראה לי שכל מי שדיבר על היזמות והחדשנות של אפל פספס את תחום החדשנות האמיתי שלה: העלמת מס.

4. אימפריית התפוחים הפכה למטרה גם של הקומיקאי המוביל ג'ון סטיוארט, אם כי זה האחרון הפנה את הארס שלו לעבר הסנאטורים שהתרפסו בפני אפל בשימוע שערכו לה בשבוע שעבר. הוא מעלה תמונות של שורה שלהם כשהם אומרים שהם אוהבים את אפל ושואלים אותה בנימוס אולי היא בכל זאת מוכנה להואיל בטובה ולשלם טיפה יותר מסים. במקביל, הודיעה אפל שהיא מכפילה את הסכום שהיא מוציאה על שתדלנות. בהתחשב בתוצאות עוד כה, בכלל לא ברור למה.

5. מדינת אוהיו העבירה חוק שאוסר על הפעלת קפה אינטרנט. לטענת הרשויות במדינה, קפה האינטרנט נוסח אוהיו הוא בעצם קזינו מוסווה. המשתמשים משלמים סכום קטן עבור הגלישה, ומקבלים בתמורה את היכולת להמר במה שמתואר כ-slot machines מקוונות. המפעילים טוענים שהם בסך הכל מאפשרים "הגרלות" שלא עוברות על חוקי ההימורים. בתי המשפט המקומיים נחלקו בשאלה האם מדובר בהימורים בלתי חוקיים, והמחוקקים הכריעו כעת נגדם.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)