יותר מ-90% מהבקשות להאזנות סתר בישראל מתקבלות

הערכה זו מעניינת משום שהתפיסה הרווחת היא שבארה"ב החשדנות כלפי השלטונות מוטמעת עמוק יותר בתרבות האזרחית מאשר בישראל. בארץ נדמה שההבנה החברתית והמשפטית לצורכי המלחמה בטרור ובפשיעה גדולה יותר.

ואכן, לפני כשנה דחה בג"ץ עתירה נגד חוק נתוני התקשורת החדש, המאפשר לרשויות החקירה בישראל לקבל נתונים מכל חברות התקשורת - סלולר, טלפוניה קווית וספקי האינטרנט השונים. בלב העתירה עמד האיזון בין החשש מפני חדירת יתר של השלטון לחיי הפרט למול היתרונות שמעניקה הטכנולוגיה להבטחת הביטחון והסדר הציבורי.

אתם מדברים, הרשויות מאזינות. אילוסטרציה צילום: רפי קהאן

"אכן ראוי ליתן בידי רשויות האכיפה כלים מתאימים, שיסייעו להן באכיפת החוק במציאות המשתנה", כתבה הנשיאה דאז דורית ביניש. "לצד זאת, אין גם כל ספק כי מהלכים אלה הנם בעלי פוטנציאל פגיעה רב בפרטיותם של התושבים. לאחר שבחנו בקפידה את מכלול ההסדרים שגובשו בחוק נתוני תקשורת ובנהליו, באנו לכלל מסקנה כי לא נמצאה בפנינו עילה להתערבות חוקתית".

"החוק מאפשר גישה מהירה וקלה לנתונים"

"צריך להבדיל בין מלחמה בטרור למלחמה בפשיעה", אומר הכהן, "לחימה בטרור, גם בישראל באמצעות חוק השב"כ והסדרים אחרים, מאפשרת גישה מהירה וקלה יותר לנתונים. כשמדובר בפשיעה בדרך כלל נדרש צו שיפוטי, למעט במקרים שבהם נדרשת פעולה דחופה".

עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט לשעבר צילום: עמית שעל

מוקד הדיון, בישראל ובעולם, הוא באילו נסיבות יש להכפיף את כוחה של המדינה לביקורת שיפוטית ומתי יספיק צו שלטוני או פיקודי. וכשמדובר ב"מסלול המינהלי" הזה, נשאל גם מי המוסמך: האם זה ראש הממשלה או שר הביטחון, אולי קצין משטרה בכיר או זוטר, האם צריך לחתום על צו, או שניתן להסתפק בהנחיה בעל פה. כאמור, ההסדרים משתנים בהתאם לחומרת האיום ולדחיפותו. לחימה בטרור והצלת חיי אדם גוברים על פרטיות וחיסיון מידע ומקורות. השאלה היא עד כמה מנוצלות הסמכויות האלה להחלטות פסולות של הפרת פרטיות ופגיעה בזכויות פרט במקרי גבול, או לאיסוף מידע שאינו קשור ישירות בתכליות המוצדקות.

המסלול הישיר שנחשף בין ענקיות ה-IT לממשל בארה"ב הוא בשורה עולמית, שכן לחברות האלה גישה לרוב אזרחי העולם, לא רק לאמריקאים. "מדובר במערכות ממוחשבות", אומר הכהן, "שמחפשות פרופילים ושעלולות לסמן כ'רעים' אזרחים תמימים שמוחשדים על סמך מילים מסוימות שהשתמשו בהן או בגלל אנשים שהיו עמם בקשר. וזה נעשה במחשכים בלי ידיעתם. כך יכולים לאסור על ישראלי שהמייל שלו במעקב להיכנס לארה"ב. ההחלטה אנושית אבל מתקבלת לפי 'המלצה' של מחשבים שמתמחים בכריית מידע וניתוחו".

עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין

"מה ייתן לאזרח שקט נפשי?"

עו"ד דן חי, ראש תחום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, פחות נינוח. "בכל הקשור לביטחון המדינה, סמכויות המדינה מרחיקות לכת", הוא טוען. "חוק השב"כ מאפשר סמכות בלתי מוגבלת כמעט לקבל נתונים. כששר הביטחון מבקש לבחון הדלפות שלדעתו פוגעות בביטחון המדינה, יש לו סמכות לקבל נתוני תקשורת גם על עיתונאים. אין מחלוקת שהסמכות חיונית, השאלה היא איך מפקחים על מקרי הגבול ועל שיקול הדעת המוחלט. מה ייתן לאזרח הישראלי שקט נפשי לדעת שהאח הגדול לא עושה כל שעולה על רוחו".

חי טוען שאפילו ביקורת שיפוטית אינה מועילה. "יותר מ-90% מהבקשות להאזנת סתר מתקבלות. יש תחושה שהשופטים הם לעתים חותמת גומי, בעיקר כשהבקשה היא במעמד צד אחד, הצד של הרשות. צריך להקים נציבות האזנות סתר במשרד המשפטים שתוכל להביע עמדה לגבי מקרי הגבול שבהם הרשות משתמשת באופן פסול בכוחה".