דו"ח טכנולוגי
מגזר ההייטק מייקר את המחיה; לכלכלה דרוש קטר חדש
פוליטיקאים וטייקונים טוענים שהשקעה בהייטק תורמת ליתר האוכלוסיה, אך מחקר חדש מראה שאפילו בעמק הסיליקון זה לא נכון, ממשלת צרפת ריגלה אחרי אזרחיה בדומה לארה"ב, הקינדל הורג את חוויית חנות הספרים וה-BBC מודה בכשלון שידורי ה-3D
הקטר שיוציא אותנו מהעוני? אל תהיו תמימים
תפיסת כלכלת הוודו שחביבה על ההנהגה הישראלית אומרת שאם רק ניתן יותר למי שיש לו, העושר שלו יטפטף בסופו של דבר למטה. מאחר וממש לא נעים להגיד שאתה מתכוון לתת עוד הטבות מס לטייקונים כושלים, נהוג לומר שההטבות מיועדות לקטר הצמיחה - מגזר ההייטק.
אומרים לנו שאם יהיו פה עוד חברות הייטק, יהיה לכולנו יותר טוב, לא רק לעובדים שלהן, ואשר על כן צריך לתת לחברות ולעובדיהן הטבות שסתם עסקים מן השורה – נניח, מפעלי תעשיה – לא מקבלים. ג'ון קרי, בתקופה שבה היה מועמד לנשיאות ארה"ב, סיכם את התפיסה הזו היטב: "זו כלכלת זרזוף, ולעם האמריקאי נמאס שג'ורג' בוש מזרזף עליו"
זוכרים את הימים בהם עוד חשבנו שההייטק ימשוך את הכלכלה קדימה? צילום: איי פי .
ניקח את מקרה המבחן המובהק מכולם: עמק הסיליקון. המקורי. זה ש"סיליקון ואדי" מתיימר לחקות. האם הוא חיסל את העוני? לא ממש, אומר מחקר חדש של ה-Urban Institute. הוא בחן את העוני בערים אמריקאיות בהשוואה לעוני בהן ב-1990.מאז אותה שנה, כזכור, היו לנו 22 שנים של צמיחה פראית בעמק הסיליקון. קבוצה קטנה של אנשים התעשרה מאוד. שאר האוכלוסיה? לא ממש. מספר העניים בעמק הסיליקון נשאר פחות או יותר זהה - להוציא מקומות שבהם הזינוק ביוקר המחיה הוביל לכך שעניים פשוט כבר לא יכלו לחיות שם יותר. העוני התפזר בעמק הסיליקון, נדחק לשוליים שלו; הוא לא נעלם.
רוצים קטר לכלכלה? תמצאו אחד שמטפל בבעיות של 90% מהאוכלוסיה. לא 10% מהן. וזכרו שעליית מגזר ההייטק מייצרת לא פחות בעיות משהיא פותרת.
הקשר הצרפתי
הפרלמנט האירופי געש בסוף השבוע בשל תכנית הריגול Prism. נאמרו מילים חריפות מאוד כנגד האימפריה האמריקאית, והושמעו איומים על אי שיתוף פעולה עמה. איומים מנומסים; בכל זאת, אירופה החדשה. עם זאת,התקבלו כמה החלטות תקיפות, כולל הוראה לפתוח בחקירה מקיפה.
אחד הדוברים התקיפים ביותר נגד האזנות הסתר של ארה"ב במתקנים אירופיים היה נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, אבל הוא הקפיד שלא לדבר על נושא פריזם. בסוף השבוע קיבלנו רמז למה: הלה מונד הצרפתי עשה את חובתו הפטריוטית והודיע לצרפתים שארגון ביון החוץ שלהם, שנודע כעת כ-DGSE, עושה להם בדיוק מה שה-NSA עושה לאמריקאים: אוסף עליהם מידע אלקטרוני.
נשיא צרפת פרנסואה הולנד ולצידו אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה צילום: בלומברג
אין מחלוקת של-DGSE יש סמכות לעשות את זה כלפי מטרות זרות. הסמכות שלו בצרפת, עם זאת, מפוקפקת בלשון המעטה. לה מונד לא היסס להכריז שמדובר בעבירה על החוק. יתר על כן, שאר שירותי המודיעין הצרפתיים כנראה מקבלים גישה למידע. החוק הצרפתי קובע שכל מעקב מצריך צו פרטני.
אבל מבחינת שירותי המודיעין הצרפתיים, החוק היה בגדר שמועה או המלצה. סדרת המלחמות הפראיות שצרפת היתה מעורבת בה מיד עם תום מלחמת העולם השניה (הדה קולוניזציה הצרפתית באפריקה היתה מכוערת במיוחד) הביאה למצב שבו הפוליטיקאים, בהרבה מקרים, פשוט לא רצו לדעת מה עושה המודיעין שלהם, וזה מצידו שמח לא לדווח להם.
התוצאה היא שירות חשאי עצמאי בצורה מפחידה, ברמה של מדינת עולם שלישי. המודיעין הצרפתי רצח את הפוליטיקאי המרוקאי הגולה מהדי בן ברקה, על אפו ועל חמתו של דה גול. בשנות ה-80, השירות לא היה מרוצה מהנשיא הסוציאליסטי החדש, פרנסואה מיטראן, וכאשר זה מינה ראש שירות חדש, אנשי השירות התעללו בו (בין השאר, הם חטפו אותו לקורסיקה ואחר כך טענו שזה היה תרגיל) עד שהלז התפטר. אולי עכשיו יוכלו הצרפתים, סוף סוף, לעשות סדר בשירותי המודיעין שלהם. מצד שני, סביר הרבה יותר שיקרה מה שקרה בארה"ב: שהפוליטיקאים ימצאו את עצמם תחת לחץ עצום לטייח את הפרשה ולחפות על השירותים. המשך יבוא.
כל אחד קורא לבד
הח"מ מאוהב בקינדל Whitepaper שלו. מדובר ללא ספק בגאדג'ט המוצלח ביותר שקניתי, שההתמחות שלו היא היכולת לנתק אותי מהרשת. במשך שעתיים ביום, פלוס מינוס, הוא מאפשר לי לקרוא ללא הפרעות. הגרסה החדשה כוללת גם אפשרות להאיר את המסך, כך שמדובר בכלי נוח לנסיעות ארוכות ברכבת או אוטובוס בלילה, או סתם לקריאה תוך כדי הליכה ברחוב.
מסכן את חנויות הספרים הקטנות. קינדל צילום: בלומברג אבל לקינדל יש בעיה: הוא הופך את הקריאה לחווייה סוליסטית. היא תמיד היתה כזו, במובן ניכר, אבל עד לשנים האחרונות לכל עיר גדולה שהחשיבה את עצמה כעיר תרבותית היו כמה חנויות ספרים שאליהם אנשים היו באים לא רק כדי למצוא ספרים, אלא כדי לדבר עם אנשים שמבינים בספרים. חנויות הספרים הללו היו מקום חתרני: המוכרים והמבקרים איפשרו לקוראים להוטים להכיר ספרים שבלעדיהם, למשל, אי אפשר היה לתאר את תרבות הנגד של שנות השישים. תרבות הנגד הסובייטית התבססה על סאמיזדטים, ספרים בלתי חוקיים שעברו מיד ליד, וגם הם מצאו את דרכם אל הקוראים לעתים קרובות דרך כמה חנויות ספרים מוכרות.
אחר כך הגיעו רשתות הספרים הגדולות, והתחילו לדחוק את רגליהן של החנויות הללו. היה להן מבחר הרבה יותר גדול - והרבה יותר אחיד. אמזון, באמצעות הקינדל, משלימה את המהלך: כבר אין צורך לבקר בחנות פיזית. כמויות עצומות של ספרים עומדות לרשותך. הקינדל גם מאפשר לך לקבל את הספר תוך שניות.
מצד שני, אמזון מחסלת את מה שנשאר מחנויות הספרים הקטנות והעצמאיות. היא יכולה להציע פחות או יותר כל ספר - ומוכרת אותו במחיר זול משמעותית. לרשתות הספרים הגדולות אין מי יודע מה לדאוג; הן ישרדו איכשהו. לא שזו הבטחה תרבותית גדולה. ובינתיים, אמזון מקדמת את האטומיזציה של הקוראים. כל אחד לבדו, עם המסך המאיר (והלא מרצד) שלו.
לצאת החוצה
החיים הדיגיטליים הופכים למועקה רבה מדי עבור אנשים, במיוחד אנשים שהעיסוק שלהם הוא תוכן. יש יותר מדי מידע, הוא מגיע מהר מדי, ולא משנה כמה אתה מחובר, תמיד תרגיש שפספסת משהו. אחת הבעיות היותר מעיקות היא שלעתים קרובות, אתה מקבל את הפרודיה על החדשות לפני שראית אותן עצמן: מישהו היה מהיר ממך ב-20 דקות ויצר איזה מם. עכשיו אתה חווה את החדשות, קודם כל, דרך הפריזמה המלעיגה שלהן שמציגה הטרשת החברתית. מבחינתי, רגע רע במיוחד היה עם מותו של יורם קניוק; נתקלתי בבדיחות על כך לפני שראיתי את הידיעה.
איך נפרדים מהמחשב? צילום: שאטרסטוק כתוצאה מכך, יש כבר תעשיה צומחת שמטרתה להעניק טיפול לסובלים מחיבור יתר. הניו יורק טיימס שלח כותב ל-Camp Grounded, מחנה שמציע לאנשים את היכולת להתנתק. המטופלים מתבקשים להגיע בלי שום טכנולוגיית מידע, בלי שעונים ונאסר עליהם להשתמש בשמם האמיתי. המטרה היא להפגיש אותם עם אנשים אחרים, לארגן להם פעילויות, וללמד אותם שיש חיים מעבר לחיבור הרשת.
עבדכם הנאמן היה בורח מדבר כזה כמו מאש, כי שהות כפויה עם אנשים בלי יכולת להתנתק מהם מזכירה לו יותר מדי את הפנימיה שבה למד, שלא לדבר על הטירונות. אבל המטרה של המחנה היא לא לגרום לאנשים להתנתק: המטרה היא ללמד אותם גם איך להתחבר אחר כך, אבל במידה. בזהירות. בהבנה שאין טכנולוגיות נייטרליות ושהחיים הדיגיטליים גובים מאיתנו מחיר.
למרבה הצער, נראה שרבים יזדקקו לשירות שכזה בעתיד.
קצרצרים
1. התרעת טכנולוגיה גוססת: אחרי שערוץ הספורט האמריקאי ESPN, שהיה הספק העיקרי של טלוויזיה בתלת ממד, הודיע לפני מספר שבועות שהעסק לא הולך ושהוא פורש, מגיע תורה של ה-BBC. רשות השידור הבריטית הודיעה שהיא ניסתה, אבל הציבור לא גילה התעניינות, ועל כן בקרוב היא תפיק את השידור האחרון שלה בתלת ממד – הפרק האחרון של העונה של ד"ר הו. ברוך שפטרנו. הדבר הזה היה יותר מיותר משעונים חכמים.
משקפי תלת ממד של סוני צילום: בלומברג
2. טמבל בן 18 מטקסס פרסם במרץ האחרון מספר איומים בעמוד הפייסבוק שלו. בין השאר, הוא טען שהוא מחורפן ושהוא מתכוון לבצע טבח בגן ילדים, כששיא האירוע יגיע כשהוא יאכל את הלב של אחד מהם. לארה"ב יש היסטוריה ארוכה מדי עם מעשים אמיתיים למדי מסוג זה (להוציא הקטע של אכילת הלב, שהוא יותר אצטקי) ועל כן תוך זמן קצר מצא עצמו הטמבל במעצר. הוא עדיין שם, בחשד להשמעת "איומים טרוריסטיים". ועכשיו הוא אומר שהוא לא התכוון, שאינו אדם אלים ושהוא בסך הכל היה אידיוט בפומבי. ובכן, לטמטום ציבורי יש השלכות.
3. סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, מצאה דרך להגיע לכותרות: היא מיהרה להודיע שהיא לא היתה על המטוס שהתרסק בסוף השבוע בסן פרנסיסקו. איזה קטע! גם אני לא. וגם אתם. בדרך כלל, העובדה שמישהו לא היה באזור אסון היא פריט חדשות מפוקפק משהו, אבל סנדברג טענה שהיא היתה אמורה להיות עליו והחליפה טיסות ברגע האחרון. כלי תקשורת רבים פרסמו את הידיעה הזו, בכל זאת; לאגו של סנדברג שלום.
4. האקר דוחה במיוחד שקורא לעצמו The Jester תקף שורה של מטרות באקוודור, והצליח להפיל את שרת המייל של הבורסה האקוודורית ואת אתר משרד התיירות שלה, וזאת משום שהמדינה מספקת מחסה לאסאנג' בשגרירות שלה בבריטניה והסכימה כעת להעניק מקלט מדיני לאדוארד סנודן. בעבר, תקף הג'סטר אתרים ג'יהאדיסטיים כמו גם את השרתים של וויקיליקס. הפטריוטיות, כרגיל, היא מפלטו של הנבל.
5. אולי הגיע הזמן, מציע הגארדיאן, להחזיר קצת נימוס לחיים הציבוריים שלנו, ולאסור על דיבור בסלולרי בעת עמידה בתור בסופרמרקט, ודאי כאשר אתה נמצא מול הקופאית. היא לא ריהוט, היא בנאדם עם רגשות. ואנחנו אפילו לא מדברים על הסבל שנגרם לשאר העומדים בתור, כשהם הופכים לקהל שבוי שנאלץ לשמוע את השטויות שלך. מכאן, כמובן, יש להרחיב את אותו הכלל לנסיעה באוטובוס. אף אחד לא צריך לשמוע אותך מנהלת מריבה עם החבר שלך, תוך פירוט פרטים אינטימיים. באמת. תאמיני לי.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
