מיקרוסופט נתנה ל-NSA גישה לסקיידרייב, סקייפ ואאוטלוק

הפרשה התפוצצה לפני כחודש כאשר אדוארד סנודן, עובד קבלן לשעבר בשירות סוכנויות הביון האמריקאיות NSA ו-CIA, הדליף שורה של מסמכים סודיים, הכוללין בין השאר מצגות אלקטרוניות שיועדו לעובדי סוכנויות הביון ומסבירות כיצד עובדת מערכת הריגול העניפה של ה-NSA. הוא ברח להונג-קונג, ואז לרוסיה, וכעת שוקל את צעדיו. ונצואלה וניקרגואה הציעו לו מקלט מדיני.

אדוארד סנודן, חושף הפרשה צילום: רויטרס

לפי המצגת האחרונה, מיקרוסופט סייעה למהנדסי ה-NSA לעקוף את ההצפנה וההגנות הקיימות בשירותים המקוונים שלה. באופן ספציפי צוינו בשם שירותי הדואל אאוטלוק.קום והוטמייל, וכן מערכת העברת ההודעות המיידיות של מיקרוסופט. במספר מקרים, עובדי מיקרוסופט סייעו לנציגי הממשל ליצור דלתות אחוריות במספר שירותים, כגון סקייפ וסקיידרייב.

הדלת האחורית בסקייפ הוקמה ביולי אשתקד, שנה לאחר שמיקרוסופט רכשה את שירות הוידאו-צ'ט תמורת 8.5 מיליארד דולר. ב-2008, כאשר סקייפ עדיין הייתה בידי איביי, הדלת האחורית לא הייתה קיימת. דובר החברה דאז הבהיר בפני הרשויות ההודיות והבריטיות כי לסקייפ אין כל יכולת טכנולוגית לספק מידע על התקשורת דרכה, בגלל ההצפנה.

NSA ומיקרוסופט, סיפור אהבה

אבל שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט ובין ה-NSA התחיל כבר שנים לפני רכישת סקייפ, כבר ב-2007. בשנה שעברה, לפי המצגת, הוא הורחב ומיקרוסופט גם החלה לעבוד בצורה הדוקה יחד עם ה-FBI.

סקייפ, עכשיו עם יותר דלתות אחוריות צילום: בלומברג

מיקרוסופט מצידה שחררה תגובה רשמית שדוחה את הטענה לפיה לממשל יש גישה ישירה לסקיידרייב, אאוטלוק, סקייפ ושאר מוצרי החברה. במקום זאת, היא אומרת שהיא מספקת מידע לרשויות בהתאם לחוק, על בסיס בקשות מידע פרטניות - שלחלק מהן היא מסרבת.

"לעיתים אנו מחוייבים לעדכן את המוצרים שלנו כך שיש לנו אפשרות לספק מידע במקרה של בקשה רשמית מרשויות החוק" נאמר בהודעה של מיקרוסופט. "יש צדדים בדיון הזה שהיינו רוצים שהיינו יכולים לדבר עליהם ביתר חופשיות. לכן אנו מבקשים יותר שקיפות, כך שכולם יוכלו להבין ולדון בנושא החשוב הזה".

התגובה של מיקרוסופט אינה מתייחסת לכך שחלק נכבד מבקשות המידע הן מבית המשפט FISA, ולפיכך הן סודיות ולא מדווחות. מיקרוסופט הודתה שהיא ענתה כ-31 אלף בקשות FISA בחצי השנה האחרונה, מספר שיא שהוא גבוה יותר מהיקף הבקשות של כל חברת טכנולוגיה אחרת, ביניהן גם יאהו, פייסבוק, אפל וגוגל.

החברה גם לא ציינה כמה בקשות היא דחתה במקור, או מה היקף המידע שכל כל בקשה. בקשת מידע יכולה גם לכלול הגדרות רחבות יחסית המקיפות לעיתים אלפי אזרחים ברחבי העולם. כמו כן, מלשון הניסוח ההודעה הרשמית של מיקרוסופט עולה כי לכאורה החברה עשתה רק את המינימום האפשרי על מנת לעמוד בדרישות החוק, בעוד שמסמכי ה-NSA נראה כי החברה שיתפה פעולה באופן פעיל ומלא עם הממשל.