בדיקת כלכליסט
Optimus G pro של LG: קאמבק מרשים לזירת הפאבלט
איך בונים פאבלט מנצח? משלבים עיצוב נוח, מסך מצוין ומספר רב של אפליקציות. LG יצקה את כל אלה לתוך המכשיר החדש שלה, בניסיון לקטוף את כתר הקטגוריה מה-Note 2 של סמסונג. מבדיקתנו עולה כי ליריבתה יש ממה לחשוש
- LG אופטימוס Vu: הפאבלט המקודש לאיסלאם
- פון-זילה: קווים לדמותו של הפאבלט, להיט הסלולר הבא
- מותק, המסכים התנפחו: ה"פאבלטים" של תערוכת CES 2013
בעוד הבכורה (ורוב השוק) שייכת לסמסונג, יש הרבה שקוראות עליה תיגר ולחלקן, כמו LG למשל, יש נתונים מעולים לישיבה על כס המלכות של הקטגוריה. היצרנית הקוריאנית השיקה בישראל את האופטימוס G Pro, פאבלט שעושה כמעט את הכל נכון. הדבר הכי נכון בו זה שאין הוא מזכיר במאום את האופטימוס Vu, סדרת הפאבלטים הקודמת של החברה, שהיתה קטסטרופה בכל הנוגע לממשק ושימושיות.
עיצוב ומבנה: נוח, אם כי לא מרשים
האופטימוס G Pro אינו כולל שילוב זכוכית בגבו; מה שמוסיף אלגנטיות וסגנון למכשירי הדגל האחרונים של LG הופך לתוספת משקל בעייתית כשמדובר במכשיר בעל שטח פנים גדול יותר. תחת זאת, גבו עשוי פלסטיק, בעל צביעה באפקט הולוגרמה חביב של ריבועים זעירים (לי הם הזכירו פיקסלים); ניצול לא רע של חומר פשוט וזול.
גדול ודקיק. LG Optimus G Pro צילום: ניצן סדן
מסגרת המסך דקה למדי, מה שאיפשר למהנדסי החברה לבנות מכשיר שהוא גדול אך לא מדי ואף צר בחצי ס"מ מה-Note 2 של סמסונג, מתחרהו העיקרי. עובי הפרו 9.4 מ"מ (זהה לנוט) והוא שוקל 172 גרם, כעשרה גרם פחות מהמתחרה.
גב הפלסטיק של המכשיר צילום: ניצן סדן
חשוב לזכור שמדובר במכשיר מגודל שאינו מיועד לשימוש ביד אחת ומצריך קצת הסתגלות. בשורה התחתונה, איכות ההרכבה סבירה והמכשיר נראה סטנדרטי למדי, לא משהו שיסובב ראשים.
ממשק ומערכת הפעלה: המסך שאהב פאבים
ל-G Pro יש מסך בגודל 5.5 אינץ', בעל רזולוציה של 1,920 על 1,080 פיקסל וצפיפות של 401 פיקסלים לאינץ' – נתונים שמאפשרים תצוגה חלקה ומרשימה. זווית הצפייה טובה מאוד אך בדומה למסכי LCD רבים אחרים, הבהירות שלו אמנם נחלשת משמעותית בצפייה מ-45 מעלות ויותר – אך בצפייה ישירה הבהירות היא מהגבוהות בקטגוריה. למעשה, הבהירות שלו גבוהה כל כך שבחור שישב לידי בפאב פנה אלי וביקש לעמעם קצת את התצוגה בטענה שה-G Pro שבידי מסנוור אותו.
מסך בהיר במיוחד. G Pro צילום: ניצן סדן
ממשק האנדרואיד של LG נוח ומלא בהדרכות והסברים למשתמשים מתחילים, בצורה קצת יותר ברורה מאשר בממשקי אנדרואיד אחרים. נקודת החולשה היחידה בממשק היא המקלדת הווירטואלית המובנית של LG, בה מיקום חלק מהמקשים מצריך קצת הסתגלות (כמו נקודה ופסיק, למשל). אחד הדברים החביבים בממשק הוא מסך הנעילה, שמציג את היישום הפתוח האחרון בתצורת בועת מים, כששולי הבועה מורחים את התצוגה. אפקט נחמד.
מימין: אפקט הבועה של מסך הנעילה. משמאל: תצוגת הממשק הראשית צילום: ניצן סדן
למכשיר יש כפתור פיזי להפעלת יישום האיור, שמבצע צילום מסך של כל אפליקציה פועלת ומאפשר לכם לכתוב עליה הערות, סימונים וכו'. היישום עצמו נחמד אבל הכפתור ממוקם היכן שטבעי למקם כפתור הפעלה ולפיכך, המשתמש יצטרך להתרגל שלא ללחוץ עליו בטעות. לראייתי, היה נוח בהרבה להשתמש בקיצור דרך שממוקם במסך ההגדרות המהירות של אנדרואיד ולא להסתמך על כפתור פיזי.
מולטימדיה ואפליקציות: גם לשגרה, גם לחירום
המסך הוא מהטובים בקטגוריה. איכות הצבע טובה על אף שבבהירות מקסימלית, גוונים בהירים נראים מעט דהוים. עם זאת, לא מדובר במשהו שבולט בצורה משמעותית כשצופים בקליפים ברשת. איכות האודיו מרשימה פחות: למכשיר רמקול חיצוני מגודל, אשר עוצמתו גבוהה אבל איכות השמע צורמת בווליום חזק. נגן המדיה המובנה של הפרו הוא אחד הטובים ביותר בשוק: הוא מציג מגוון רחב של אפשרויות ששני רק לנגן המובנה של מכשירי סמסונג.
נגן מדיה מצוין צילום: ניצן סדן
LG פיגרה אחר מתחרתה הקוריאנית בזירת החומרה בעבר ולכן הקפידה לפצות בתחום התוכנה. הפרו הוא דוגמה טובה למה שקורה כשמדביקים את הפער ועדיין שמים דגש על אפליקציות: למכשיר יש היצע עשיר ושימושי שלהן.
תמצאו בו אפליקציית מחברת שמקבילה לזו של סמסונג, אך נוחה ופשוטה ממנה. ניתן להוסיף לרשימות גם תמונות, לינקים וסרטונים, מה שעושה אותה לכלי חביב בטיולים. לצידה, ישנה גם אפליקציית פנקס רשימות פשוטה, תכונת QuickMemo לציור על גבי המסך בכל יישום, תוכנת VideoWiz שמאפשרת להפוך צילומי וידאו לקליפים ולשלב בהם מוזיקה מהמכשיר ומהרשת - וגם להוסיף להם פילטרים ואפקטים, אפליקציית מילון (בו אפשר לבחור שפה אחת בחינם ולהוריד את היתר בתשלום) ואפליקציית תרגום פשוטה.
מימין: אפליקציית המחברת. משמאל: אפליקציית השלט האוניברסלי צילום: ניצן סדן
יש לו גם את smart remote, אפליקציית שלט רחוק שמסוגלת להפעיל שלל מכשירים - טלוויזיות, רסיברים, נגני מדיה, ממירים ומזגנים, את MiraCast, יישום לשיקוף המסך לתצוגה חיצונית (טלוויזיה, מחשב ועוד),
בנוסף, יש לו אפליקציית הודעת חירום, שתשלח טקסט שהוגדר מראש למספרים וכתובות מייל שקבעתם במקרי חירום, בצירוף מידע המיקום שלכם. אמרתי זאת בעבר: זוהי תכונה שצריכה להיות כלולה בכל סמארטפון שהוא, בכל רמת מחיר.
מימין: ממשק בחירת המכשירים של השלט. משמאל: אפליקציית הודעות החירום צילום: ניצן סדן
ביצועים וקישוריות: חלק במיוחד
ל-G Pro יש מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.7 גיגה-הרץ, שני גיגה-בייט זיכרון ומעבד גרפי אדרנו 320. זו חומרה שיכולה להריץ פחות או יותר כל מה שתרצו. הממשק עצמו (מעבר בין חלונות, פתיחת יישומים מובנים וכו') פועל כל כך מהר שנראה כאילו LG הוסיפה סקריפט ספציפי לגרסת האנדרואיד שלה כדי שתעבוד מהר יותר. חוויית השימוש היא טובה מאוד והמערכת עצמה נראית יציבה במיוחד: לא חוויתי שום תקיעות או לגים ביישומים בסיסיים (למעט המצלמה, עליה ארחיב בהמשך).
גב ה-G Pro צילום: ניצן סדן
מצלמה: מתניעה לאט
על אף המעבד החזק, למצלמה יש לג קל בהפעלתה. יש לה חיישן של 13 מגה-פיקסל ופלאש שנראה גדול יחסית לקטגוריה. המיקוד שלה מהיר למדי, אבל ההפעלה הראשונית קצת איטית. יש לה שלל תוכניות צילום וגם הפעלה קולית – תכונה שלא עבדה בצורה חלקה גם כשניסיתי אותה בסביבה שקטה לחלוטין.
ממשק המצלמה של ה-G Pro צילום: ניצן סדן
איכות התמונות טובה, אך לא יוצאת דופן ביחס למתחרים. הבעיה של הפרו היא בעיה שחולקים כל יריביו בקטגוריה: יש יישומים שאנשים נוטים להפעיל ביד אחת גם במכשיר דק ומגודל. למשל, צילום עצמי: כפתור הצמצם נמצא בתחתית התצוגה, מה שעושה את האחיזה ליציבה פחות ויוצר סכנת נפילה. לא ערכתי לו מבחני עמידות, אך קשה להניח שטלפון פלסטיקי עם מסך גדול ישרוד התרסקות על רצפה ממוצעת.
סוללה והתחממות: יום פלוס
הפאבלט מצויד בסוללת 3,140 מיליאמפר-שעה, אשר הודות לניצול יעיל של מערכת ההפעלה מאפשרת פעולה ממושכת של יותר מיום עבודה בשימוש סביר. למעשה, חיברתי אותו למטען פעם ביום וחצי לערך במשך כל תקופת הבדיקה. המכשיר אינו מתחמם בצורה בולטת בפעולתו.
סיכום ואלטרנטיבות: מרשים אך לא זול
נראה ש-LG רכשה לה Note 2 וגמרה אומר בליבה לעשות אחד כזה משלה, אבל טוב יותר. ואכן, הצליחו מהנדסי החברה לבנות פאבלט שעולה על זה של סמסונג בכל קנה מידה אפשרי. היתרונות היחידים של הנוט הם הסטיילוס המובנה שלו, שמקל על איור וכתיבה - ותכונת פיצול המסך להפעלת שתי אפליקציות בו זמנית, אשר זמינה בגרסה האחרונה שלו.
כשלעצמו, ה-G Pro הוא פאבלט מהיר ועשיר באפליקציות ויכולות, אשר יספק את צרכיהם של משתמשים המעוניינים בסמארטפון מגודל. לראייתי, תצורת הפאבלט אינה מתאימה לכל אחד וגם עבור מאמצים מוקדמים וסקרנים למיניהם הוא יהיה טעם נרכש.
הבעיה הגדולה ביותר של הפרו היא המחיר שלו: החל מ-3,135 שקל, יקר בכאלף שקל משל מתחרהו הגדול. יש להניח שמחיר זה ירד לקראת סוף הרבעון, עם השקת יורשו של ה-Note 2 והצמיחה הטבעית בתפוצת הפאבלטים בארץ ובעולם.
