דו"ח טכנולוגי
הרוצח האלמוני ותעלומת האישה הערופה בפייסבוק
הסיפור שמאחורי סרטון מחריד שעלה לרשת החברתית, הסכנה שמציבים מבצעי הריגול של ה-NSA לכלכלה העולמית, איך מגדלים סטארט-אפיסטים כבר מגיל הגן וג'סטין ביבר הוגדר כ"יזם מוביל", לזוועתי
מיליון צופים ברצח, הקורבן נשאר אלמוני
לפני כשבועיים רעשה הרשת כאשר פייסבוק שינתה שוב את המדיניות שלה ואיפשרה פרסום סרטוני זוועה למיניהם. אחרי סרטון אחד, הזעם הגיע לרמה כזו (אפילו דיוויד קמרון זנח לרגע את הסכסוך המתוקשר שלו עם חתול בית ראש הממשלה ונזף בפייסבוק) - שתוך יממה, פייסבוק שינתה שוב את המדיניות והסירה את הסרטון.
הרעש הציבורי התמקד בפייסבוק, לא במה שהוצג בקליפ עצמו. הוא ראוי לתשומת לב, ולו משום שהוא משליך אלומת אור על מצב שכמעט לא זוכה לתשומת לב תקשורתית. בסרטון רואים אשה בג'ינס וחולצה ורודה, במקום לא ברור, כשמאחוריה עומד גבר רעול פנים שמחזיק סכין. הוא אומר "ובכן, גבירותי ורבותי, זה מה שקורה לכל אלו ששייכים לקרטל המפרץ. מטעם לוס זאטס". אחר כך נערף ראשה באיטיות ברוטאלית.
רצח מתועד, קורבן אלמוני - ועדים שמתמרמרים על כך שזה הופיע להם בפיד צילום: שאטרסטוק
לוס זאטס וקרטל המפרץ הם שני קרטלים שנאבקים על השליטה בשוק הסמים של מקסיקו. המאבק הפך למעין מלחמת אזרחים מאז ניסה ניסתה הממשלה הפדרלית של מקסיקו לחסל אותו, בסיוע הנשיא בוש - שכידוע, אהב מאוד להשתתף במלחמות ברחבי העולם. במאבק בין הממשלה וסוחרי הסמים, מנצחים בינתיים העבריינים.
מספר ההרוגים הוא עצום; כוחה של הממשלה כל כך נחלש שחלק ניכר מהעובדים שלה עובדים בעצם עבור קרטלי הסמים. זו הסיבה שחלק ניכר מהמקסיקנים חוששים לדווח על פשעים, אפילו מעשי רצח - לך תדע אם השוטר שרושם את התלונה שלך לא עובד עבור הקרטל שהזמין את הרצח. שיעור הכישלון המשטרתי בחקירת פשעים נע בין 96% ל-98%. ככה נראית קריסה מערכתית.
את הסרטון כבר אי אפשר למצוא בפייסבוק עצמה, אבל כל דובר ספרדית (או בעל גוגל Translate) יוכל להגיע אליו ברשת. אבל מיהי האישה? מפרסמי הסרטון לא מגלים ועד כה אף אחד לא הצליח לברר - והיה מי שניסה. המיקום של הצילום הוא מדבר כלשהו, וזה מתאר חלק ניכר ממקסיקו. לא ברור אם, כפי שנטען, הקורבן אכן היתה חברה בקרטל המפרץ, או שזו היתה הטעיה או אף סתם טעות מצד לוס זאטס - אחרי הכל, אין סיבה טובה להניח ששיעור ההצלחה המודיעינית של הקרטל טוב מזה של הרשויות.
וכך אנחנו מגיעים למצב המשונה והמבעית שבו יש לנו רצח פומבי, שמהדהד בעולם כולו - ולמרות זאת, הקורבן נותר אלמוני. מהבחינה הזו, ג'יין דו של מקסיקו ראויה להיחשב לחלל האלמוני של מלחמת הסמים המקסיקנית.
העולם, בינתיים, מוטרד יותר מכך שבפיד שלו יופיעו קליפים לא סימפטיים. ההרג - כמו במדינות רבות נוספות, ביניהן שכנתנו מצפון - נמשך באין מפריע.
בדרך לבלקניזציה?
לבלקנים יצא שם רע באירופה, כחבל ארץ שבו כל מיני שבטים עם שמות לא סבירים ושפות בלתי ניתנות להגיה שוחטים זה את זה בהנאה פרוורטית אפילו 50 שנה אחרי שבמערב היבשת הפסיקו.
יתר על כן, במקום לעשות את המעשה המתורבת ולעבור לרצח טכנולוגי מתועש ומסודר, הברברים מעדיפים, בלשון הזהב של נעמי שמר, את המוות שלהם חם, לח ומהביל. הם אפילו לא שורפים את הגופות. Keine Kultur.
איך לומר, שנות התשעים ביוגוסלביה לא בדיוק עשו הרבה לשנות את הדעה הקדומה הזו. בלקניזציה, בהתאם, היא פירוק של מה שאמור להיות שלם לחלקים עוינים שלא מדברים זה עם זה אלא לכל היותר נוהמים זה בכיוונו של זה.
למעקב הטכנולוגי יש מחיר גבוה מאוד ביחסים בינלאומיים וזה, מזהיר הגארדיאן, מה שעשוי לקרות לנו בעקבות הריגול של ה-NSA אחרי כל העולם. יותר מדי ממשלות הבינו שחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הן כלי שרת של ממשלת ארה"ב (החברות עצמן צורחות שזה בכלל לא נכון ושלא היתה להם ברירה, ואף אחד לא מתייחס ובצדק), שמשמשות בעיקר לריגול אחרי שאינם אמריקאים. וגם אחרי אמריקאים, אבל שאר העולם מתעניין בכך פחות.
ברזיל מתכננת להוציא את עצמה משירותי הענן של חברות אמריקאיות, והיא עומדת להעביר חוק שידרוש מחברות אמריקאיות לא להוציא את המידע של אזרחיה מתחומי ברזיל. האיחוד האירופי מתחיל לדבר על ענן משלו. בגרמניה דיברו, אחרי שהתחוור שהאמריקאים האזינו למרקל, על אינטרא-נט לאומי בנוסח איראן, אם כי בינתיים אלה קולות מבודדים. ולסין, כמובן, יש מהדורת רשת מיוחדת משלה כבר יותר מעשור.
האם זה הכיוון שאליו אנחנו צועדים? רשת שאיננה מאוחדת (ועזבו עכשיו את העובדה שמעולם לא היתה מאוחדת – סין, איראן וכל זה) אלא מחולקת לאזורים, כשחוויית הרשת של משתמש אירופי שונה לבלי הכר מזו של משתמש אמריקאי, שבתורה לא דומה בכלום לחוויית השימוש של תושב הקלפטוקרטיה הרוסית? הרבה תלוי כעת בארצות הברית ובצעדים שהיא תנקוט לתיקון הנזקים שגרמה הסוכנות שלה שיצאה משליטה. אם ממשל אובמה ימשיך לדבר על עסקים כרגיל, יותר מדי ממשלות יגיעו למסקנה שכדי להגן על המידע של האזרחים שלהן, אין להן ברירה אלא להקים חומות סביבם. וכשזה יקרה, הכלכלה הדיגיטלית - זו שהממשל האמריקאי משבח כל כך - תספוג מכה אנושה.
וכן, זה יחסל הרבה מהעמדת הפנים של עשירי עמק הסילי-קון, אבל ספק אם כשנחפש אוכל באשפה זו תהיה נחמה מספיקה.
לגדל יורש חלאן ראוי
כפי שכבר ציינו בעבר, מה שבאמת חשוב בעמק הסילי-קון הוא לא "יכולת" אלא לידה למעמד הנכון: 70 מתוך 88 מייסדי סטארט-אפים שקיבלו תמיכה מקרנות הון סיכון מגיעים מתוך קבוצה קטנה מאוד של אנשים שכבר הקימו סטארט-אפ נתמך בעבר, או שהם בוגרי מספר אוניברסיטאות מצומצם. וכדי להגיע לשם, אתה צריך בעיקר להיוולד למעמד הנכון.
וכמו כל מעמד שליט, גם ה"מריטוקרטיה" של עמק הסילי-קון פועלת כדי לבצר את מעמדה ולהוריש אותו הלאה. גן הילדים העילאי והמתנשא בינג (חוששני שאין קשר למנוע החיפוש), שיש לו קשרים הדוקים לאוניברסיטת סטנפורד, מגייס כעת כספים, ולצורך כך הוא מציע כל מיני שירותים למכירה פומבית.
"לקנות מניות של טוויטר עכשיו, או לחכות שני רבעונים כדי לוודא שהיא לא עושה זינגה?" צילום: שאטרסטוק בין הפריטים הללו אפשר למצוא, למשל, שליחה של בן טיפשהעשרה שלך לארוחה של ארגון הקומבינות המוביל בעמק, Y Combinator. זה יעלה רק 1,000 דולר. כמובן, הנחת היסוד היא שהצאצא שלך עדיין לא בנה את הסטארט-אפ שלו, אבל זה יאפשר לו לקשור קשרים מגיל צעיר - וקשרים, לא כישורים, הם מה שיובילו אותו הלאה.
כמו כן, תמורת סכום שטרם נקבע (מכירה פומבית, אחרי הכל) תוכל לקבל שיחה עם צ'מאת פאליהאטיה, האיש והקשקשת, ולברבר איתו על רעיונות היזמות שלך. מה שחשוב, כמובן, הוא לא איכות היזמות שלך אלא היכולת לגייס כסף לפגישה, וכמובן - לדעת על עצם קיומו של גן הילדים בינג (עלות חינוך שנתית: עד 10,070 דולר) ותחרות הגיוס שלו. מריטוקרטיה, כן? אבל רק אם אתה מכיר את מי שצריך להכיר ומוכן להפרד מסכומים מזעזעים של כסף.
לקראת קרימינליזציה של בריונות רשת
בניו זילנד לוקחים ברצינות את הבעיה של בריונות רשת, קרי ההתעללות המקוונת שגורמת לעתים לבני נוער לשלוח יד בנפשם. עכשיו שוקלים בפרלמנט שם חוק בנושא.
על פי הצעת החוק, שליחת מסרונים פוגעניים במדיה חברתית או תוכנת מסרונים כלשהי תגרור איתה, אחרי הרשעה, קנס מסיבי וכליאה של עד שלושה חודשים. אם מטרת המסרונים היתה לגרום למישהו להתאבד, אז סוג הבידור הזה יגרום לחלאן שביצע אותו להסביר את עצמו לאסירים מגודלים ומקועקעים במשך שלוש שנים מחייו, ועם קצת מזל יגרום גם לו להרהר בהתאבדות.
החמרה בעונשי הבריונים המקוונים צילום: Shutterstock סוכנות מיוחדת תפקח על העבירות הללו, ומנהלי בית ספר יהיו מוסמכים לשלוח מידע על תלמידים שסופגים התעללות לסוכנות. כמו כן, מנהלי אתרים יצטרכו להסיר מסרונים כאלה זמן קצר לאחר שהם יישלחו, או לשאת בתוצאות. לחוק יש פוטנציאל להפוך לבעיה, כמו לכל חוק, אבל נראה שהוא מאוזן למדי. המשך יבוא.
קצרצרים
1. יש ברנש לא ברור בשם ג'סטין ביבר, שבנסיבות מסתוריות הצליח לקושש לעצמו את התואר "זמר". נראה שחיפוש אחר תארים לא הולמים הוא חלק מרכזי מאותו שיקוץ, שכן לאחרונה הוא הצליח להתקמבן על התואר "יזם מוביל". את הציאניד עבור כותב הטור יש לשלוח למערכת; את הבדיחות על חשבון התארים הריקניים של עולם ההייטק, להשאיר בתגובות.
זמר? בקושי. יזם? הרגתם אותי צילום: MCT
2. ההנפקה של טוויטר מתקרבת, ומכון Pew מנסה לפלח את המשתמשים שלה: על פי הסקר שהוא ערך, אחד מכל 12 אמריקאים צורך את החדשות שלו דרך טוויטר (30%, למרבה הזוועה, אמרו שהם מקבלים אותן דרך פייסבוק). צרכני החדשות של טוויטר נוטים להיות משכילים ומשתמשי מובייל בעיקרם. הם גם נוטים להיות צעירים (בני 18 עד 29) ואמידים יותר מהממוצע. שיעור מפתיע של מקבלי שכר נמוך (פחות מ-30,000 דולר בשנה), כ-17%, משתמשים בטוויטר כמקור חדשות עיקרי - אני מניח שאלה סטודנטים.
3. בחדשות טוויטר אחרות, מפעיל חשבון סאטירי בשם @profJeffDarvis פרסם לפני כשבוע תמונה של איבר מין גברי, ואחר כך תהה למה הוא מאבד עוקבים במהירות. הוא הפנה את השאלה גם למנכ"ל טוויטר, דיק קוסטולו, שלא שם לב למה שקורה ושאל מה הבעיה. קוסטולו אמר שהוא יבחן את הנושא - וזמן קצר לאחר מכן נמחק החשבון של @profJeffdavis. מקרב המשתמשים עלתה זעקה גדולה ומרה, ואמש (ב') הוחזר החשבון לפעולה - מבלי שטוויטר תסביר למה ואיך.
4. מעקב המוות של בלקברי: החברה נכשלה בנסיון להגיע לעסקה גדולה עם חברת פיירפקס, המניה קורסת והמנכ"ל הודח או התפטר – הנושא לא ברור. אבל אל תדאגו לו יותר מדי: בתוך כל הבלאגן הזה, היינס הצליח לארגן לעצמו יופי של מצנח זהב, 56 מיליון אם הוא יצליח להשלים את העסקה ו-22 מיליון אם לא. כל העסק מבוטל אם הוא מתפטר, וזו הסיבה שעבדכם הנאמן מאמין שיכול להיות שחבר המנהלים הדיח אותו, אבל התפטרות היא בלתי בלתי סבירה בעליל. העובדים של החברה יהיו בני מזל אם יקבלו את הפנסיות שלהם, אבל היינס יפליג לקריירה אחרת על גל ירוק מאוד.
5. ספר חדש על אמזון, שמתיימר להיות חושפני, קיבל טיפול לא צפוי: אשתו של המנכ"ל, מק'קנזי בזוס, כתבה ביקורת ארוכה על הספר, העניקה לו דירוג של כוכב אחד, ובעליצות פירטה את כל אי הדיוקים שהיא מצאה בו. היא האשימה את הסופר בחריגה מתחום העיון אל תחום הבדיון, וקינחה ב"הוליווד משתמשת לעתים בתווית הגונה יותר: 'הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים'". אאוץ'.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
