ערן שיר עוזב את יאהו ומצטרף לקרן אלף

שלוש שנים אחרי שמכר את הסטארט-אפ דאפר ליאהו והפך למנהל מרכז הפיתוח המקומי של החברה בישראל, עוזב ערן שיר את יאהו ומצטרף לקרן ההון סיכון החדשה אלף (Aleph). שיר ישמש כ'יזם הבית' בקרן אלף, יסייע לחברות הפורטפוליו של הקרן בהקמתן, וכן יעבוד על הקמת סטארט-אפ משלו שיקום בתוך שנה עד שנתיים בתמיכת הקרן. הוא יעבוד לצדם של מייקל אייזנברג ואדן שוחט, מקימי הקרן, שהשיקו אותה רק ביולי האחרון.

קרן אלף נחשבת לקרן ההון סיכון הצעירה ביותר בישראל, ולאחר שגייסה בקיץ האחרון 140 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים, התמקמה לצדן של קרנות ישראליות בעלות גודל דומה בהן כרמל, ג'מיני וגריילוק ישראל.

אלף בתנופה הקרן של מייקל אייזנברג ואדן שוחט גייסה 140 מיליון דולר הגיוס הושלם בתוך חודשים ספורים מהקמת הקרן, שתתמקד בסטארט-אפים בתחום הביג דאטה. לדברי אייזנברג, לישראל פוטנציאל עצום בתחום זה, שיאפשר בידול של חברות ממתחרות גדולות בהרבה אסף גלעד, 4 תגובות לכתבה המלאה 

ועם זאת, במבחן הבאז, עוקפת אלף את כולן בסיבוב. עם אחד השמות החמים כמו אדן שוחט, צעיר בן 36 שכבר הספיק למכור חברה לפייסבוק (פייס.קום) ולכהן כשותף בקרן הון סיכון (ג'נסיס), ומיקום אופנתי במרכז שדרות רוטשילד, הפכה את עצמה קרן אלף לקרן של הדור החדש של הסטארט-אפים הישראליים. התוספת של שיר מהווה שם חם נוסף לרשימה. הוא לא פנה אל הקרן, מספר השותף מייקל אייזנברג, אלא זו 'טירגטה' אותו, כדבריו. "לא היתה לנו תכנית מסוימת, רצינו להביא אדם עם נסיון יזמי, ניהולי וותק בתעשיית ההייטק בישראל. ערן התאים לנו אז תפרנו בשבילו מסלול מיוחד".

ערן שיר צילום: אסף גלעד

ואכן, שמו של שיר נקשר באחת החברות הצומחות והסקסיות של השנה האחרונה, יאהו, בראשותה של מאריסה מאייר. "בשבילי זו היתה שנה וחצי מרתקות שבה יאהו חזרה להתמקד בפיתוח מוצרים", מסכם שיר את האווירה בחברה מאז נכנסה מאייר לתפקידה החדש. "אני מסכים עם רוב מה שעשתה, כששינתה את המיקוד של יאהו, מעיסוק במצגות אקסל לפיתוח מוצרים. מאייר רוצה שיאהו תהיה חלק מההרגלים היומיומיים שלנו. גם הרגלים קיימים וגם אלה שיהיו. זו חברה שלא חושבת על פתרון בעיה ספציפית, אלא חושבת איך ייראו החיים שלנו בעתיד ופועלת לפי זה.

ובכל זאת, אתה עוזב את יאהו.

"להצטרף לקרן כמו אלף זו הזדמנות שלא תחזור לעצמה. אלף היא כרגע יותר סטארט-אפ בענף הקרנות, שאני מאוד מאמין בדרך שלה. אלף היא אולי אחת הקרנות היחידות שיש להן תקציב פיתוח משלהן. מייקל ואדן מתפקדים כמנהלי מוצר, ויש לנו מתכנת במשרה מלאה. אמנם, לא נהפוך להיות קרן כמו אנדריסן הורוביץ האמריקאית שמחזיקה צבא של מעצבים ומתכנתים, אבל אנחנו בונים כאן פלטפורמה לחדשנות שתעזור ליזמים לעזור לעצמם".

מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו צילום: איי אף פי

בחיפוש אחר הלקוח שגילה עניין

שיר הצטרף ליאהו באוקטובר 2010 אחרי שחברת הפרסום שהקים, דאפר, נרכשה על ידה תמורת כ- 50 מיליון דולר. Dapper, שילוב של המילים Data ו-Mapper, התמחתה ביצירת מודעות דיספליי המציעות למשתמש תכנים ומוצרים בהתאם להיסטוריית הגלישה האחרונה שלו.

התחום, המכונה retargeting - כלומר התמקדות בלקוח מעוניין, הפך בשנתיים האחרונות לאחד התחומים החמים בעולם מודעות הדיספליי כשהוא מציג למשתמש מודעות ממוקדות יותר בצרכיו. התחום ייצר לאחרונה חברות ענק, כמו קריטאו שיצאה להנפקה בשבוע שעבר, ומייתינגס הישראלית ששוויה מגיע למאות מיליוני דולרים. חיפוש מלון בניו יורק, למשל, עשוי לגרום להופעת פרסומות למלונות רלוונטיים בשיטוט באתר חדשות כמו CNN מיד לאחר מכן.

דאפר הפכה לחיל החלוץ של יאהו בפיתוח טכנולוגיה לרשתות פרסום חכמות ממוקדות אישית בטעמי המשתמש, טכנולוגיית פרסום שנחשבת לאחת הצומחות ביאהו ומניבה לה הכנסות של מיליוני דולרים. ההבדל בינה לבין רשתות הפרסום הקיימות הוא שבה המכרז המתקיים על הנדל"ן הפרסומי נקבע לא על ידי פרמטרים פשוטים כמו חשיפה אלא על ידי פרמטרים מתוחכמים יותר כמו למשל חישוב הערך שתוסיף הפרסומת למשתמש הספציפי. שיר מכנה זאת כ'דור הבא' של רשתות הפרסום, שתתאים לא רק למחשבים האישיים אלא גם לפרסום על גבי מובייל וחפצים לבישים, כמו למשל השעון הסלולרי.

מאז הרכישה הפכה דאפר למרכז הפיתוח של יאהו בישראל, הפועל במקביל למרכז המחקר החיפאי, ומעסיק ברמת גן 35 עובדים במתחם שבו מוקם בימים אלה גם מרכז הפיתוח הראשון של פייסבוק בישראל. שיר אחראי על פיתוח מודעות ה'נייטיב' של יאהו, סגמנט צומח שהולך ומקבל נתחי שוק גדולים יותר ויותר בעוגת הפרסום של יאהו, ובמקביל ממשיך לפגוש סטארט-אפים שמעוניינים בהשקעה או עזרה. "יזמים רבים בארץ יודעים מה הם עושים אבל לא תמיד יודעים למה הם עושים את זה. אני פעמים רבות מוצא את עצמי שואל אותם: למה אתם רוצים עכשיו להתחתן עם הרעיון הזה לחמש השנים הקרובות? למה הסטארט-אפ שלכם כל כך חשוב שאתם רוצים להקדיש לו כל דקה? ככל שאנחנו שואפים גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שנצליח לייצר ערך וליצור חברה גדולה".

שמה של יאהו נקשר באחרונה בתעשיית סרגלי הכלים והתוכנות החינמיות. יאהו קיבלה אליה את ספקיות תוכנה ישראליות רבות שביקשו לשתף עמה פעולה לאחר שגוגל ביקשה לצאת משוק הפצת התוכנות החינמיות. עם זאת, מאייר עצמה הולכת בדרכה של גוגל ומשדלת להגביר את הרגולציה של החברה על השחקניות הסוררות בתחום, בהן גם כמה חברות ישראליות כמו בבילון, ולמנוע מהן להשתמש בקוד החיפוש שלה וברשת הפרסום שלה בכדי להפיץ תוכנות ופרסומות ללא אישור המשתמש.

שיר מודה כי כמנהל פיתוח לא נחשף להתנהלות המסחרית של יאהו בישראל, אבל מודה כי הקשר בין יאהו לבין סצינת הסטארטאפים הישראלית הולכת ומתדהקת. "יאהו מעריכה כאן חברות רבות שמציגות טכנולוגיה טובה, שפועלות עם 'סכין בשיניים', ויודעות לגשר על הפער התרבותי ולעבוד כמו שצריך עם האמריקאים".

ובכל זאת מאז הרכישה שלך לפני שלוש שנים, יאהו לא ביצעה כאן אף רכישה.

"אבל זה לא בגלל שאנחנו לא בוחנים זאת. ליאהו יש היום רף גבוה מאוד לרכישות, כמו גם בגיוס עובדים. אנשי יאהו מגיעים לכאן באופן קבוע, ויש הרבה עניין בטכנולוגיות הישראליות, והעובדה שבנינו כאן מרכז חשפה הרבה מהאנשים במטה יאהו ליכולות הישראליות וגרמה לתאבון בשנה האחרונה. יש השקה בין התחומים שמעניינים את יאהו לבין התחום בו קמות היום חברות, לבין מה שקרן אלף מחפשת: טכנולוגיות של ביג דאטה, פרסונליזציה, מובייל והדור הבא של הפרסום.

האם מימון ההמונים יאכל את עולם ההשקעות?

בקרן יתמקדו בכל מה שחם היום: ביג דאטה, אנליטיקס, פרסום חדש, ולא יפסחו גם על כלכלת הביטקוין, מיקור ההמונים, מציאות רבודה, ו'אינטרנט הדברים', הטרנד שמחבר את הרשתות האנלוגיות לעולם המקוון. "ישראל ממוצבת טוב בשטח הזה", אומר שיר: "יש כאן אנשי חומרה טובים אבל גםקהילת אונליין שצברה נסיון, עם יכולת לקשר בין חומרה ותוכנה, מה שיעזור לתוכנה לחדור עמוק יותר לעולם הפיזי. מדברים על מערכת ההפעלה של האינטרנט שתחבר את המציאות לענן, וזה הגל הבא של הטכנולוגיות, לאחר שהמסחר האלקטרוני והבידור צמחו ברשת בעשור הקודם".

ערן שיר הוא ככל הנראה האדם הנכון לקרן החדשה שמבקשת להיות טרנדית יותר ומחוברת יותר לשטח. מייקל אייזנברג, מייסד הקרן, מסכם את הבידול של אלף משאר הקרנות במתן ערך לחברות, במוכנות להשקעת שעות עבודה בחברות הפורטפוליו, אבל גם בחוזי השקעה פשוטים הרבה יותר. "אנחנו הולכים לסגור עכשיו עסקה שבה כל הדיון ארך 15 דקות. אנחנו מנסים לפשט את התנאים כמה שיותר". שיר רואה את היתרון של קרן חדשה וצעירה ככזו שמחוברת יותר לשטח ולמציאות. "קטונתי מלבקר קרנות אחרות. אבל במציאות הנוכחית של ה'סטארט-אפ' הרזה, עליך כמשקיע לצאת מהמשרד ולדבר עם השטח, עם הלקוחות שלך, חברות הסטארט-אפ במקרה הזה".

מייקל אייזנברג (מימין) וערן שיר צילום: אסף גלעד

שיר חוצה את הקווים לעולם ההשקעות, מעשה שלעיתים נתפס על ידי קהילת היזמים ככזה של ניתוק מהשטח וישיבה במגדל השן של מודל ההון סיכון שספג בשנים האחרונות ביקורת גדולה על יכולותו לספק החזרים למשקיעים.

אבל שיר מגיע בראש פתוח: "פגשתי לאחרונה את מארק אנדריסן, מייסד קרן אנדריסן הורוביץ, אחת הקרנות הגדולות כיום בעמק הסיליקון, איש שמחזיק בתיאוריה לפיה התוכנה 'תאכל את העולם'. שאלתי אם התוכנה תאכל גם אותו, את עולם ההשקעות. הרי אתרים כמו קיקסטארטר מסייעים כבר היום לגייס כסף למיזמים טכנולוגיים. הוא אמר לי שאם כך,אז זה לא משנה לו ושמבחינתו המודל כבר השתנה. אנחנו חיים בעולם של מודלים משתנים, ושומה עלינו כאנשי הון סיכון לחיות איתם. קיקסטארטר הוא לא איום: חברות מוכיחות דרכו שיש להן שוק ושהן יכולות לייצר התלהבות, מה שמשרת מאוד גם את קרנות ההשקעה" .