דו"ח טכנולוגי
בועת ההייטק, גרסת אפליקציות הצ'ט
פייסבוק מנסה לרכוש את סנאפצ'ט במיליארדים על אף שאין לה שום הכנסות ושום דרך נראית לייצר כאלה בעתיד, מפלגת הלייבור הבריטי מנסה לשנות את עברה באמצעות האינטרנט ופיתוח טכנולוגי משובח מגיע מאיראן
כך טען אוריפידס, כותב טרגדיות יווני. הוא הבין בשגעון. חבל שבסנאפצ'ט מבינים פחות.
זוכרים אותה? זו חברה שמה שהיא עושה בחיים הוא לאפשר לך להעמיד פנים שאתה שולח מסרון שאף אחד חוץ מהנמען לא יראה, משום שהוא מושמד תוך שבע שניות (להוציא, כמובן, העותק שסנאפצ'ט שומרת בשביל המשטרה). החברה התפרסמה בכך שיש לה הערכת שווי של מיליארדים למרות שבפועל, אין לה הכנסות כלל.
היום נודע שהיא דחתה הצעת רכישה מפייסבוק בשלושה מיליארד דולר. לא מעט חברות דחו הצעות רכישה מהרשת החברתית: טוויטר, למשל, סרבה להצעת רכישה בחצי מיליארד בראשית דרכה - בין היתר, משום שמנהליה סברו שמר צוקרברג אינו אדם שחכם לעשות עמו עסקים. אבל לטוויטר, באותה התקופה, היה מושג ברור איך היא תביא הכנסות. היא עדיין מפסידה, אבל ההכנסות מתקרבות להוצאות. לסנאפצ'ט, כאמור, לא נכנס שנקל.
בעבר ניסה צוקרברג לשכור את אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'ט, אך הלז סירב. מקורביו של שפיגל אומרים שהוא לא ישקול הצעת רכישה לפני אמצע השנה הבאה, אז הוא מאמין שמספר המשתמשים והמסרונים של סנאפצ'ט יעלה באופן משמעותי.
עבדכם הנאמן אמנם אינו איש עסקים מהולל, אבל הוא רואה חור מסוים בתפיסה הזו: אם המשתמשים של סנאפצ'ט והמסרונים שבה יגדלו משמעותית בחצי השנה הקרובה, הרי שבהתאם גם ההוצאות שלה יגדלו. במקביל, היא תמשיך לא להכניס שנקל. כלומר, בעוד חצי שנה סנאפצ'ט תהיה חברה מפסידה יותר משהיא עכשיו. איזה סוג של אלכימיה הופך את ההפסדים הגדולים יותר למוקד משיכה חזק?
אולי צריך לשאול את צוקרברג.
אורוול, גש בבקשה למשרד
המפלגה השמרנית של בריטניה נתפסה עם המכנסיים למטה: בשקט בשקט, היא הסירה מהרשת את הארכיון של ההצהרות שלה בין השנים 2000-2010. ההצהרות הללו הוסרו מהאתר של המפלגה, וקובץ ה-robot.txt של האתר שונה כך שכלי סריקת הרשת של גוגל לא יארכבו עוד את התוכן הישן.
במילים אחרות, המפלגה מוחקת את העבר שלה, בתקווה שאף אחד לא ישים לב (זה כבר לא יקרה) וכנראה מתוך כוונה להעלות שם משהו אחר. מאליה צצה ההשוואה בין המהלך הזה ובין ווינסטון סמית', גיבור הספר "1984" של אורוול, שעבודתו כפקיד במיניסטריון האמת היתה בדיוק זו: לשנות לאחור את הארכיונים כך שיתאימו להיסטוריה כפי שהמפלגה רוצה אותה בכל רגע נתון.
המהלך עורר סערה בבריטניה. המפלגה ניסתה לצאת מזה בתירוץ הצולע שהם מחקו את הארכיון כדי לשמור על האתר שלהם "מעודכן". יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שהתומכים של דיוויד קמרון מנסים לשחק משחקים כאלה עם הרקורד ההיסטורי: לפני כחמש שנים קמרון הסתבך בדיון בפרלמנט בשאלה איזוטרית - באיזה גיל מת הצייר טיציאן. תשובתו היתה שגויה ואחד מאנשיו החליט שלא יעלה על הדעת שההיסטוריה תסתור את הבוס שלו. העובד הלך לתקן את ויקיפדיה - ונתפס.
אובמה, מאחוריך
אתר וויקיליקס, שבשנתיים האחרונות שימש בעיקר ככלי יח"צ בידי מנהיג הארגון ג'וליאן אסאנג', חזר למקורות השבוע, ופרסם את טיוטת אמנת הסחר הטראנס פסיפית. האמנה הזו מציגה את כל המעורבים - בעיקר ארה"ב ומקסיקו - באור לא מחמיא במיוחד.
האמנה מנסה להדק באופן משמעותי את חוקי הקניין הרוחני ברחבי העולם ולהביא אותם לתאימות לחוקים הקיצוניים שקיימים בארה"ב. נושא מרכזי הוא הנסיון לצמצם את הגנת השימוש ההוגן - הגנה מרכזית של חשודים בהפרת זכויות יוצרים. בתחום אחר, מנסה האמנה להטיל אחריות על ספקיות רשת על עבירות זכויות יוצרים שמתבצעות באמצעותן -דרישה ותיקה של תאגידי התוכן האמריקאים.
נקודה מרכזית אחרת היא שאלת הזכויות על "יצירות יתומות" - כאלה שלא ברור מי מחזיק את הזכויות עליהן. סעיף שדוחפת מקסיקו מאריך את משך זכויות היוצרים על יצירה ממות המחבר + 70 שנה למות המחבר + 100 שנה. זה סעיף שבבירור לא מסייע ליוצרים או ליורשיהם; הוא מסייע אך ורק לתאגידים.
כך נראות האמנות היום: הן נכתבות על ידי נציגי השלטון, כאשר לנציגי התאגידים יש גישה לשולחן הדיונים, אבל לנציגי הציבור אין. עם קצת מזל, הפרסום הזה יביך את ארה"ב ומקסיקו עד כדי כך שהאמנה תטורפד.
קצרצרים
1. ידיעה חיובית מאיראן: מדענים שם בנו מל"ט, המכונה Pars ומיועד להצלת טובעים בים. מבדיקות שנערכו עולה כי המל"ט מסוגל להגיע אל הטובע ולהשליך אליו גלגל הצלה מהר משמסוגל לעשות זאת מציל אנושי. המל"ט הגיע אל המטרה והשליך עליה גלגל הצלה תוך 22 שניות, בעוד המציל נזקק ל-90 שניות כדי להגיע אליו. המל"ט נע במהירות של 22 קמ"ש, מסוגל להשאר באוויר עשר דקות וחוזר לבסיסו באמצעות GPS. המדענים שבנו אותו עובדים כעת על גרסה שתוכל לתפקד יותר זמן, ובתנאי מזג אוויר קשים יותר.
2. לפעמים הופכות היריבויות בין ענקי טכנולוגיה לאישית מדי. סטיב ג'ובס שנא בכל ליבו את אנדי רובין, האיש שבנה את אנדרואיד - המערכת שקברה את האייפון והשתלטה על 81% מהשוק. הביזנס אינסיידר מדווח בנשימה עצורה שג'ובס כינה את רובין "F**k גדול ושחצן". בפגישה בין בכירי אפל וגוגל שנערכה לאחר השקת אנדרואיד, האשים ג'ובס את רובין בכך שהוא מנסה לחקות אותו ברמה האישית - את בגדיו, תסרוקתו ואפילו את דגם המשקפיים שלו. הפגישה עסקה בהסכמים בין שתי החברות בכל הנוגע לעיצוב מערכות הפעלה ובה הסכימו בכירי גוגל לרבות מדרישות אפל. אנדי רובין, מצידו, חזר למשרדו ותלה עליו את השלט "Steve Jobs Stole my Launch Money".
3. משהו רע (כן, עוד אחד) עובר על יאהו. החברה הודיעה על כך שהיא מעמידה למכירה שורה של כתובות אתרים שנמצאות ברשותה, כנראה מתוך הבנה שהיא כבר לא תצליח להוציא משהו מהלימונים הללו. בין הכתובות אפשר למצוא את dotbank.com, fonzo.com, cyberjokes.com ושאר שמות שהיו נראים חשודים גם בשנת 1998. יאהו מציעה את הדומיינים האלה תמורת הרבה מאוד כסף בתירוץ הצולע שבטח יימצא מישהו שימצא מה לעשות איתן.
4. מיקרוסופט ממשיכה לנסות לשכנע את העולם להפסיק להשתמש במערכת ההפעלה המוצלחת מדי שלה - המרצדס 404 של מערכות ההפעלה - ווינדוס XP. הפעם, מזהירה החברה שיותר מדי סניפים בנקים בהודו - כ-34,000 מהם - משתמשים במערכת ההפעלה ושאם הם לא יטפלו בנושא בהקדם, צפוי אסון בשלב כלשהו. האסון כבר קרה, הוא פשוט קרה רק למיקרוסופט: ארגונים לא רוצים לרכוש את ווינדוס 8 שלה.