דו"ח טכנולוגי
מזל"טים שמעבירים חבילות? גם אנחנו רוצים!
הבאז שייצר מיזם המזל"טים של אמזון מדביק גם את מתחרותיה על אף שהוא בלתי ישים בעליל, הסטארט-אפ שמפתח ערכות בדיקה גנטית נתבע, אתר שיתוף קבצים נכנע לתעשיית הקולנוע ומיקרוסופט וגוגל מחפשות את סנטה קלאוס
מה הם אמרו שיש להם?
ג'ף בזוס, גאון בשיווק, הצליח לעשות הרבה רעש עם תכנית המזל"טים נושאי החבילות שלו, שהוצגה בתחילת השבוע. יש בתוכנית כל כך הרבה חורים, שהמדור מניח שהמוצר הבסיסי שהיא תוביל יהיה גבינה שווייצרית; אבל בזוס כבר הצליח להדליק את המתחרים.
חברת ההובלות UPS הודיעה שיש לה תכנית משלה בתחום המזל"טים, אם כי היא עדיין עמוק בשלב הבחינה הראשונית. לטענת החברה, היא בוחנת את הנושא כבר כמה זמן. מומחים מסכימים שזה תחום שהגיוני ש-UPS תשקיע בו זמן ואנרגיה, אם כי ההשקעה תניב כנראה הרבה יותר חום מאשר אור (או כסף).
המזל"ט של אמזון צילום: בלומברג למה? כי כל עניין השליח הרובוטי המעופף הוא עדיין מדע בדיוני. דיווחנו אתמול (ג') על הבעיות בתכנית המזל"טים של אמזון וככל שהיא מושכת יותר תשומת לב, כך מתגלות בה יותר בעיות. בעיית הרגולציה היא הבולטת מכולן: אין מצב שהמחוקקים יספיקו לתקן את החוק כך שיאפשר הטסת מזל"טים מסחרית באזורים עירוניים עד 2015.
אבל יש בעיה חמורה לא פחות שמונעת מהמזל"טים להיכנס לשימוש: לאמזון יש מספר מצומצם של מחסנים מרכזיים, שמהם היא שולחת את המוצרים שלה. הסיכוי שמישהו מכם חי במרחק של חצי שעת טיסת מזל"ט מאחד המרכזים האלה הוא לא גבוה במיוחד. שכשאמזון הניעה מיזם להובלה בתוך יממה, היא נזקקה לחמש שנים כדי להוציא אותו מחוץ לעיר הבית שלה, סיאטל. ואת המיזם הזה היא מפעילה בשטח על ידי טכנולוגיה ותיקה ובדוקה, שידועה בכינוי "משאית".
כלומר, אם אמזון חושבת ברצינות להפעיל הובלה באמצעות מזל"טים לא כקוריוז אלא כתכנית של ממש, היא צריכה לשנות מן היסוד את כל הצורה שבה היא ערוכה: לעבור ממספר קטן של מחסני ענק למספר עצום של מחסנים. אלה, מטבע הדברים, לא יוכלו להכיל את מה שהמחסנים הגדולים יכולים. בקיצור, זה לא עומד לקרות בחצי העשור הקרוב לפחות - וספק אם ההשקעה בתשתית תצדיק את עצמה. כמה אנשים באמת יהיו מוכנים לשלם את המחירים (שיהיו גבוהים, כנראה - אמזון צריכה להחזיר את העלות) כדי לקבל מוצר תוך חצי שעה? כמה מהם באמת עד כדי כך חסרי סבלנות, עד כדי כך להוטים לקבל את הצעצוע הנוצץ החדש?
הונאה גנטית
במשך השנים האחרונות, צצו כמה פעמים על הרדאר ידיעות על חברה צעירה ומבטיחה בתחום הגנטיקה, 23andMe שמה, שהבטיחה לבדוק את ה-DNA שלכם ולהודיע לכם מה מקולקל שם. הרעיון נשמע נהדר. היו בו, עם זאת, כמה בעיות. המפרסם העיקרי שלו היה סרגיי ברין, אחד משני מייסדי גוגל, והוא היה נשוי למייסדת החברה, אן וויצ'יקי. גוגל גם השקיעה בה הרבה כסף.
אבל השקעה מגוגל לא בהכרח מעידה על הצלחה: לפני מספר שבועות שלחה מינהלת התרופות הפדרלית (FDA) בארה"ב מכתב איום ל-23andMe ודרשה שזו תפסיק לשווק את הערכות שלה לבדיקת DNA עצמית. מסתבר שהחברה משווקת את הערכות כבר חמש שנים מבלי לבדוק שהן אכן יעילות. המכתב של ה-FDA הגיע אחרי שבמשך חמישה חודשים התעלמה החברה מדרישת המינהלת לקבלת הסברים.
DNA זה ממש לא משחק, טוענת ה-FDA צילום: shutterstock ב-FDA חוששים ממצב בו אנשים יקבלו תוצאות שגויות מהבדיקות של 23andMe וייכנסו לטיפול רפואי שאינו נדרש ועשוי לגרום להם לנזק גופני ולבזבוז כסף. מאחר וזו ארה"ב, עכשיו מגיע גם שלב התביעה היצוגית. התובעים טוענים, מעבר לכל זה, שלא רק ש-23andMe היא המקבילה המודרנית של מכירת שמן נחשים, הרי שהיא אוספת את המידע של המשתמשים שלה ומוכרת אותו לחברות אחרות. בנוסף, התלוננו על שהחברה גילתה חוצפה נדירה לאחר דרישת ה-FDA והגבירה את מאמצי השיווק שלה.
דגל לבן
אתר שיתוף הקבצים Hotfile ניהל מערכה ציבורית ארוכה כנגד התביעה שהגישה נגדו התאחדות תעשיית הסרטים של ארה"ב (MPAA), ובמהלכה נחשפו עובדות מביכות על תעשיית התוכן - כמו המנהג שלה להגיש בקשת הורדת תוכן גם אם אין לה שום ראיות לכך שהתוכן אכן שייך לה.
עכשיו המשחק נגמר. שישה ימים לפני שהצדדים אמורים היו להכנס להליך של בחירת מושבעים, הוטפייל הניפה דגל לבן. היא הסכימה לשלם לתעשיית התוכן פיצויים של 80 מיליון דולר ולא לשוב ולפעול אלא אם היא תתקין מערכת לסינון תוכן.
הפיראטים נכנעו, הפעם צילום: Shutterstock בהתחשב בכך שהשופטת כבר קבעה שהאתר הפעיל מערכת הפצה ולא מערכת אחסון ושהחברה לא זכאית להגנות שקיימות בחוק DMCA, סביר להניח שזו היתה החלטה נכונה מבחינה משפטית. הבעיה היא שנצחון במשפט כזה רק מחזק את הנטיה הביריונית של תאגידי התוכן. אם חברות הסרטים והמוזיקה יכולות להודות שהן מגישות תצהירים שקריים בלי לספוג עונש, המערכת פשוט עובדת עקום.
חוק זה חוק
בבריטניה לא שמעו על ההנחה שאם יש מדיה חברתית פעילה, כל החוקים שקשורים להוצאת דיבה וצווי איסור פרסום עשויים להפוך להמלצה בלבד. העובדה שקל יותר לעבור על החוק, אומרת המערכת המשפטית שם, לא אומרת שהחוק לא קיים.
התובע הכללי של אנגליה, וויילס וצפון אירלנד, דומיניק גריב QC, הודיע שבקרוב הוא יפרסם הנחיות פומביות על שימוש במדיה חברתית כדי לדווח על הליכים משפטיים, כדי לוודא שמשתמשים ידעו כיצד הם יוכלו להמנע מהסכנה של העמדה לדין על בזיון בית המשפט. כלומר, ידעו מה אסור להם לעשות.
מדיה חברתית או לא, חשוב היטב לפני שאתה משמיץ או מפר צו איסור פרסום צילום: shutterstock וזה מבורך. זה מעיד על תפיסה ראויה של שלטון החוק, שאומרת שלא יעלה על הדעת שעקרונות בסיסיים של תקשורת מתורבתת יעברו מן העולם רק בגלל שמארק צוקרברג המציא את פייסבוק. התביעה הבריטית כבר הוכיחה נחישות בעבר במרדף אחרי מפרי חוק דיגיטליים - והמשטרה הבריטית הוכיחה יעילות בזיהוי שלהם.
גם אלה הטוענים כי לעתים ישנם צווי איסור פרסום שחשוב להפר - חייבים להסכים כי בשום מקרה לא יתכן שהפרה כזו תתבצע ללא עונש. מי שיוצא נגד עוול תוך הפרה של חוק צריך לשאת בתוצאות.
קצרצרים
1. הממשלה הבריטית כופפה את ידן של חברות הסלולר במדינה והצליחה להוציא שורה של הישגים עבור המשתמשים. בתור התחלה, סמארטפון שיקבל המשתמש במקום מכשיר שנגנב לא יעלה יותר מ-50 ליש"ט של השתתפות עצמית ואם המכשיר הגנוב שימש לשיחות, לא יחויב המנוי. המנה העיקרית היא חוק שלא מאפשר לחברות הסלולר להעלות את המחיר תוך כדי החוזה ללא אישור של המשתמש (אם הוא לא מרוצה, יוכל לצאת מהחוזה ללא קנסות). לקינוח, החברות ייכנסו למו"מ עם הממשלה כדי להוריד את תעריפי הנדידה, לשימוש בטלפון מחוץ לבריטניה.
גנבו לך את הטלפון? לא תחויב על שיחות צילום: רפאל קאהאן 2. אם המזל"טים של אמזון ימריאו אי פעם, הם ימצאו את עצמם מול טורף זריז. האקר בשם סמי קמקר בנה מזל"ט, SkyJack הוא קורא לו, שהתפקיד שלו בחיים הוא להתקרב למזל"טים אחרים ולבצע עליהם השתלטות עוינת. אחרי שסקייג'ק ("חטיפה בשמיים") משתלט על המל"ט האחר, הוא הופך אותו לחייל ממושמע בצבא הבוטנט של קמקר. סקייג'ק חזק? לא, צה"ל חזק.
3. חברה בריטית עובדת על כלי שהיא מכנה RF Safe-Stop, נשק שמשגר פולס אלקטרומגנטי לעבר כלי רכב שמעניין את התוקף. ההתקפה משתקת את המנוע של כלי הרכב ומאלצת אותו לעצור. מספר צבאות וכוחות משטרה כבר הביעו עניין בטכנולוגיה. היא תוכל להתמודד עם גנבי רכב, מחבלים שבונים על מכוניות תופת ועוד. מטבע הדברים, עם זאת, היא עובדת רק על מכוניות שיש בהן כמות נכבדת של אלקטרוניקה ולכן תתקשה להתמודד עם כלי רכב ישנים יותר.
4. כמדי שנה, NORAD - פיקוד ההגנה האווירית של ארה"ב, שבמקור נועד לאתר טילים בליסטיים שמתקרבים למדינה - יאפשר בחג המולד לעקוב אחרי מסעו של סנטה קלאוס מהקוטב הצפוני ברחבי העולם. כמדי שנה, NORAD תסתייע בגוגל לדיווח על המסע והשנה היא מסתייעת גם במיקרוסופט, כדי להביא את הטכנולוגיה לצגי מגע. לא בדיוק כיתתו חרבותיהם לאתים, אבל זה לא רע.
- להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי
(תיבה שישית)
