ארה"ב יירטה מיילים של לשכות נתניהו, אולמרט וברק

הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSA) ביחד עם המקבילה הבריטית שלה (GCHQ) יירטו תכתובות דואר אלקטרוני של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הישראלי, וניהלו מעקב אחר נציגויות משרד החוץ הישראלי בכמה מקומות בעולם, זאת כחלק ממעקב נרחב שערכו אחרי כאלף יעדים מרכזיים בשורת מדינות באירופה ובאפריקה. המידע שמתייחס לתקופה של 2008 ו-2009 ומקורו בחומר שהדליף אדוארד סנואודן, עובד הסוכנות לשעבר, מתפרסם באתר האינטרנט של העיתון "דר שפיגל" ובמקביל ב"ניו יורק טיימס" וב"גרדיאן" הבריטי. "ידיעות אחרונות" ו-ynet מפרסמים אותו לראשונה בישראל.

על פי החשיפה הזו, אחת מיני רבות המתבססות על החומר הסנסנציוני שסנואודן הוציא בלי רשות בימי עבודתו האחרונים ב-NSA, הרי ששתי סוכנויות הביון, האמריקאית והבריטית, ניהלו במשותף מבצע רחב היקף ליירוט תכתובות SMS ודואר אלקטרוני דרך התחברות לכמה לווייני תקשורת. הפעילות שכונתה בשם הקוד ברואדאוק (Broadoak) נוהלה מאחד מהבסיסים הגדולים של ה-GCHQ, שנבנה והופעל במימון אמריקאי נדיב ונמצא בעיר בוד (Bude) באיזור קורנוול, על שפת הים בדרום מערב בריטניה.

בקריה ובלשכת ראש הממשלה

ברשימת היעדים שלהם צותתו האמריקאים והבריטים נמצאת גם הכתובת Minister@mod.gov.il. כתובת זו שייכת למשרד הביטחון והיא בשימוש של לשכת שר הביטחון. בתקופה המדוברת, 2008-2009, היה שר הביטחון אהוד ברק והוא חלק את לשכתו הקרובה עם ראש המטה שלו, יוני קורן. השניים השתמשו לעיתים קרובות במייל הזה. הוא שימש אותם לקשר עם העולם החיצוני ועם משרדי ממשלה אחרים. את המייל הפעילו חיילות המשרתות בלשכת שר הביטחון (מושאלות מצה"ל). חשוב להדגיש שמבחינת משרד הביטחון מדובר במייל שאינו מוצפן והגישה למידע המועבר בו הייתה בהתאם. אחת הבעיות המרכזיות ביירוט המייל היא כי אנשים השולחים חומר מבחוץ, עשויים לראות בו ערוץ תקשורת בטוח עם שר הביטחון ועוזריו ולכלול בו חומר רגיש.

אהוד ברק ובנימין נתניהו צילום: עטא עוויסאת

אינטרס ברור של ארצות הברית בתקופה הרלוונטית לחדור לתוך המייל הזה היה הרצון לנסות ולהבין מה האסטרטגיה הישראלית בקשר לאיראן ואם ישראל עומדת לתקוף באופן חד-צדדי את מתקני הגרעין של המדינה. הנושא הזה היה אז, ועדיין היום במידה מסויימת, הנושא הבוער ביותר בין שתי המדינות, כשישראל מסרבת להתחייב בפני ארצות הברית שהיא לא תפציץ באיראן או שתיתן לארצות הברית התרעה מוקדמת על תקיפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את אהוד ברק, שר הביטחון שהוא נתן בו אמון רב, לרכז את המגעים עם ארצות הברית בנושא הזה.

מאז סיים אהוד ברק את תפקידו כשר ביטחון אין שימוש מהותי בכתובת הדואר האלקטרוני הזאת למעט פניות של הציבור מבחוץ, שבדרך כלל נותרות ללא מענה. בכמה כנסי סייבר סקיוריטי, נושא שבו ברק מעורב כיום כאיש עסקים, הוא התייחס לפרשת ה-NSA ואמר כי מאז שנתמנה לראש אמ"ן ב-1983 ובכל התפקידים הבכירים הציבוריים שבהם נשא מאז - רמטכ"ל, שר ביטחון ראש ממשלה ועוד - יצא מנקודת הנחה כי הוא נמצא תחת מעקב ומתועד ומוקלט בידי גורמים זרים מסביב לשעון, "כשאני מסתובב בבירות של מדינות זרות וגם כשאני בישראל".

כתובת נוספת שנמצאת ברשימה שייכת ללשכת ראש הממשלה. בתקופה המדוברת היה ראש הממשלה אהוד אולמרט עד סוף מרס 2009 ומאז מכהן במתפקיד בנימין נתניהו. הכתובת הזו משמשת את לשכת ראש הממשלה בחמש השנים האחרונות והיא אחת מנקודות ההשקה בין פנים הלשכה, הנחשב סודי ביותר, לבין העולם החיצון.

יש שורת גורמים בארץ ובעולם שעמם מנהלת הלשכה תכתובת דרך הדואר האלקטרוני הזה, לרבות קביעת פגישות ו"העברה של חומר בלתי מסווג". העניין שעשוי להיות לארצות הברית במייל הזה הוא הקשר של לשכת ראש הממשלה עם שורת גורמי ימין בישראל ובשטחים. ארצות הברית מטילה ספק רב בנתונים המגיעים אליה לגבי המשך הבנייה בשטחים וסבורה שממשלת ישראל מוסרת לה מידע שאינו מדויק, אם לא למעלה מכך. המייל הזה שימש, בין השאר, להתכתבות עם שורת גורמים בקרב אוכלוסיית המתנחלים וייתכן שהאמריקאים רצו לשאוב נתוני אמת על היקף מפעל ההתנחלויות.

סערות בעולם

המידע שסיפק סנואודן כבר עורר סערות רבות, ובהן החשיפה כי הסוכנות לביטחון לאומי אוגרת ללא הרשאה מידע רב מאוד על אזרחים ממדינות שונות בעולם ובהם גם אזרחי ארצות הברית, וכי שורת מנהיגים בעולם, לרבות קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, היו תחת מעקב של ה-NSA. מרקל נמצאה תחת האזנה של ה-NSA מהתחנה של הסוכנות בשגרירות ארצות הברית בברלין.

החשיפה החדשה רק תעצים את הוויכוח סביב מעשיה של הסוכנות, שעכשיו מתברר כי שיתפה פעולה באופן עמוק עם המודיעין הבריטי. רשימת היעדים שנחשפה בידי התחקירנים הבכירים של "דר שפיגל", הולגר שטארק ומרסל רוזנבך, כוללת למעלה מ-1,000 מספרי טלפון וכתובות דואר אלקטרוני ב-60 מדינות. המשותף לכולם - הם אינם קשורים לטרור ואינם קשורים בתפוצת הנשק להשמדה המונית או קשורים בפעילות חמורה לא חוקית כלשהי. במילים אחרות - לארצות הברית יהיה קשה מאוד להצדיק את הציתות לגורמים באיחוד האירופי, במשרד החוץ הגרמני, ולראשי מוסדות המספקים עזרה הומניטרית וכלכלית לאפריקה.

בין היעדים נמצאים שורת ארגונים המסונפים לאו"ם ובהם סוכנות האו"ם לפיתוח (UNDP) העוסקת, בין השאר בנושאי פליטים, סוכנות האו"ם למען הילד (UNICEF) והמרכז האפריקני לשיתוף פעולה כלכלי (IDEAS). האמריקאים והבריטים התעניינו גם משום מה בראשי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובראש הארגון הבינלאומי לבריאות בעלי חיים.

המעקב בוצע באמצעות התחברות ללוויינים המשמשים חברות תקשורת מרכזיות ומתוך הכמות האדירה של מידע העובר שם בחרו המרגלים הבריטים והאמריקאים אחרי מי הם מבקשים לעקוב.

מעקבים בספרד ובצרפת

אחד השמות הבולטים המופיעים במסמכים הנחשפים היום הוא של חואקין אלמוניה, פוליטיקאי ספרדי בכיר המשמש סגן נציב האיחוד האירופי ועוסק בנושא תחרות עסקית, מניעת מונופולים וחקירות נגד חברות ענק. העובדה כי אדם בכיר כל כך, העוסק בנושאים רגישים כל כך, חלקם קשורים ישירות בחברות אמריקאיות ובריטיות, נמצא תחת מעקב, עתידה ללא ספק לחולל סערה גדולה בימים הקרובים באירופה.

אלמוניה לא היה המטרה היחידה הקשורה בעניינים כלכליים בעלי משמעות לשתי המדינות המרגלות. גם ענק הצבא והטכנולוגיות הצרפתי "תאלס" הנמצא בבעלות חלקית של ממשלת צרפת היה תחת מעקב.

ברוב המקרים כוללים המסמכים שמסר סנואודן רק את עצם קיום המעקב אחרי היעדים ולא את מה שהושג דרכו. בכמה מקרים, למשל של פוליטיקאים בכירים באפריקה, כוללים המסמכים גם תכתובות SMS שהועברו ביניהם. שורת המטרות באפריקה כללה, בין השאר, גם שגרירויות של גרמניה בכמה מדינות ואף נציגויות של משרד החוץ הישראלי בכמה ממדינות היבשת השחורה.

המסמכים מראים כי במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי סוכנויות הביון הן הצליחו לפרוץ לתוך מערך "העברת השיחות" (Roaming) הבין לאומי, כדי ליירט מסרי טקסט ושיחות של סמארטפונים כשהם נמצאים מחוץ למדינה המקורית שלהם. במצגת סודית ביותר שהוכנה ב-NSA ב-2010 נאמר כי "יעדים דיפלומטיים מכל המדינות עושים שימוש בסמראטפונים" וכי ה-NSA ניצלה את השימוש הזה למעקב אחרי הדיפלומטים בוועידת ה-G20, עשרים המדינות המתועשות, ב-2009, זאת כדי להבטיח לארצות ברית ייתרון בשיחות.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מסר בתגובה: "אם הפרטים המופיעים בפרסום מדויקים נדגיש כי מדובר בכתובת דואר אלקטורנית פומבית, ששימשה את משרד ראש הממשלה לקבלת פניות. הסיכוי שנגרם נזק ביטחוני או מודיעיני מחדירה לכתובת מייל זו - הוא אפסי . נדגיש עוד כי היחסים בין המדינות בשנים האמורות, היו מצוינים, ושיתוף הפעולה המודיעיני היה מקיף, מפורט והדוק כפי שלא היה מעולם קודם לכן. ומה שלא עבר בין רשתות המודיעין לובן תמיד בשיחות בארבע עיניים בין הנשיא בוש לראש הממשלה אולמרט. המידע שישראל חלקה והמידע שקיבלה מארה"ב באותה עת עלה מאות מונים על כל מה שמעקב אחרי כתובת מייל זו, יכל לחשוף בפני האמריקאים".

אהוד ברק מסר: אין תגובה.

הסיפור המלא - ביום ראשון ב"ידיעות אחרונות"