עובדי המחשוב משלמים את מחיר ההתייעלות
קיצוץ שכר המנהלים וימי החופשה של העובדים בחברת נס הוא רק אות הפתיחה לקראת גל הפיטורים הבא בענף שמעסיק יותר מ־20 אלף עובדים. הלקוחות מצמצמים פרויקטים, צה"ל מקצץ את העבודה עם חברות חיצוניות וחברות ה־IT ייאלצו לקצץ משרות
בימים האחרונים החלה חברת נס טכנולוגיות במהלך של קיצוץ בשכר המנהלים ובקיצוץ במספר ימי החופשה של כלל 3,000 העובדים. במקביל הזרימו בעלי המניות של נס 50 מיליון שקל כדי להתגבר על קשיי מימון שוטף ולסייע לחברה להתרחב לתחומים חדשים.
הקיצוץ מגיע כחודש לאחר שחברה ביצעה קיצוץ רוחבי של עשרות עובדים משכבת ההנהלה. עוד באותו יום נודע על קיצוץ שמתכננת בנק לאומי בחטיבת התפעול והמחשוב שלה, שתכלול בין השאר פיטורי 150 עובדי קבלן מתחום ה־IT המועסקים אצלה, לאחר קיצוץ של 75 מיליון שקל בתקציב החטיבה, או 15% מכלל התקציב ההתחלתי. הקיצוץ פגע בחברות IT חיצוניות המתמחות בעבודות מיקור חוץ, ועובדים שהגיעו ממטריקס, אמן, טלדור, יעל, מלם־תים וכמובן נס טכנולוגיות.
מנכ"ל נס ישראל שחר אפעל. "אנחנו לא על המדף" צילום: אוראל כהן
הבנקים מקצצים פעילות IT כדי להקטין את ההוצאות
ענף ה־IT (מערכות המידע) עובר בימים אלה זעזוע כבד המאיים על שורת הרווח שלו, כמו גם על משרותיהם של אלפי עובדים המועסקים בו. קשה לומר שמדובר במשבר שיביא לפיטורי אלפים, אבל אות הפתיחה לגל כבר נורה, ומהלך הפיטורים הבא בענף כבר אינו שאלה של זמן אלא של מקום.
חברות ה־IT הגדולות – נס ישראל, מטריקס, מלם־תים, וואן תוכנה וטלדור – עוסקות במכירת שירותי מחשוב לארגונים, כמו פיתוח תוכנה ייעודית לארגון או יישום מערכות תוכנה קיימות, מכירת ציוד מחשבים ותשתיות, מכירת רשיונות תוכנה ושירותי הדרכה לשימוש בשירותים ומוצרים אלה. החברות מתקשרות עם הארגונים בארבעה אופנים מרכזיים: פרויקטים בעלי מחיר קבוע, עם לוח זמנים ומחיר ידוע מראש; פרויקטים המחולקים לשלבים לפי תוצאה וזמן; מיקור חוץ של מערכים שלמים כמו בינה עסקית או תשתיות וניהולם לפי מדדים שהוסכמו מראש; ומודל ה"גולגלות": השכרת עובדים מקצועיים או קבוצות של עובדים מקצועיים לארגונים.
מספר גורמים מפעילים לחץ גדול על חמש חברות ה־IT הגדולות בישראל, המעסיקות יחד עשרות אלפי עובדים לבצע קיצוצים בכדי לשמור על רווחיות. העלייה ברגולציה במגזר הפיננסי מייצרת פרויקטים חדשים לחברות ה־IT, כמו פרויקט המסלקה הפנסיונית של נס, שפעילותה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה. המסלקה היא כלי טכנולוגי שמאפשר לכל אדם לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו בלחיצת כפתור, ובעתיד גם להעביר כסף בין גופים. מנגד, אותה רגולציה לוחצת על רווחי חברות הביטוח, הפנסיה והבנקים, ובמקביל מעלה את תנאי הפנסיה והתגמולים שחברות המחשוב נדרשות לשלם לעובדיהן.
"הבנקים מקצצים הן בפעילות ה־IT אצלם בבית והן במספר האנשים שהם מעסיקים מבחוץ", אומר גורם בכיר בענף. "אבל המחויבות שלהם לוועדי העובדים מגבילה אותם מלבצע מהלכים פנימיים, ולכן מהלכי הפיטורים בבנקים הרבה יותר דרמטיים כלפי חוץ". המהלך מגיע לאחר שב־2012 החליט בנק דיסקונט לקלוט 300 עובדים ולהפסיק להעסיק עובדי קבלן מטעם חברות כגון מטריקס, מלם תים, טלדור, נס ויעל תוכנה.
הצמצומים במחלקות ה־IT לא מאפיינים רק את הבנקים, אלא גם את חברות התקשורת הגדולות, שקיצצו בשנתיים האחרונות עובדים מעשרות משרות במחלקות ה־IT בעקבות המיזוגים והרגולציות שהושתו עליהן.
לאחרונה העבירה סלקום 40 עובדי מחשוב לאמדוקס, המספקת לסלקום מערך תחזוקה, תפעול וניהול של מערכות החיוב (בילינג) שלה. בכך הכפיל את עצמו מערך התמיכה של אמדוקס בסלקום, אך הדבר בא על חשבון העסקת אותם העובדים בסלקום.
מכה שנייה הגיעה באוקטובר האחרון עם החלטת צה"ל לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחברות אזרחיות לפיתוח מערכות קריטיות, ובמסגרת זאת לשחרר עובדים רבים מקרב אזרחים המועסקים על ידי חברות אזרחיות, אך עובדים על פרויקטי מיקור חוץ עבור יחידות מחשוב שונות.
לפי הידוע, צה"ל טרם מימש את האיום הזה, וייתכן מאוד כי ההכרזה מאוקטובר האחרון נעשתה בגדר איתות למשרד האוצר בהקשר להחלטה על קיצוץ אפשרי מתקציב משרד הבטחון. ובכל זאת, במידה ויפגינו בצה"ל רצינות בכוונה זו צפויות להיפגע לא רק חברות IT ישראליות, אלא גם חברות אינטגרציה וספקיות טכנולוגיה כמו EMC, IBM, SAP ו־NetApp.
לרוע מזלה, מצויה נס במרכזן של רבות מהסערות שנוחתות על שוק ה־IT. נס משרתת את הסקטור הפיננסי המצטמצם, משמשת כנציגה הבולטת ביותר של SAP הגרמנית בישראל, תחום בו מספר הפרויקטים מצטצמם בשנה האחרונה, ומחזיקה זרוע בטחונית משמעותית, בשוק הבטחוני ההולך ומחליש את קשריו עם השוק.
ל"כלכליסט" נודע כי נסביט, החברה המשותפת לזרוע הבטחונית של נס ישראל (ונקראת נס TSG) ולאלביט, נקלעה לקשיים לאחר שחיל האוויר הפסיק באופן חד צדדי פרויקט מחשוב ותשתיות IT שסיפקה לו נסביט. לפי ההערכה, תקציב הפרויקט תפח מ־ 100 מיליון שקל ל־200–300 מיליון שקל ומשך העבודה עליו התארך. עם זאת לנס מספר פרויקטים שהיא מנהלת כעת עבור צה"ל והמשטרה.
הניסיון להתרחב לחו"ל נגמר בהתמקדות בנס ישראל
קרן ההשקעות של סיטי רכשה את נס טכנולוגיות לפני שנתיים וחצי תמורת 307 מיליון דולר, עם כוונה להפוך אותה לחברה גלובלית, אך אסטרטגיה זו התהפכה לאחר שהתברר כי נס התקשתה להרוויח מעבר לים. נס פעילה בהודו ובמזרח אירופה, בעיקר עם פרויקטי מיקור חוץ המכונים בתעשייה "גולגלות" – כלומר עובדי מיקור חוץ המועסקים בפרויקטים זמניים. בניגוד לכוונתה המקורית, עיקר ההשקעה של נס העולמית מכוונת כיום בחזרה לנס ישראל, בכדי להחזיר אותה לפסים של רווחיות ולמכור אותה ברווח.
עד הגעתו של המנכ"ל שחר אפעל בנובמבר האחרון היתה נס שרויה במצב קשה, עם רווחיות תפעולית נמוכה ביותר שעמדה על אחוזים בודדים. כעת מקווים בחברה שמהלך הקיצוץ יחזיר את הרווחיות התפעולית לרמתה הממוצעת בתעשייה: 5%–7%. החברה אינה נסחרת ולכן הנתונים הכספיים שלה לא מפורסמים.
כעת מוערך שווייה של נס בלא יותר מ־100 מיליון דולר והיא מעסיקה 3,000 עובדים בישראל. נס טכנולוגיות מעסיקה עוד 5,000 עובדים בעולם, רובם בהודו והשאר במזרח אירופה, אך עיקר שווייה של נס כיום מחושב לפי שווייה של נס ישראל. זו הסיבה שבחברה מעוניינים להשביח את ערכה של נס בשנה הקרובה ולאחר מכן להתחיל לבחון את מכירתה, ככל הנראה בחלקים.
על פי ההערכה תוצע נס ישראל למכירה בשני חלקים: זרוע מערכות המידע לגופי ביטחון, נס TSG, ונס IT, הנותנת שירותים למגזר האזרחי בישראל. בעבר קיבלה TSG הצעות רכישה ממספר חברות כמו מלם–תים ואלביט, המשתפת עמה פעולה. נס סירבה למכור את החברות, אז והיום, והיא מחכה להגדלת ערכה של החברה, הנחשבת לרווחית ביותר בכל קבוצת נס, לפחות עד המשבר האחרון עם חיל האוויר.
לפי ההערכה, אפעל הובא לחברה על מנת להשביח אותה לקראת מכירה, והוא צפוי לבקש בעוד כשנה חוזה ובו יפורטו תנאי התגמול שלו עם מכירת החברה. ההזרמה של 50 מיליון שקל מהימים האחרונים נחשבת לצעד קיצוני לסייע לחברה בתפעול השוטף שלה, אך הוא אמור גם לסייע לנס לממן פרויקטים אליהם התחייבה, כמו הקמת מרכז ופיתוח בבאר שבע ומרכז המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר. בשנה האחרונה רכשה נס חלק מזאפונט, חברת ביג דאטה ישראלית, ואת החברות Q.Rity המתמחה באבטחת סייבר ו־Imano, המתמחה בפיתוח ממשקי משתמש ואפליקציות סלולר. בחברה פועלים להטמיע את הרכישות הללו בימים אלה.
מנס טכנולוגיות נמסר כי "נוכח האתגרים בשוק, החברה בוחנת באופן מתמיד אלטרנטיבות אשר יסייעו לה להיות תחרותית יותר. נס פועלת מתוך אחריות לטובת החברה ולטובת שמירה על הביטחון התעסוקתי של עובדיה ועל כן החליטה על שורת צעדי התייעלות, שעיקרם הפחתה בשכר הנהלת החברה. נס וקרן ההשקעות CVCI, המחזיקה בה, ממשיכות להשקיע במנועי צמיחה באמצעותם תמשיך נס לספק ללקוחותיה את הטכנולוגיות והפתרונות המובילים בשוק. נס אינה מתייחסת לשמועות בדבר פרויקטים שהיא מבצעת עבור מערכת הביטחון״.
מטריקס ו־וואן מככבות, השאר מדשדשות
בקרב חברות ה־IT הישראליות הציבוריות חל בידול חד. מצד אחד יש את מטריקס ו־וואן טכנולוגיות. השתיים מצליחות להציג את הרווחיות הגבוהה בענף לאורך שנים, דבר שלא קל בשוק שצומח לא הרבה יותר מהצמיחה במשק.
מטריקס, שהיתה אהובת המשקיעים בשנים האחרונות, חוותה ירידה בביצועים מאז סוף 2011. הרווחיות התפעולית של החברה ירדה מרמה של יותר מ־8% ל־7%. במקביל, חלה עלייה של 50% במצבת כוח האדם של החברה.
במקביל לשחיקה במטריקס נרשמה עלייה בוואן טכנולוגיות. החברה מציגה צמיחה מרשימה מאז סוף 2010, בעיקר דרך רכישות מוצלחות. הדבר ניכר ברווחיות התפעולית, שטיפסה מרמה של 6.6% בשנת 2010 לרמה של 7.5% בסוף ספטמבר האחרון. בוואן חלה עלייה מתונה של 10% בכוח האדם מאז סוף 2010.
מהצד השני יש את מלם־תים וטלדור. מלם־תים, שבשליטת שלמה איזנברג, מציגה שיעור רווחיות הנמוך ממחצית אותו נתון של המובילות בתעשייה. שיעור הרווחיות הנמוך גם כך של מלם־תים חווה שחיקה בשנים האחרונות, כשהוא יורד מרמה של 4% בשנת 2010 לרמה של 2.8% בלבד בסוף ספטמבר האחרון. הירידה הגיעה במקביל לירידה גם במצבת כוח האדם, שקטנה בין השנים 2010 ל־2012 בשיעור של 10%, קיצוץ שלא היתרגם לשיפור ברווחיות. מלם–תים היא החברה היחידה מבין הארבע שמצבת העובדים שלה התכווצה בשנים האחרונות.
המצב של טלדור, החברה הקטנה בענף מקרב החברות הציבוריות, לא טוב בהרבה. החברה הציגה ירידה בשיעור הרווחיות שעמדה ב־2010 על 4.8% לרמה של 3.3% בסוף ספטמבר האחרון.
