דו"ח טכנולוגי
מידע אישי זה לא מספיק: ה-NSA גנבה סודות טכנולוגיים
לפי מידע שחשף אדוארד סנודן, הסוכנות חדרה לשרתי חברות הטכנולוגיה גם כדי להניח יד על הפיתוחים המתקדמים שלהן, האם קיימת חוויית משתמש כללית בטוויטר ולמה לא כדאי לתת למשטרה גישה למצלמות אבטחה פרטיות
הפצצה הבאה של סנודן
אדוארד סנודן, שאט אט הופך למדליף החשוב בהיסטוריה, אמר לרשת טלוויזיה גרמנית ש"אין לו ספק" שה-NSA לא רק מרגלת אחרי אנשים כדי להשיג מידע שאמור לסייע לבטחון הלאומי - אלא גם עוסקת בריגול תעשייתי שאין לו שום קשר לבטחון.
הוא אמר שאם יש לסימנס מידע שעשוי לסייע לאינטרסים של ארה"ב, גם אם אין למידע הזה קשר לבטחון, הסוכנות תיקח אותו. ה-NSA הכחישה, כמובן, אבל אחרי החשיפות של 2013, ספק אם מישהו שמתייחס ברצינות לטיעוניה.
וכאן חומר הנפץ האמיתי: כשנחשפה תכנית Echelon, תכנית ריגול האותות האמריקאית-בריטית שהתכניות הנוכחיות של ה-NSA החליפו, הטענה העיקרית של מדינות אירופה - בעיקר צרפת וגרמניה - היתה שאשלון גוזלת מידע טכנולוגי מחברות אירופיות ומעבירה אותו לחברות בריטיות ואמריקאיות.
מטה ה-NSA במרילנד צילום: איי פי
אם בשבועות הקרובים יצאו עוד מסמכים של סנודן (שעד כה, גיבה את כל דבריו במסמכים מרשיעים) שיוכיחו שזה אכן מה שקורה, אז תפרוץ כאן מהומת אלוהים. יתברר שה-NSA לא פועלת משיקולים בטחוניים אלא מבצעת גניבה, פשוטו כמשמעו, של סודות מסחריים כדי לסייע לחברות אמריקאיות.
ואם יתברר שבין החברות שנהנו מגניבת הסודות יש חברות מעמק הסילי-קון, אפשר יהיה להתחיל לדבר ברצינות על בלקניזציה של הרשת; ספק אם חברות הרשת האירופאיות יסכימו, אחרי חשיפה כזו, לשתף פעולה עם ענן אמריקאי.
אין חוויית טוויטר אחת
עיתונאית של הניו יורק טיימס, ג'נה וורתהאם, התלוננה אתמול (א') בניו יורק טיימס על כך שפעם טוויטר היה כלי חד לקבלת חדשות ועדכונים. היום, בוכה וורתהאם, התדרדרה הרשת החברתית לאוסף בדיחות גרועות ואנשים שבסך הכל רוצים להיראות שנונים מול אנשים אחרים. היא טענה שהשירות הפסיק להיות מועיל ושכעת הוא משמש אנשים שרוצים להתבלט מעל הקהל, מפורסתמים שרוצים לעשות כותרת וכו'.
אם זה נשמע לכם כמו קינת "פעם הכל היה יותר טוב", זה בגלל שיש בכך לא מעט מזה. יש כאן גם שאלה שהיא רלוונטית לכל שירות רשת: מתי הרעש גובר על האות. כלומר, מתי המידע הלא מועיל מגיע לרמה כזו שהוא מסתיר את המידע המועיל.
טוויטר שלי היא לא טוויטר שלך
התשובה, כמובן, היא שטוויטר היא מה שאתם עושים ממנה. אתם מקבלים, אחרי הכל, את הציוצים של האנשים שאחריהם בחרתם לעקוב. וורתהאם עוקבת אחרי 4,000 איש. עם מספר כזה, אין ספק שכמות הרעש שלה עולה משמעותית. מי שמקפיד לעקוב רק אחרי האנשים הנכונים עבורו (ומקפיד לקצץ את הרשימה בכל פעם שמישהו מתחיל לשעמם) - אז הבעיה הזו לא תתעורר, או על כל פנים תהיה קטנה יותר.
עם זאת, מאחר וזו בעיה שרבים חשים בה, כדאי שבטוויטר ישימו לב. גל של פורשים מאוכזבים וקולניים הוא לא משהו שיועיל להם.
האח הגדול רוצה את העין שלך
הצעה בעייתית מגיעה ממועצת העיר סן חוזה שבקליפורניה: התושבים שיש להם מצלמות אבטחה פרטיות מתבקשים לחבר אותן אל הרשת המשטרתית. כך, תוכל המשטרה לקבל גישה למה שמצולם בזמן אמת.
במשטרה מבטיחים שייעשה שימוש במצלמות רק כשיתקבל דיווח על פשע שמתרחש בקרבת מקום - ושאין כל כוונה להשתמש במצלמות בשאר הזמן. בפועל, אומרים ספקנים, המשטרה מבקשת מהאזרחים לספק להם את האפשרות לרגל אחריהם על חשבונם.
מה יקרה, למשל, אם המצלמות שלך יקלטו אתכם מבצעים פעולה בלתי חוקית - למשל, מעשנים ג'וינט? מורידים סרטים באופן בלתי חוקי? או, במדינות מסוימות בארה"ב, מזמינים צעצוע מין דרך הרשת? איך אתם יודעים אם המשטרה צופה או לא צופה בכל רגע נתון במצלמות שלכם?
קשה להאמין שאחרי החשיפות על ה-NSA, יש אנשים ששוקלים ברצינות להרחיב את סמכויות המעקב של כוחות משטרה, אבל סן חוזה לא לבד. גם בפילדלפיה ושיקגו משתעשעים ברעיון. במשטרה אומרים שהם לא משחיתים את זמנם בצפיה בלתי פוסקת בסרטים מבתיהם של תושבים, אבל זו התחמקות: היום קל למדי פשוט לשמור את הסרטים על דיסק קשיח ענקי, ובמידת הצורך - אם יש תושב שמעצבן את המשטרה המקומית - לעבור אחורה על הסרטים שלו ולחפש משהו מפליל. וזה כוח שאסור לתת להם.
קצרצרים
1. זוכרים את חדר ההולוגרמות המפורסם מ"מסע בין כוכבים", ההולו-דק? מומחים אומרים שתוך עשור, אפשר יהיה לשחק בדבר כזה, אם כי הוא עדיין יהיה יקר מאוד. טכנית, הם אומרים, אם יש לך מספיק כסף תוכל לרכוש משהו כזה גם היום - אבל החוויה תהיה מוגבלת. הטכנולוגיה מתבססת על טפטים חכמים שיציגו תמונות תלת ממד ויתממשקו עם המשתמש. אני מניח שזה לא בלתי אפשרי - אבל זה מזכיר לי דיסטופיות בהן הבית הוא לא בית אלא מרכז בידור שאמור להסיח את דעתך ממה שמתרחש. יש לנו די בידור גם כך.
2. Valve, שמפעילה את שירות המשחקים המוביל Steam, נקטה בצעד מעניין: היא לא מסתפקת עוד בהצגת משחקים להורדה - ומפעילה שירות שמאפשר הזרמה שלהם. כלומר, תוכלו להפעיל את המשחק על המחשב השולחני החזק שבחדר העבודה - ולשחק בו בפועל על טאבלט בחדר השינה. בינתיים זה מוגבל למשחקי לינוקס, מערכת הפעלה קטנה ואמיצה שלרוע המזל, משחקים הם לא הצד החזק שלה. ואלב עובדת על מכשיר משלה, שיתחבר למחשבי PC ויפתור את הבעיה הזו.
3. במשך שנים טענו מפעילי אתר שיתוף הקבצים פיירטביי שהם נלחמים על הזכויות של הדור החדש, שהאתר עומד כחומה בצורה מול התאגידים המרושעים שרוצים, אבוי, לאלץ אותנו לשלם על הסחורה שאנחנו צורכים. אחד הטיעונים המשונים שלהם הוא ש"מידע רוצה להיות חינמי". אני לא יודע מה רוצה המידע - איתי הוא לא מדבר, ואני מניח שהוא שומר על זכות השתיקה גם מול התומכים של גנבי התוכן. עתה מסתבר ששליש מהתעבורה של פיירטביי היא בכלל פורנו. מעניין אילו תירוצים יביאו לנו עכשיו: "זכותם של אנשים לענג את עצמם בחינם" כנראה תמשוך פחות תומכים.
4. בפרס האידיוט היומי זוכה גבר מקנזס, שהתעורר באמצע הלילה ומצא שהבית שלו בוער. הפעולה הראשונית שלו היתה נכונה: הוא זינק מן המיטה ושעט החוצה מן הבית. הפעולה השניה, מצד שני, כמעט וזיכתה אותו בפרס דארווין: הוא נזכר שקונסולת האקסבוקס שלו עדיין בתוך הבית, ורץ חזרה אל המבנה הבוער כדי להציל אותו. לאקסבוקס שלום, האוויל סובל משאיפת עשן, השפיות האנושית זקוקה לטיפול התאוששות.
