פרשנות
כשלון ה-SmartType של דב מורן: הכתובת היתה על המקלדת
הצרכן אמנם רוצה להיות מסוגל להקליד מהר יותר, אך לא מוכן לשלם 400 שקל בשביל מקלדת עם מסך מובנה - בטח כשהיא מוגבלת, לא נוחה ובעייתית להתקנה. כישלון ה-SmartType היה ברור וידוע מראש. כיצד יכל מורן להימנע ממנו?
דב מורן הוא יזם עם חזון: מאחוריו פיתוחים משני שוק כמו הדיסק און קי לצד רעיונות טובים שפשוט אחרו את הרכבת כמו מכשיר המודו. היום (ג') נודע שמקלדת SmartType, הרפתקה שעלתה למורן 2 מיליון דולר, מצטרפת למודו.
אבל בשונה ממנו, תצורת המקלדת היתה לא פחות מכישלון ידוע מראש.
מדובר במקלדת קטנה יחסית, בעלת מסך בחלקה העליון, שמציג למשתמשים את מה שהם מקלידים - ביחד עם ווידג'טים להתראות על מייל חדש, מזג אוויר ועוד. הרעיון של דב מורן היה מעולה בבסיסו: להשקיע בחברה שמנסה לפתור בעיה שיש למשתמשים רבים - ההקלדה העיוורת: מי שרואה מה הוא מקליד, לא צריך להרים את הראש כל פעם כדי לתקן טעויות ויכול לכתוב מהר יותר.
פוטנציאל גדול. ביצוע? לא כל כך מוצלח צילום מסך: youtube.com
ווידג'טים במקלדת? נחמד. אבל לא שווה 400 שקל צילום מסך: youtube.com
פוטנציאל גדול. ביצוע? לא כל כך מוצלח צילום מסך: youtube.com המסך עצמו יכל לשמש כנדל"ן פרסום פוטנציאלי: חישבו כמה יהיה מוכן מפרסם לשלם כדי שפרסומת שלו תופיע בתור ווידג'ט בכל פעם שאתם מקלידים מילה רלוונטית; למשל, כדי שבאנר של רשת פיצריות יופיע לעיניכם כשתקלידו "אני רעב".
"מרביתנו סובלים מאובדן זמן יקר בגלל טעויות הקלדה ומהירות תגובה. כמו כן, בעיות עיניים וצוואר שעלולות להיגרם מאיבוד זווית ומיקוד ראייה בין המקלדת למסך", אמר מורן לאחר השקת המוצר.
400 שקל בשביל מסך מתחת למסך שלכם
אבל פוטנציאל לחוד ומציאות לחוד: הביצוע היה איום ונורא. המקלדת היתה קטנה מדי, לא כללה די אפליקציות שימושיות בעת השקתה (מה, יש יישום מייל? איזה מגניב! בדיוק כמו.. במסך שלי שנמצא 4 ס"מ מעליה), לא נחתמו חוזים עם מפרסמים לאחר ההשקה, היא כלל לא תמכה בכמה דפדפנים (כמו למשל, גוגל כרום) וההתקנה שלה לא היתה ידידותית וחייבה תשתית דוט נט.
בנוסף, כלל לא ברור למה המוצר היה כה יקר: המקלדת של מורן תומחרה ב-400 שקל. במחיר הזה אפשר לקנות סמארטפון פשוט (מהסוג שנמכר בחנויות נוחות וסופרמרקטים) או חמישה סטים של מקלדת ועכבר אלחוטיים (ה-SmartType, אם תהיתם, חוטית).
ווידג'טים במקלדת? נחמד. אבל לא שווה 400 שקל צילום מסך: youtube.com וכמה פעמים מצאתם את עצמכם הולכים לחנות כדי לקנות מקלדת? רוב המשתמשים תופסים את המקלדת שלהם בתור משהו שפשוט בא עם המחשב וכלל לא טורחים לשדרג או להחליף אותה. משתמשי המקלדת השולחנית הם שקונים מחשב שולחני - במקרים רבים, בחבילות שכוללות גם מסך וכן, גם עכבר ומקלדת. מי בכל זאת קונה מקלדות? גיימרים - שאין להם בעיה להשקיע 400 וגם 800 שקל במקלדת - אבל כזו שמתואמת למשחקים. ולהם, על פי רוב, גם אין בעיות הקלדה עיוורת.
בנוסף, שכח מורן ששוק ה-PC נמצא בדעיכה מתמדת וכל כניסה חדשה אליו היא הימור גדול מבעבר - ושאם כבר, יעדיף המשתמש הממוצע לקנות לפטופ ולא מחשב שולחני, כך שאין לו צורך בעוד מקלדת. כשמוסיפים למחיר ולמצב השוק את בעיות ההתקנה וההפעלה, מקבלים מוצר בלתי אפוי שמגיע לשוק בדיאטה.
הטעות: המיקוד בצרכן
איך בכל זאת יכל מורן להפוך את המקלדת שלו להצלחה? אם לא היה פונה כלל לצרכן הקטן. אם היה פונה אל חברות המחשבים ומציע להן לשווק את המקלדת שלו בתחנות עבודה לארגונים – תוך הוכחת יכולות שיפור מהירות ההקלדה – לא מן הנמנע שהיו שמחות לחתום איתו; הקלדה מהירה יותר תורמת לפריון העבודה, במיוחד בארגונים שאינם טכנולוגיים באופיים.
כך, היה חוסך את עלויות הפרסום ומגיע במהירות לקהל גדול. כשאנשים משתמשים במוצר שלך, מפרסמים רוצים לשלב בו מודעות ומכאן הדרך לרווחים פתוחה.
לאחרונה חשף מורן את Meet Bob, חברה נוספת בה השקיע. המוצר שלה הוא התקן USB זעיר שהופך טלוויזיות לחכמות. בדיוק כמו ה-Chromecast של גוגל. לא התנסיתי בו ועל כן לא אשווה אותו ל-SmartType - אבל אזכיר שמכירות הטלוויזיות מדירות שינה מעיני רוב היצרניות בתחום ושמוצרים כ-Meet Bob אפשר למצוא באתרי מכירה סיניים בעשרות דגמים.
