דו"ח טכנולוגי
פוטין-נט: מסך העשן של המשבר באוקראינה
כיצד מנצל נשיא רוסיה את המתיחות באי קרים כדי להשתלט על כל פינה ברשת הרוסית, מדוע ניסתה ממשלת ארה"ב להקים רשת חברתית באפגניסטן ואיך מכרו מחוקקים את משתמשי הטלפונים לספקיות הסלולר לקול מצהלות הגנבים
הדיקטטור של רוסיה, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, מנצל את הסחת הדעת של המשבר שנוצר עם פלישת הכוחות הרוסיים לאוקראינה כדי לחסל את מה שנשאר מהרשת החופשית ברוסיה. דיווחנו בשבוע שעבר שמייסד VKontakte, המקבילה הרוסית לפייסבוק, נמלט מהמדינה. כעת ממשיך פוטין את מהלכיו נגד הרשת.
זה לא צריך להפתיע: פוטין השתמש בתרגילים דומים בזמן המשבר עם צ'צ'ניה כדי לחסל את העיתונות החופשית הרוסית, מה שנשאר ממנה. מה שמפתיע הוא שהמערב מתעקש לא לשים לב. בסוף השבוע הצהיר פוטין שהרשת היא "פרויקט של ה-CIA", כדי להצדיק את נסיגתה של רוסיה לסוג של אינטראנט - רשת פנימית ומוגבלת. הפראנויה הלאומית הרוסית - מורשת תורת הקונספירציה הקומוניסטית והשנים הארוכות תחת שלטון המפלגה - קובעת ששום דבר לא קורה סתם. אם יש כלי תקשורת בינלאומי, כנראה שיש ארגון ערמומי שמנצל אותו לצרכיו.
מעבר להצהרה הזו, קיבל הדומה - הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי וחותמת הגומי של פוטין - חוק בשבוע שעבר, שקובע שכל בלוגר שיש לו יותר מ-3,000 קוראים ביום צריך להירשם ככלי תקשורת, ולציית לחוקים שחלים על התקשורת הכללית. בין השאר, הוא נדרש לציית לחוקים נגד "סיוע לטרור" ו"קיצוניות". קיצוניות היא הגדרה מאוד גמישה ברוסיה הפוטיניסטית.
במהלך אחר, הורה הדומה לחברות תקשורת לשמור את כל המידע שלהן על אזרחים רוסים על שרתים בתוך רוסיה. המשמעות היא שהמידע הזה יהיה זמין לשירותי המודיעין הידועים לשמצה של רוסיה. החוק מכוון נגד חברות מערביות - גוגל, פייסבוק, סקייפ ואחרות. בקרוב, הן תעמדונה מול הברירה הסינית: לשתף פעולה עם דיקטטורה רצחנית, או להפסיק לעשות בה עסקים. בהתחשב בבחירה שלהן בסין, זה צריך להדאיג כל רוסי שעדיין אכפת לו מחופש במולדתו.
פוטין משלים בימים אלה את חיסול התקופה הליברלית הקצרה ברוסיה, ימיו של ילצין. הוא עשה את רוב העבודה כבר לפני עשור, אבל הופתע לפני שנתיים מעוצמת ההתנגדות שפעילי רשת הצליחו להעמיד מולו. עכשיו, כשכל העולם מסתכל על אוקראינה, פוטין מוודא שההפתעה לא תחזור על עצמה. לא תהיה רשת חופשית ברוסיה. במילים אחרות, הוא משאיר לרוסים רק את האפשרות של התקוממות אלימה.
וכשהפרנויה נראית סבירה
לזכותו של פוטין צריך לומר שההתנהלות של הממשל האמריקאי - מבוש, שהחל את מדיניות הריגול של ה-NSA כלפי כל מה שזז ועד אובמה - לא מפריכה את הפראנויה הלאומית הרוסית. להיפך. על ה-NSA כבר דיברנו. עכשיו בואו נדבר על תחליפי טוויטר.
לפני מספר שבועות התפוצצה ברעש גדול פרשה, במסגרתה התחוור שארגון הסיוע של ממשלת ארה"ב, USAID, היה מעורב בפעילות חשאית שבמוקדה עמד תחליף טוויטר שהוקם על ידי USAID ושאמור היה לעודד את הקובנים להתקומם נגד הדיקטטורה של האחים קסטרו. השירות קרס מחוסר עניין, ועכשיו מסתבר שהוא לא היחיד.
תוכניות דומות הופעלו גם באפגניסטן ופקיסטן וכמו התכנית הקובנית, הן קרסו משום שהממשל לא הצליח לעורר עניין במקומיים. בהתאם לכך, השירותים לא מימנו את עצמם כי לא השתמשו בהם ולכן לא פרסמו בהם. תכניות דומות היו אמורות לפעול גם בקניה וניגריה, אך בוטלו.
המסקנה הכללית היא שמי שניסה להפעיל את המיזמים האלה לא ידע מה הוא באמת רוצה ולא הבין את המשתמשים במדינות בהן תכנן לחולל הפיכה. מסקנה אחרת היא שכאשר דיקטטורים חוששים מכך שארה"ב תפעיל איזו טרשת חברתית כדי לעורר נגדם את האוכלוסיה, יש להם ממה לחשוש. זה לא שווה ערך ל"האינטרנט היא מזימה של ה-CIA", אבל זה די קרוב.
שהלקוחות יחפשו את החברים שלהם, אנחנו בעד העסקים
הסנאט של קליפורניה הפיל בסוף השבוע הצעת חוק, שהיתה מכריחה את כל מוכרי הסלולר במדינה לספק עם המכשיר עם כפתור הרג. מהו כפתור הרג? זו תכונה שמאפשרת למשתמש להשמיד מרחוק את המידע שעל הטלפון שלו במקרה של גניבה ולהשבית אותו לחלוטין. למה זה טוב? כדי להוריד את התמריץ של גנבי המכשירים, וגניבת סמארטפונים כבר הפכה למכת מדינה; בסן פרנסיסקו, מחצית מהגניבות הן של סמארטפונים או טאבלטים. הגנבים מביאים את המכשיר לחנות, שם מוחקים את המידע של המשתמש ומוכרים אותו הלאה - לעתים תוך השלשת רווח לחיזבאללה. נטרול המכשיר מסבך את העניין והופך את הגניבה ללא-משתלמת.
אז למה הסנאט הפיל את הצעת החוק הזו? כי ספקיות הסלולר של ארה"ב ממש לא אהבו אותו. מכשיר שמושמד הוא מכשיר שהן צריכות לספק עליו החזר. יתר על כן, מכשיר שמושמד הוא מכשיר שלא חוזר כעבור זמן קצר לשימוש - שימוש שמצריך השלשת כסף לחברות הסלולר. הסנאטורים שהתנגדו לחוק טענו שהוא "יפגע בעסקים". המלצה למצביעים בקליפורניה: בבואכם לקלפי, זכרו מי מכר אתכם לחברות הסלולר.
קצרצרים
1. הוצאה לאור בריטית הצליחה להוריד מהרשת את התרגום האנגלי המקובל לספריהם של מרקס ואנגלס. פעם, מזמן, המפלגה הקומוניסטית הבריטית הוציאה את הספרים לכל דורש, אבל עכשיו הזכויות על התרגום - התרגום, כן? לא המקור - עברו להוצאה לאור. זו האחרונה גילתה שיש דרישה באוניברסיטאות לספרים הללו, והחליטה לגזור קופון על מידע שכבר היה בגדר נחלת הכלל. למי ששכח, אזכיר שמרקס ואנגלס הם הוגי הקומוניזם. המדור מציע לפתור את משבר האנרגיה על ידי חיבור טורבינה לקבר שלהם.
2. מי אמר אימפריאליזם ולא קיבל? שופט פדרלי אמריקאי קובע שאם בית משפט אמריקאי מוציא צו חיפוש לשרת, אז חובה על החברה המחזיקה בו לספק את המידע גם אם השרת נמצא מחוץ לארה"ב. זו פסיקה ראשונה מסוגה, והיא חלה על פניו רק על חברות אמריקאיות - תודה לאל על חסדים קטנים. בית המשפט קבע שאם יהיה צורך לקבל את אישורה של ממשלה זרה לקבלת המידע, יהיה בכך "עול לא סביר" על רשויות החקירה. וואלה. למה הוא לא סביר? כי המידע נמצא על שרת ולא באיזו מגירה? מיקרוסופט, שהיא נשוא הפסיקה, הודיעה שהיא תערער עליה.
3. לפני מספר שנים הצליח ה-FBI להפוך את אחד ההאקרים המעיקים בעולם, הקטור קסאוויאר מונסגור המכונה "סאבו", למה שהצרפתים מכנים סוכן פרובוקטור. הוא הפיל את מנהיגי ארגון לולזסק ופגע בצורה ניכרת גם באנונימוס. עכשיו מתחוורת העובדה שהשימוש שהממשל האמריקאי עשה בסאבו לא הוגבל למסירת מידע על טרוריסטים מקוונים אחרים: הם השתמשו בו כדי לתאם תקיפות סייבר על איראן, סוריה, פקיסטן... וברזיל. איראן, סוריה ובמידה ניכרת פקיסטן - המדינה שהסתירה את בן לאדן במשך שנים - הן מטרות סבירות. אבל ברזיל?
4. ארבע חברות הענק שקשרו נגד העובדים שלהן - אפל, גוגל, אדובי ואינטל - הגיעו לפשרה בתביעה נגדן. במקום ללכת למשפט שבו הן נתבעו לשלם תשעה מיליארד דולר, הן תשלמנה בהסכם הפשרה קצת יותר משלושה אחוזים מהסכום הזה – כ-324 מיליון דולר. כשזה מגיע לתאגידי ענק, פעם אחר פעם הפשע משתלם. 324 מיליון הם רק 100 מיליון יותר ממה שהמנכ"לים של החברות הללו עושים בשנה. התמריץ ברור: בוא ננסה את זה שוב, ואם יתפסו אותנו, קודם כל זה ייקח איזה עשור עד שנגיע לבית משפט, וגם אז סתם יעשו לנו "נו-נו-נו".
5. הבטחנו ולכן נעדכן: החפירות במזבלה בניו מקסיקו, בחיפוש אחר האוצר האבוד - קלטות של משחק המחשב הגרוע בהיסטוריה, ET של אטארי - התרחשו אתמול (ש') ואנחנו שמחים להודיע שהן נשאו פרי. החוקרים חושבים שהם מצאו שבב משחק שאפשר יהיה להוציא ממנו את הזוועה, כמו גם שורה של פריטים אחרים מ-1983, ביניהם קטלוג של אטארי שמדבר גם על המשחק "שודדי התיבה האבודה".