"כל קו אדום של פרטיות שניתן לחשוב עליו - ייחצה"

"כל קו אדום שאני יכול לדמיין, אני יכול לחשוב גם על סיבה מדוע האנושות תקפוץ מעליו", סיפר סקובל בראיון בלעדי בלעדי ל"כלכליסט". "הטכנולוגיה תמשיך לזנק קדימה, והאנושות תמצא דרך להתמודד עם בעיית הפרטיות"

הבלוגר, שנחשב לאחד מעיתונאי הטכנולוגיה החשובים בעולם, הגיע לישראל לקראת ועידת המחשוב הלביש Wearable Tech Israel שתתקיים מחר בתל אביב. את דרכו התחיל ב־2003, כשהפך להיות האוונג'ליסט של מיקרוסופט, אבל התפקיד הרשמי לא מנע ממנו להפוך להיות לדמות מפורסמת בקרב חובבי הטכנולוגיה. הוא החל לכתוב את מה שהפך להיות בלוג הטכנולוגיה המוביל בעולם בזמנו, Scobleizer, ופרסם מאז אינספור מאמרים וספרים שעוסקים במהפכת הרשתות החברתיות ובנושא מהפכת העיתונות שמובילים הבלוגרים.

רוברט סקובל

ב־2006 עזב את מיקרוסופט, אבל הבלוג שלו המשיך להיות פופולרי וסקובל המשיך לצבור קהל מעריצים. כיום יש לו מיליוני עוקבים בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב וגוגל+, ותפקידו הרשמי הוא לשוטט בעולם מטעם חברת הענן Rackspace ולראיין סטארטאפיסטים מבטיחים.

קשת של שירותים שעוקבים אחרינו

סקובל ידבר בוועידה על ספרו האחרון "עידן ההקשרים" (Age of Context) - תקופה שבה חיישנים, טלפונים סלולריים, נתוני ביג דאטה, אינטליגנציה מלאכותית ורשתות חברתיות ייצרו ביחד קשת שלמה של שירותים שיתאימו את עצמם אלינו ויציעו מידע בזמן הנכון ובמקום הנכון.

השאלה הגדולה הכרוכה בנושא היא כמובן סוגיית הפרטיות - כדי להכיר אותנו כל כך טוב, השירותים האלו צריכים לדעת עלינו הרבה, ולהיות איתנו בכל רגע. לפי סקובל, אנשים יהיו מוכנים להקריב את הפרטיות שלהם כדי לקבל את מה שהיזם והמשקיע מארק אנדרסן הגדיר כ"גביע גלידה בחינם".

אולי השאלה לא צריכה להיות מתי אנשים יהיו מוכנים לוותר על הפרטיות שלהם, אלא האם הם צריכים.

"יש לא מעט אנשים, כמוני, שמוכנים לתת את כל המידע שלהם בשביל ששירותים כמו גוגל NOW יעבדו טוב יותר. לא אכפת להם משיקולי הפרטיות".

צילום: אי פי, איי אף פי

אתה לא יכול לדמיין קו אדום, שלא תרצה לעבור אותו?

"בספר אני נותן דוגמה לכלי שיש לו חיישן תאוצה, GPS וחיישן דופק. אז הוא יכול לדעת, למשל, מתי אני שוכב עם אשתי, למשך כמה זמן וכמה אנרגיה אני מוציא. יש אנשים שלא יהיו מוכנים לפרסם את המידע הזה או אפילו ללבוש מכשיר כזה, אבל לך תדע מתי תצא למשל אפליקציה שתוכל להפוך את הסקס לטוב יותר על ידי ניתוח המידע הזה, או להציע לך פרטנרים חדשים בהתאם להעדפות שלך. בטוח יהיו אנשים שישתמשו בה, עד כמה שזה נשמע הזוי כרגע. כל מכשול אפשרי, האנושות תדלג עליו לבסוף".

מה שחשוב הוא השימושיות

הגבול בין עיתונות קלאסית ויחסי ציבור לא תמיד ברור אצל סקובל, עובדה שאפילו הוא הודה בה כמה פעמים. את ספרו האחרון הוא כתב עם חברו, הסופר האמריקאי של ישראל, כמעין מיזם עסקי שבמסגרתו לקחו כמה חברות מסחריות חסות על הספר.

אחת מנותנות החסות לספר היא מיקרוסופט, מקום עבודתך הקודם. מה אתה חושב על השינויים שעוברים על החברה עכשיו?

"העסק שלהם בסכנה, והם סוף סוף מבינים את העובדה שהעתיד שלהם מוגבל ושהם צריכים להתעורר ולחדש. הפרט הכי חשוב הוא שלראשונה בהיסטוריה הם מבינים שהם צריכים לטפל בלקוחות שלהם. כשאתה עובד במיקרוסופט, יש מסביבך הרבה מאוד פוליטיקה פנימית וועדות. זה גורם לך להתמקד יותר בבוס שלך מאשר בלקוחות שלך. אתה עובד בשביל לכסות על עצמך ולא בגלל העונג של העבודה".

האם זאת הסיבה שעזבת את מיקרוסופט?

"כן, כי לא היו להם תוכניות לעתיד. הכרתי את כל החברה, מהמהנדסים עד למנקים, ולא היה להם שום מוצר חדשני להראות. עזבתי ב־2006 ומאז שום דבר לא השתנה. מה הם כבר הציגו שהיה מעניין? את הקינקט, וזה בכלל הגיע מחברה ישראלית".

"אתה חושב כמה אנשים מועסקים במחלקת המחקר של מיקרוסופט, והם יוצאים עם מוצר אחד. זה עצוב. זה מראה משהו על כל המערכת. הם לא היו צריכים לחדש במשך שנים כי היה להם מונופול, ועכשיו אין להם מונופול והם חייבים לתקן את זה".

מיקרוסופט השיקה לאחרונה את קורטנה, הסייעת הקולית שלה שמציגה גישה שונה משל גוגל Now ומאפשרת למשתמש לבחור איזה מידע הוא משתף. איזו גישה לדעתך תנצח?

"אני מאמין שזו של גוגל. גוגל Now הוא מוצר מדהים, הוא עדיין צריך להשתפר, אבל הוא מפתיע אותי לפעמים. אני מדבר עם אנשים ששואלים אותי רק איך הם יכולים לתת לו עוד מידע ולשפר אותו עוד יותר. אנשים מוכנים לוותר לא רק על הפרטיות, אלא גם על השליטה, אם הם מקבלים משהו שעובד טוב".

למרות המחמאות לגוגל, לסקובל יש ביקורת קשה על גלאס, המשקפיים החכמים של החברה. סקובל הוא מהעיתונאים הבודדים שקיבלו מהחברה את המשקפיים, הרכיב אותם באופן רציף במשך שנה ופרסם דיווחים מפורטים על חייו בחוד החנית של הטכנולוגיה והמחשוב הלביש.

בתחילת הניסוי היה סקובל היה אחד התומכים הנלהבים ביותר של גלאס, אך לבסוף סיפור האהבה בינו ובין המשקפיים הסתיים. כיום סקובל מגדיר את גלאס כמוצר מתסכל שעדיין לא מוכן לשימוש, ובטוח כי גוגל אינה משקיע במוצר מספיק. הוא זעם על החברה, למשל, כאשר לארי פייג', מנכ"ל גוגל, עלה באחד הכנסים לבמה ללא המשקפיים. "חברה המאמינה במוצר שלה צריכה לקדם אותו כל הזמן", אמר.

מאז הביקורת שלך, גוגל קיימה יום מיוחד שבו כל אחד יכול היה לרכוש א המוצר שטרם יצא לשוק. זה שינה את דעתך על הרצינות שלה?

"לא ראיתי שום דבר ששינה את דעתי, או דיווחים על איך ההשקה המסחרית תפתור את כל הבעיות. אנשים מדברים על שאלות של פרטיות, על איך זה ייראה וכמה חנוני זה יהיה, אבל זה לא באמת משנה. מה שמשנה הוא השימושיות, ואם המכשיר לא יתרום לאנשים, הם פשוט לא ישתמשו בו".

"למשל, גלאס הוא מכשיר נהדר לצילום, שחוסך את השליפה של מכשיר מהכיס. אבל האם אני יכול לראות את התמונה לפני שאני מצלם אותה? לא. האם אני יכול לערוך אותה או לבחור את הפוקוס? לא. זה פשוט מכשיר מטומטם בכל רמה".

"גוגל חייבים לתקן את זה. כל עוד זה המצב, אני לא יכול להמליץ לאף אחד להשתמש בו. הוא עדיין לא שם, ואני מאוד מקווה שזה ישתנה בעתיד. כרגע, גלאס לא יכול לעמוד בהייפ".

טיסות זולות במיוחד למאדים

בסוף ספרו מתאר סקובל עולם כמעט אוטופי בעוד 25 שנה - מכוניות חשמליות ללא נהג, טיסות זולות למאדים, תקשורת זמינה בכל מקום וסייעת חכמה שמכירה אותך טוב יותר מאשר אתה מכיר את עצמך. הוא מתאר מפגש של חברים במלון קרוב לביתו בעוד 25 שנה, ומפרט כיצד המלון יידע להזמין מראש את המשקאות והמנות האהובות על כל אחד מהנוכחים אף מבלי שיבקשו. זה, לדידו, עידן ההקשרים.

מה היתרון של ישראל בעולם ההקשרים שאתה מדמיין?

"הטכנולוגיה הישראלית מאוד חדשנית. לא מעט חיישנים וטכנולוגיות תלת־ממד יצאו מישראל. על ווייז, למשל, אפשר להגיד שהיא מבוססת הקשר".

ענן הוא אחד מעמודי התווך של עידן ההקשרים. אבל לאדם מהשורה קשה לפעמים להבין כיצד הענן עוזר לו.

"היתרון ברור לגמרי כשאתה בא להקים עסק חדש. אם תדבר עם מישהו שבנה עסק לפני עשור, הוא יספר לך שהוא הוציא סכומי עתק על התשתית שלו. עם שירותי ענן, אתה יכול לקנות בדיוק מה שאתה צריך ומתי שאתה צריך אותו. פתאום יש לך מרכז מידע על האייפד שלך. לכן היום הרבה יותר קל להקים חברות, ויש לך המון חברות צעירות שצצות מסביב לעולם. אתה יכול להקים חברה ב־100 דולר, וכל מה שצריך זה כרטיס אשראי".

אילו טכנולוגיות אתה רואה שבאמת יתפסו תאוצה בתוך 25 שנה, בהנחה שטיסות למאדים זה מעט אופטימי?

"זה מצחיק, אבל רק לפני כמה שבועות הייתי באותו מלון שעליו כתבתי, ודיברתי עם המנהלים שם על מה שקורה בתחום שלהם. בעוד כמה שנים המלונות יזהו אותך ברגע שתיכנס כי הטלפון שלך ידווח להם. הם יכירו מראש את כל ההעדפות שלך, ויידעו מה אתה מחפש בבריכה ובספא. זה כבר קורה כרגע, וכל הטכנולוגיה כבר פה".

"עוד משהו שבטוח יקרה בעשור הקרוב זו התקדמות בנושא הקשר שבין האדם למכונה. כבר היום עובדים על מכונות שיוכלו לקרוא את המחשבות שלך ולתרגם אותן לפקודות במשחקי מחשב, למשל. כל הנושא של משוב ביולוגי הוא לא חדש, אבל החיישנים עד כה היו נורא יקרים. בהרצאה האחרונה שלי באמסטרדם לבשתי קסדת מוח שמדדה כמה ומתי אני מתוח, וזו למשל דרך ללמוד על עצמך ולדעת לשפר את עצמך".

"יש התקדמויות אדירות בכל תחום המחקר של מכוניות אוטומטיות. כל מי שדיברתי איתו בטוח שהבירוקרטיה והרגולציה ימנעו ממכוניות אוטומטיות להיכנס לשוק לפחות ב־15 שנים הקרובות. אבל אם נוכל להציל רק אחוז מהאנשים שמתים מדי שנה בתאונות דרכים, זה דבר גדול".