דו"ח טכנולוגי
שיקרתם לעשרות מיליוני משתמשים? חפיף
הרשויות גילו שסנאפצ'ט רימתה ביודעין את משתמשיה, סמנכ"לית היח"צ של אפל עוזבת את תפקידה לשמחת העיתונאים בארה"ב ואפליקציית מסרונים אנונימיים מתפוצצת מרוב תלונות של אמהות על ילדיהם לכבוד יום האם האמריקאי
זוכרים את סנאפצ'ט, שירות הצ'ט שקנה את עולמו בכך שאצלו, שאחרי שצפו בהודעה ששלחתם - היא נמחקת? זוכרים איך החברה הבטיחה שההודעות (שאחוז לא מבוטל מהן כולל תכנים מיניים - סנאפצ'ט היא פלטפורמת סקסטינג פופולרית) לא יגיעו לידי אף אחד זולת מי שעבורן נועדו? כן, היה זה שקר גס.
ראשית, סנאפצ'ט כבר הודתה בעבר שהמסרונים נשארים על השרתים שלה, למקרה שהמשטרה תרצה אותם; לא "נמחק לצמיתות" ולא נעליים. מותר גם לחשוד שהמסרונים שם, כי אם סנאפצ'ט תרצה להרוויח משהו אי פעם, היא תצטרך או לבקש דמי מנוי (תשכחו מזה) או למכור פרסומות - ואז היא תצטרך מידע שאליו אפשר לתפור פרסומות. שנית, משום שלגמרי לא מסובך ליצור תמונת מסך של מסרון סנאפצ'ט.
האמת מוערכת יתר על המידה. סנאפצ'ט צילום: בלומברג
אחרי ששתי עובדות אלו התגלו, נעלמה מאתר סנאפצ'ט ההבטחה שהמסרונים שלה מאובטחים משל המתחרים. ברגע שמשתמשים חדי עין הבחינו במה שקורה כאן, נפתחה חקירה של הרשויות חסרות השיניים בארה"ב. הללו הגיעו למסקנה שכן, סנאפצ'ט רימתה את המשתמשים שלה ביודעין; החקירה גם מצאה שהחברה שיקרה למשתמשים כשאמרה שהיא לא אוספת עליהם מידע מיקום.
אבל אז, במקום לדרוך לחברה על הצורה ולאלץ את אוון שפיגל להוציא משכנתא שניה על הנשמה שלו, הרשויות הסתפקו בכך שמעתה, סנאפצ'ט תצטרך להפסיק לשקר למשתמשים בנושא הפרטיות (לגמרי במקרה, ליבת המוצר שלה) ואפילו תצא בקמפיין בנושא. הידד! המשיכו ככה, חברים!
פסססט, אחי, רוצה כמה אופציות?
אם מישהו היה צריך סימן נוסף לכך שעמק הסילי-קון נמצא בבועה, הוא יכול לקבל אותו בסיפור הזה: חברת Arista Networks, עומדת לצאת להנפקה בקרוב. עיתונאי בשם אדם לשינסקי, כתב עליה לאחרונה ואנשי אריסטה ממש אהבו את מה שקראו בה. כל כך אהבו, שנציג של החברה התקשר אל לשינסקי והודיע לו שהמנכ"ל רוצה להציע לו מניות שמסומנות כמיועדות לחברים ובני משפחה של העובדים.
לשינסקי הסביר לעובד הנבוך מדוע אסור לו לקבל את ההצעה המפתה; בכל זאת, עיתונאי שמעורב עסקית בפעולתו של מושא סיקור מאבד כל שמץ אוביקטיביות או יושרה עיתונאית. יש כמה התשמעויות להצעה שקיבל: הראשונה היא שאם החברה הציעה לו מניות, היא כנראה מציעה אותן לעוד עיתונאים. חלק מהם, יש להניח, גם יקבלו את ההצעה.
מה הצעת השוחד אומרת על החברה - ועל השוק? צילום: shutterstock שנית, שהנהלת החברה איבדה לגמרי כל עוגנים במציאות ואין לה מושג יותר מה מותר ומה אסור, מה לגיטימי ומה עבירה אתית. יתר על כן, היא חושבת שכולם חושבים כמוה. שלישית, לשינסקי היה בעסק הזה גם בבועה הקודמת. הוא זוכר הצעות כאלה גם אז, כמו גם את החגיגה המטורפת שעכשיו חוזרת על עצמה. בשלב מסוים, המוזיקה תפסק והכל יקרוס. לא ברור מי יישאר אז.
לצידנו, לשם שינוי
בדרך כלל, מצלמות מעקב במקומות פומביים משרתות את המשטר, ובמיוחד את המשטרה. הן לא מורידות את הפשיעה; הפושעים פשוט לומדים לבצע את הפשעים במקומות שבהם אין מצלמות. אתם יודעים, מקומות עניים יותר. אבל הן בהחלט פוגעות בתחושת הפרטיות של האנשים שעוברים סתם כך ברחוב או ברמזור.
לפעמים, עם זאת, המצלמה עובדת לטובת האזרח הקטן ונגד הקלגסיה. בפברואר 2013, התעלם שוטר במחוז מילווקי, ג'וזף קווילס, משלט "עצור" והמשיך הלאה בצומת. הוא התנגש ברכבה של טניה ווייקר, פצע אותה קשה ושלח את הרכב שלה למחלקת הטוטאל לוס. ואם זה לא היה מספיק, אז קווילס ניצל את כרטיס "שקר חופשי לבית המשפט" שיש לכל שוטר והודיע שלהערכתו המקצועית, ווייקר היתה שיכורה בזמן התאונה. כלומר - שזו אשמתה.
לפעמים הן מצליחות גם להועיל. מצלמת אבטחה עירונית צילום: אי פי אי בהתאם, ווייקר הועמדה לדין על נהיגה בשכרות. זאת למרות העובדה שא. העד היה מעורב בתאונה בעצמו וב. הוא לא ערך לה בדיקת שכרות. אלא שאז צצו הצילומים של מצלמות האבטחה במקום, והם הראו את מה שקרה שם. עכשיו ווייקר תובעת את המחוז, כדי לקבל החזר על ההוצאות הרפואיות שלה; היא מגישה תביעה אישית נגד קווילס -לתשומת ליבם של אזרחים שנפלו קורבן למעצר שווא: ככה עושים את זה - והיא תובעת את המחוז בשל פגיעה בזכויות האדם שלה. המדור מאחל לה הצלחה.
יד ימינו של סטיב ג'ובס עוזבת
קייטי קוטון, סמנכ"לית היח"צ של אפל ב-18 השנים האחרונות, הודיעה ביום ה' שעבר שהיא עוזבת את אפל. לקח לאנשים כמה שעות להתאושש, אבל אחר כך התחילו הסכינים להישלף.
אם תחום הגאונות העיקרי של אפל הוא תרגילי מס, ובמקום השני נמצא העיצוב - אז היח"צ נמצא במקום השלישי. קוטון היתה באפל במהלך פאזה קריטית - מרגעי השפל של החברה באמצע שנות התשעים ועד, אה, רגעי השפל של החברה בימי טים קוק. לטוב ולרע, היא עיצבה את היח"צ של החברה החזקה ביותר בתחום ההייטק במשך השנים הללו.
קוטון עוזבת, מסך הברזל של אפל יישאר סגור צילום: גטי אימג' עיתונאים לא אהבו אותה, וזה בסדר - היא לא אהבה אותם. CNN הורידה, אלוהים יודעת למה, מאמר שבו עיתונאי ציין שקוטון "תמיד היתה קרה ומרוחקת. היא התלוננה לעורכים שלי שלא נראה שאני אוהב את מוצרי אפל כפי שקיוותה שאוהב. ניסינו להסביר לה שאהבת מוצרי אפל לא היתה חלק מהגדרת התפקיד שלי, אבל היא לא הצליחה לתפוס את זה".
אחרים דיברו עליה רק בעילום שם: "רשע טהור", "המבצעת חסרת הרחמים של ג'ובס. התגלמות הצד המכוער שלו" ועוד מרגליות שכאלה. אפל, אחרי הכל, לא נוהגת לתת תגובות. התפקיד של קוטון לא היה לדבר עם עיתונאים; התפקיד שלה היה להטיל עליהם אימה.
כפי שציין דן ליונס, היא לא נהגה לעשות דברים בסיסיים כמו להחזיר שיחות טלפון לעיתונאים. היא דיברה רק עם אלו שנתפסו כבובות של החברה במערכות. קוטון, כמו ג'ובס, טיפחה את המסתורין סביב אפל - ומידע מפזר מסתורין. הבדיחה הנפוצה על היח"צ של אפל, אמר ליונס, היא שזה הג'וב הקל בעולם: פעם ביום, אתה בודק מיילים - ולא עונה עליהם; מדי פעם, אתה מקשיב לטלפון שלך מצלצל - ולא עונה.
היא היתה צריכה להתמודד עם כמה משברי יח"צ רציניים, כמו העובדה שהחברה שיקרה שוב ושוב לבעלי המניות שלה ביחס למצב בריאותו של ג'ובס; ביחס להונאת הבקדייטינג של המניות שלו; ביחס לגל ההתאבדויות במפעלי אפל בסין. בכל אחד מהמצבים האלה, התגובה של קוטון היתה אחת: התבצרות, התחמקות, סירוב לשתף פעולה.
ואף על פי כן, למרות לכתה של קוטון, כנראה שאפל לא תהפוך פניה ותהיה לחברה ידידותית לקהל המסקרים. בכל זאת, מדובר בחברה שמפעילה מנגנון שיטור וצנזורה חשאי פנימי.
קצרצרים
1. היום הוא יום האם בארה"ב, ואם יש משהו חיובי לומר על אפליקציות מסרונים סודיים כמו סיקרט הוא שהאפליקציה מאפשרת לאמהות שנמעכות תחת מכבש החיוביות לבטא את עצמן. בג'זבל אספו מספר פנינים של אמהות שמעזות לצאת נגד התעמולה שאומרת שהורות ואמהות הן הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות להן. הנה חלק מהן: "האמת היא שהילדים שלי עולים לי על העצבים 90% מהזמן, וזו כנראה הערכת חסר. וכל אמא שאומרת אחרת, משקרת"; "אני אוהבת את הילדים שלי כל כך... ואני מתחרטת על כך שהבאתי אותם לעולם מדי יום"; "אני קוראת את הציוצים של הבת שלי, היא לא יודעת. היא נראית כמו חלאה אמיתית". קצת אמת עוד לא הרגה אף אחד.
ילדים זה שמחה? תלוי את מי שואלים צילום: שאטרסטוק
2. נינטנדו נקלעה למשבר יח"צ גדול השבוע, כשהתחוור שמשחק דגל שלה, טומודאצ'י לייף, לא מאפשר מערכות יחסים גאות. המשחק אמור להגיע לארה"ב בימים הקרובים והדבר האחרון שנינטנדו, שהמכירות שלה בקשיים, צריכה הוא למצוא נגדה את כל הקהילה הגאה. על כן היא מיהרה להודיע שיש בעיה טכנית במשחק, שהיא לא יכולה לתקן, אבל שבמהדורות הבאות שלו (אם יהיו) מערכות יחסים כאלה יתאפשרו. במקביל, במדינה הפרבוסלבית היחידה בעולם, הודיעו הצנזורים הרוסים שהמשחק סימס 4 יזכה לדירוג למבוגרים בלבד, כי הוא מאפשר מערכות יחסים שכאלה. כזכור, במסגרת מאבקה של רוסיה הפוטיניסטית בכל דבר מערבי, היא גם הוציאה "תעמולה הומוסקסואלית" אל מחוץ לחוק.
3. אחת משיטות ההצפנה הוותיקות ביותר היא סטגנוגרפיה, ההחבאה של טקסט סמוי בתוך טקסט שנראה רגיל לחלוטין. בדרך כלל השיטה מתבססת על כך שמקבל המסר אמור לדעת אילו אותיות הוא אמור לקרוא - כל אות חמישית, נניח. עכשיו, הדבר הזה מגיע גם לטוויטר. לא יודע עד כמה זה שימושי, אבל אם עוקב אחריכם מישהו שלא אמור לעשות את זה, זה יכול להיות כלי נהדר לבזבוז הזמן שלו.
4. משטרת יפן פשטה על ביתו של גבר יפני בשם יושימוטו אימורה, והחרימה משם חמישה אקדחים שהוכנו במדפסת תלת ממד. נמסר שהאקדחים היו מסוגלים לירות ולהרוג. אחזקת נשק חם ביפן מותרת חוקית, אבל בפועל דורשת שורה של היתרים שקשה לקבל - והרשויות, לא נוהגות להתפשר בעניין. בהתאם, רמת הפשיעה בנשק חם ביפן היא מהנמוכות בעולם.
5. חדשות טובות לסיום: ה-Wayback Machine, שמארכבת כמה שיותר מהרשת החל מ-1996, הכריזה שהיא עברה את קו 400 מיליארד העמודים. לציון האירוע, האתר גם ציין שורה של נקודות חיוניות בהיסטוריה שלו-עצמו. בין השאר, השירות מאפשר לאקדמאים "לצלם" עמוד רשת כדי להשתמש בו כאסמכתא בטוחה בעתיד.
