דו"ח טכנולוגי
700 אלף שפנים: הניסוי של פייסבוק הופך לסופת אש ברשת
גולשים זועמים על הניסוי החשאי, שיכל להשפיע לרעה על עשרות אלפים שלוקים בדיכאון קליני. פייסבוק, מצידה, לא מבינה על מה כל הרעש. וגם: יו"ר גוגל מבקר בקובה כדי לקדם את חופש הגלישה ומפקד ה-NSA החדש לא מתרגש מההדלפות
מניפולציה רגשית? זו זכותנו
פייסבוק הודיעה בסוף השבוע על תוצאות ניסוי שעשתה בכ-700 אלף משתמשי פייסבוק ללא ידיעתם או הסכמתם, שבו היא שינתה את הפיד שלהם כדי לבדוק האם הם מגיבים לרגשות שליליים או חיוביים שהיא שולחת דרכו. המטרה של הניסוי היתה לברר האם משתמשים עשויים, במידה וייחשפו ליתר רגשות שליליים או חיוביים, לעזוב את פייסבוק. המסקנה של החוקרים היתה שאין ממצא סטטיסטי שיתמוך בזה. אף אחד לא שאל את השאלה המתבקשת: ואם היה ממצא כזה, מה היתה עושה פייסבוק? האם היא היתה מסירה מידע מדכא או חיובי מהפיד שלכם, כי הוא לא מתאים לצרכיה?
אבל זה לא הזמן למשחקי "מה אם", מרתקים ככל שיהיו. כפי שציינה פעילת הפרטיות לורה וויינשטיין, המשתמש הפרטי איננו סטטיסטיקה. כשפייסבוק התחילה לשחק ברגשות של המשתמשים, היא השפיעה על מספר גדול של אנשים שסובלים מדיכאון קליני. שיעור הסובלים מכך בארה"ב עומד על יותר מ-9% מהאוכלוסיה כולה, כך שהניסוי של פייסבוק כלל כ-60,000 מהם. ולפי מבנה הניסוי, חצי מהם נחשפו בפיד רק לתכנים שנועדו להעציב אותם אף יותר. לא ניתן לדעת כמה מהם נמצאים על הקצה ונתונים בסכנה.לא ניתן לדעת מה עשה להם הניסוי של פייסבוק והאם החריף את מצבם - סתם, עוד משהו שפייסבוק לא לקחה בחשבון כשהחליטה לערוך מניפולציה רגשית לגולשיה.
פייסבוק עברה את הגבול ומכעיסה את הגולשים הזעם על התרגיל המסריח של פייסבוק גואה לרמות נדירות. החברה עצמה ממשיכה להתעקש שהיא לא עשתה שום דבר לא בסדר: בתנאי השימוש שלה, שאף אחד לא קורא, כתוב הרי במפורש שהיא רשאית להשתמש במידע של המשתמשים למטרות "מחקר", אז מה אתם רוצים?
מה שאנשים רוצים הוא הסכמה מדעת (informed consent), כלומר הזכות לסרב להשתתפות בניסוי פסיכולוגי. אנשים שמודעים לכך שבריאותם הנפשית בסכנה יוכלו לומר לפייסבוק ללכת לדחוף את העזים של צוקרברג היא יודעת לאיפה, ולא היה קורה להם שום דבר. עכשיו אנחנו לא יכולים לדעת אם קרה להם משהו. הדרישה הסבירה הבאה היא להוציא מפייסבוק את זהותם של המשתתפים שאולצו להשתתף בניסוי, לברר אם מי מהם אכן סבל מדכאון ואכן התאבד במהלך הניסוי, ואם כן – לשסות את כלבי הגיהנום בצוקרברג והכנופיה שלו. הראשונים שצריכים לעוף ראש קדימה לתוך להקת הכלבים חולי הכלבת צריכים להיות המדענים שעשו את הניסוי.
אחד מהם כבר הודיע שבמחשבה לאחור, כנראה שהניסוי לא היה שווה את זה, שהיום הוא לא היה עושה אותו ושהוא מצטער על כל הלחץ שנגרם לאנשים. וואלה. תודה, באמת.
ומאחר ואין מעשה נבלה שמישהו בעמק הסילי-קון לא יגן עליו, מיהר משקיע העל מארק אנדריסן (לגמרי במקרה, משקיע כבד בפייסבוק) ללגלג על המהומה. לטענת אנדריסן, אם אתה עושה מדידות ומשנה את האתר שלך בהתאם - "עשית ניסוי בפסיכולוגיה". להוציא העובדה שפייסבוק הודתה שניסוי פסיכולוגי הוא בדיוק מה שהיא עשתה, ושהיא הזריקה מידע רגשי במכוון למאות אלפי אנשים. אני מקווה שההמון הזועם לא ישכח את מר אנדריסן כשיצא לרחובות.
ברוכים הבאים לגן העדן הסוציאליסטי
אריק שמידט מבקר, על פי הדיווחים, בקובה. הביקור אמור היה להיות חשאי, אבל הסוד יצא מהר מאוד החוצה. קובה היא אחת הדיקטטורות הקומוניסטית האחרונות בעולם. כמו כמעט כל דיקטטורה קומוניסטית, היא נשלטת בפועל על ידי שושלת, במקרה שלנו זו של האחים קסטרו. אריק שמידט בא לשם כדי לדבר על יתרונות חופש הרשת.
זו סיבה הזויה למדי לביקור: בקובה כמעט שאין חופש רשת. ואם יש משהו שמבטיח שלא יהיה שם חופש רשת, הרי שזה יו"ר ומנכ"ל לשעבר של חברה אובר-קפיטליסטית, עם קשרים ענפים לממשל האמריקאי (וחבר קרוב של ראש ה-NSA לשעבר) - שגם קיבל שקיבל מהממשלה מתחת לשולחן הטבה בשווי מיליונים בדלק מטוסים. אל שמידט התלווה הסיידקיק הקבוע שלו, ג'ארד כהן, לשעבר ממחלקת המדינה ובשנים האחרונות שגריר רצון טוב של גוגל, שגם כתב בשעתו ספר יחד עם שמידט.
יו"ר גוגל, אריק שמידט צילום: רויטרס הבעיה היא שכשהצמד הזה נוחת על מדינה מדוכאת כדי לדבר על "חופש רשת" הממשל המקומי שומע בעיקר "אתם תאפשרו לנו לעשות הרבה כסף מפתיחת השוק שלכם לתחרות, ובתמורה אנחנו לא נשלם לכם מסים, אבל נאפשר לסוכנויות הריגול האמריקאיות להוציא כל טיפת מידע מהמדינה שלכם, כשבמקביל אנחנו מציפים את הנתינים שלכם בתעמולה אמריקאית. ואם לא תרצו לעשות את זה, תוכלו לבחור בין האפשרות הרכה של הצבת בלונים או לוויינים מעל השטח שלכם, שיעבירו את התעמולה שלנו בכל זאת, או באופציה הקשה, שהיא שנשתמש בפצצות חודרות בונקרים כדי לייצא לכם חירות".
ככה זה כששמידט וכהן הם השגרירים שלך.
קצרצרים
1. "המצלמות הן הקריפטונייט שלנו", אמרו חיילי צבא מסוים בתסכול, ואפקט האח הקטן - זה שמצלם את כוחות השיטור, שנמצאים בקצה אחד של הספקטרום שבצדו האחר כוחות דיכוי - שב ומוכיח את עצמו. נהג משאית צילם בארה"ב שוטר כשהוא נוהג במהירות אסורה תוך שיחה בסלולרי. השוטר היה אגרסיבי מאוד - עד שגילה שמצלמים אותו, ואז נרגע במהירות. זהירות – אל תנסו את זה בישראל, זה יכול להגמר בבית חולים ובהעמדה לדין על תקיפת שוטר. 25% מהשוטרים בישראל, מצא בשעתו ארגון RAND, מפגינים אלימות בלתי מוצדקת גם כשהם נושאים מצלמות שמתעדות אותם.
שוטר אמריקאי בפעולה. המצלמות דווקא משפיעות צילום: שאטרסטוק 2. מושל קליפורניה אישר בחתימתו הצעות חוק שהופכות את ביטקוין, מטבע ההאקרים המפוקפק, לחוקי במדינה. כדי לרצות את הליברטריאנים של עמק הסילי-קון שתמכו במטבע, המחוקקים של קליפורניה אשכרה חיסלו חוק אחר, שקבע שאין הילך חוקי במדינה מלבד הדולר. בעמק הסילי-קון תופסים את עצמם כסוג של תרבות נגד; מסתבר שזו תרבות-נגד שמסוגלת להדיח את הדולר ממעמדו.
3. בידיעת ביטקוין אחרת: אתה לא באמת במיינסטרים עד שפושעים משתמשים בך. המקרה של ביטקוין קצת חריג פה, כי פושעים השתמשו בו מלכתחילה; ראו המקרה של סילק רוד. אבל עכשיו ביטקוין מגיע גם לפשיעה מיינסטרימית יותר מאשר סחר בסמים דרך אתר שמצריך גישה באמצעות TOR. סחטן מאיים על שורה של עסקים בכך שהוא יכתוב עליהם ביקורת שלילית ב-Yelp אם לא ישלמו לו כופר בביטקוין. הסחטן מאיים גם בהתקפות DDoS, תלונות שווא לגופי התברואה, הרעלה של המזון במסעדות (!), וכנראה שרק מגפת ארבה חסרה בארסנל שלו.
4. ביפן עדיין סובלים צרכני הסלולר מהמדיניות הערפדית שהיתה נהוגה גם בישראל לפני מספר שנים - לפיה לא יכולים לקוחות להתנתק מספקית סלולר בלי לשלם קנסות. ביפן שוקלים עכשיו מדיניות של ניתוק זיקה, שתאפשר למשתמשים לקחת את המכשיר שלהם לאיזו חברה שהם רוצים. טיפ של אלופים: אל תרכשו את הטלפון שלכם דרך ספקיות הסלולר. המכשירים גם יקרים יותר דרכן וגם כך לא תשלמו להן במשך שנים, גם לאחר שעברתם ספקית או החלפתם מכשיר.
5. ל-NSA יש מפקד חדש, האדמירל מייקל רוג'רס. אם לשפוט על פי הנאום הראשון שלו בתפקיד, יכולת ניתוח המציאות שלו לא מזהירה. לדברי רוג'רס, אומדן הנזק שנעשה שנה אחרי הדלפות סנודן מביא אותו למסקנה ש"השמיים לא נופלים". רוג'רס צודק בכך שהנזק המודיעין אכן היה אפסי; הוא שוגה באומדן הנזק המסיבי שגרמו החשיפות לארה"ב. כל אדם מודע בעולם המערבי יודע עכשיו שארה"ב מרשה לעצמה לרגל אחריו. אם רוג'רס, איש מודיעין, חושב שהחשיפות הללו לא גרמו נזק עצום למעמדה של ארה"ב, הוא בתפקיד הלא נכון. רוג'רס שכח שהשמיים דווקא נפלו על חברות טכנולוגיה אמריקאיות שפועלות מחוץ למדינה ופתאום מתחילות לאבד חוזים ממשלתיים.
