גוגל מתכננת לאסוף את המפה הגנטית שלכם

השניים קראו לפרויקט Baseline Study והרעיון מאחורי הקמת המאגר היא ליצור תבנית של מהו "הבסיס" לגנום האנושי של בן אדם בריא. על ידי השוואה לבסיס הזה, רופאים יוכלו לאתר סימנים למחלות גנטיות וסכנות אפשריות כגון התקפי לב או סרטן.

מכיוון שלכל בן אנוש יש פגמים גנטיים, מוטציות, מחלות, אלרגיות ועוד, הדרך היחידה להגדיר מהו בעצם בן אדם מבחינה גנטית היא על ידי שקלול, עיבוד וניתוח של אלפי רצפי גנום ויצירת מעין "ממוצע" סטטיסטי.

מעבדת מחקר גנטי צילום: אי פי איי

המאגר של גוגל יכלול 175 רצפי גנום מלאים ובהמשך יורחב לאלפי אנשים. הוא יהיה זמין בחינם לחוקרים ורופאים וינוהל בידי חוקרים מאוניברסיטאות דיוק וסטנפורד. גוגל הבהירה כי לאף גורם שאינו עוסק בפיתוחים רפואיים לא יהיה גישה למידע, גם לא עבורה  -ולא יאספו כל סימנים מזהים יחד עם המידע הגנטי כך שלא יהיה אפשר ממנו לזהות את המשתמשים. 

לאחר הקמת המאגר, גוגל תשתמש בכוח המחשוב המשמעותי שלה על מנת לזהות מכנים משותפים. אחד החוקרים המעורבים בפרויקט אמר לוול סטריט ג'ורנל כי המאגר יוכל לזהות את הסימנים הגנטיים של אנשים שהמטבוליזם שלהם לא מפרק שומנים היטב ולכן הם בסכנה גבוהה יותר להתקף לב. הוא אמר גם כי המאגר לא יביא לפריצת דרך מיידית אלא לשיפורים הדרגתיים ברפואה.

זהו אינו רעיון חדש: הממשל הבריטי הקים מאגר גנום אנונימי למטרות מחקר רפואי לפני מספר שנים, שאינו כולל כל ציון של זיהוי לתורם המאגר. ממשלת ישראל פועלת גם היא לקיטלוג הגנום של כל תינוק שיוולד בארץ. ואולם, המקרה הישראלי שונה בשל טענות ארגוני זכויות אדם נגד יכולתה של הממשלה להבטיח את האנונימיות.

איפה הכסף?

עדיין לא ברור איך גוגל תהוון את הפרויקט, שצפוי לגבות ממנה משאבים רבים. הוא משיק למיזם אחר של מעבדות גוגל - עדשות המגע החכמות. העדשות גם הן אמורות לאסוף מידע גנטי על המשתמשים, אם כי עדיין לא ברור באיזו טכניקה. לפני כשנה הקימה גוגל את קאליקו, חטיבה שאמור להתמודד עם מחלות גנטיות וזקנה. 

יתכן שהמגע בין המידע הגנטי והצרכן הקטן יעבור דרך חברה אחרת, 23andMe, אותה הקימה גרושתו של סרגי ברין. החברה פיתחה ערכה אזרחית זולה לאיסוף מידע גנטי וזיהוי מחלות, אשר זכתה לביקורת נוקבת בגין נתונים שגויים שהציגה. ברין התבטא בעבר בנושא ואמר כי הרגולציה האמריקאית סביב מידע גנטי הופך את התעשייה למסורבלת במיוחד.