דו"ח טכנולוגי
העולם כבר לא מחכה לאייפון 6
הסמארטפון הבא של אפל ייתקל בשווקים מתפתחים שלא מעוניינים במכשיר יקר ומוגבל, סוג חדש ומעצבן של פרסום ישתלט על שירותי צ'ט כווטסאפ, אמזון נכנסת לתחום ההדפסה התלת ממדית ואילו דיסקטים הפחידו את ג'ון אוליבר
מדי שנה נהיה לאפל יותר ויותר קשה לשווק את האייפונים הנשגבים שלה. למי שגר במערה בשנתיים האחרונות, אספר שאפל בילתה את הזמן הזה בלחקות את המתחרים שלה ובליישר קו בתחום המובייל. חשיפות המכשירים מלוות בעיקר באכזבה מצד מעריצי אפל וכתבי הטכנולוגיה: אפשר לראות את ההשתקפות שלה בירידה החדה בבאז ובשמועות השווא שמקדימות כל חשיפת מכשיר. אם, לפני חמש שנים, השקת האייפון היתה אירוע משנה עולם, עכשיו זה עוד מוצר של עוד חברה, זה הכל.
אפל צפויה לחשוף את האייפון 6 בעוד חודש ומשהו - והקרב שלו על כיסו של הצרכן צפוי להיות קשה מאי פעם. מדוע? כי אפל כבר הפסידה את השוק: 75% מהסמארטפונים בעולם הם מכשירי אנדרואיד. קחו לדוגמה את ברזיל - שוק מתעורר וחשוב. 90% מהסמארטפונים שם הם מכשירי אנדרואיד. למשתמשים שלהם אין שום סיבה טובה לעבור לאייפון והרבה סיבות נגד. לפי הערכות, אפילו לווינדוס פון יש פוטנציאל צמיחה גבוה משל iOS באמריקה הלטינית.
מכשירי האייפון לדורותיהם יש שתי סיבות עיקריות לחוסר היכולת של אפל לפרוץ לשווקים חדשים: קודם כל, ההתעקשות שלה על מחיר מופרע: 700 דולר לטלפון. לפני שנה היא העמידה פנים שהיא מוציאה מכשיר זול יותר, אבל ההפרש במחירים היה 100 דולר בלבד. לשם השוואה, יש מכשירי אנדרואיד סבירים לגמרי במחיר של 200 ואפילו 100 דולר.
השוק של העולם הראשון כבר רווי בסמארטפונים; הצמיחה המשמעותית בתפוצתם צפויה להיות במדינות העניות. זה אומר שאפל מגרדת את המעטפת של המכירות שלה. יש לה קהל שבוי, אבל היא תתקשה לחרוג ממנו. סיבה שניה, כמובן, היא הסגירות של המערכת של אפל. כשאתה שלה, אתה שלה. אפילו את הודעות ה-SMS שלך לא תקבל אם אתה עוזב את המערכת שלה.
אפל תמיד רצתה לדבר אל קהל סנובי שמרוויח הרבה כסף ובהתאם עיצבה את המכשירים שלה כדי שייראו כמו אביזרי אופנה. הבעיה שלה היא שאחרי עשור שבו היא פרצה לשוק הכללי, היא נדחקת ממנו שוב החוצה. כשמפתח צריך להחליט האם לבנות אפליקציה לאייפון או לאנדרואיד, הוא יזכור את ההבדל בגודל השווקים.
בא לך לצ'טט עם בייגלה?
יש המון שירותי צ'ט. בעקבות הצלחת ווטסאפ ודומיו, נראה שכל שתי דקות נוסד יישום חדש ומנסה לתפוס לעצמו קהל. כדי להתחרות, הם חייבים להיות חינמיים, כדי שהמשתמש לא יערוק לשירות מתחרה. אז ממה הם אמורים לחיות?
התשובה המדכאת היא שהם יעברו לסוג חדש של פרסום: ברשימת החברים שלכם יצוצו לפתע כל מיני מותגים שינסו לנהל איתך שיחה. כדי שזה יקרה בפועל, החברה בעלת המותג תעסיק אנשים שינהלו איתך צ'ט. כי מה שחסר לך בחיים הוא עוד מידע על הטעם החדש של במבה, האריזה החדשה של תפוצ'יפס או הצורה האחרונה של הוופלים.
פרסומות מסוג חדש. ווטסאפ צילום: ניצן סדן
המטרה היא למכור את הזבל הזה לבני טיפש-עשרה, מתוך תפיסה שהם יאכלו הכל. קבוצת הגיל הזו אולי לא ידועה בעודף שיקול דעת, אבל אפילו בקבוצה זו יתקשו המפרסמים למצוא אנשים שיקדישו מזמנם למישהו שמספר בצ'ט על חטיף עתיר שומן או דיאודורנט חדש.
הצרה היא שעד שהרעיון הזה יקרוס בלהבות למקומו הראוי בפח האשפה של היסטוריית הפרסום, תהיה קבוצה לא קטנה של אנשים שהיסטוריית התעסוקה שלה תכלול שימוש כנציג צ'ט של מומבה, חטיף התירס המקפץ שאמור היה להיות הלהיט של 2017.
השוטר בכה מאוד
הצמיחה בתפוצת אפליקציות הצ'ט מקשה על חייהם של כוחות האכיפה בארצות הברית. גורמים במשטרה מקטרים על שקשה כל כך לעקוב אחרי המשתמשים של האפליקציות בזמן אמת שאין טעם אפילו לנסות. לטענתם, "שיעור ניכר" של צווי האזנה לא מיושמים - הן נגד מרגלים זרים הן נגד פושעים - משום שהשירותים שבהם הם משתמשים לא ערוכים לבצע האזנות סתר. שירותי הטלפוניה הוותיקים מחויבים לבנות תשתית האזנות; חברות הסלולר, פחות; ומפתחות הצ'טים? כלל וכלל לא.
בבולשת מתלוננים בעיקר על שירותי שיתוף תמונות כמו סנאפצ'ט, שנעלמות מיד (ורוצים שנשכח שהחברה כבר הודיעה בעבר שהיא שומרת העתקים של ההודעות כדי להעמיד אותן לרשות הרשויות במידת הצורך). בנוסף, התלוננו על שירותי VoIP שלא מאפשרים האזנה.
"המפקד, הם עברו לסנאפצ'ט! איבדנו אותם" צילום: שאטרסטוק היללות הללו מתקבלות במידה ניכרת של ספקנות מוצדקת. קשה להאמין, בעידן פוסט-סנודן, שלסוכנות ממשלתית אמריקאית יש את החוצפה לטעון שיש לה פחות מדי סמכויות ריגול. בממשלה טוענים שהחברות מסרבות לשתף פעולה, או משתפות פעולה באיחור, או מוסרות מידע חלקי בלבד. בהתחשב בכל מה שלמדנו על השת"פ של חברות הטכנולוגיה בארה"ב עם ה-NSA, הסרבנות הזו מצד החברות הגיונית. גם כך הן מסומנות כשותפות לפשע. רק זה חסר להן, להיתפס בעוד התנהלות כזו.
קצרצרים
1. ג'ון אוליבר הופך את תכנית הטלוויזיה שלו לבמת דיון טכנולוגי ער. אחרי שלפני מספר שבועות הוא הצליח לגרום לעשרות אלפי אמריקאים לשים לב שקורה משהו סביב נושא נייטרליות הרשת (ובדרך, למוטט את האתר של ה-FCC). עכשיו הוא מעלה לדיון את נושא מערכות המחשב המיושנות של הנשק הגרעיני האמריקאי. בתכנית האחרונה שלו, הוא הראה שאתרי הנשק הגרעיני של ארה"ב עדיין מופעלים על ידי דיסקטים עתיקים. אתם זוכרים, הדברים השחורים והענקיים ההם מתחילת שנות השמונים. הוא הביא עוד דוגמאות של פאשלות אבטחה ואנכרוניזמים מאתרי נשק גרעיני. אמא'לה.
מפחיד את ג'ון אוליבר - ומסיבה טובה. טיל גרעיני
2. אמזון הגיעה כנראה למסקנה שאם מישהו מוכר משהו אז היא צריכה דריסת רגל בענף. החברה הודיעה על פתיחת פורטל חדש, הפעם למוצרים שמודפסים במדפסות תלת ממד. החברה מציעה למכירה 200 מוצרים שונים, אותם יכולים הלקוחות לעצב בעצמם.
3. קבוצת ליצנים ביצעה למתיחה גדולה ומרעישה בארה"ב: חבריה טיפסו על המגדלים הנעולים של גשר ברוקלין, הסירו משם את דגלי ארה"ב הענקיים שהתנוססו שם דרך קבע ושמו במקומם דגלים לבנים. נרשמה פאניקה והיסטריה: פרשנים צווחנים טענו שאם מישהו הוריד את הדגלים, הוא גם יכול לשים שם פצצות. מה שנכון, רק שזה לא קרה. משטרת ניו יורק פתחה בחקירה וניסתה את כל הטריקים המקובלים בימינו, קרי ניטור רשתות חברתיות. זה לא כל כך הצליח. המשטרה ניסתה לנטר שיחות טלפון ממגדלי הסלולר הקרובים, גם זה ללא הצלחה; יש להניח שמי שיצא למבצע הקטן הזה ידע מה שיודע כל נער גבעות - את הטלפון משאירים בבית. הקבוצה שאחראית לתרגיל שומרת על משמעת אלחוט ראויה לציון ולא אומרת כלום.
4. לארי פלינט, המו"ל של מגזין הפורנו Hustler, הוא אחד האנשים שתרמו לחופש הביטוי בארה"ב, כתוצאה משלל נסיונות כושלים למנוע ממגזין התועבה שלו להתפרסם. עכשיו מודיע פלינט ש"הכתובת על הקיר" בכל מה שקשור למהדורת הדפוס של Hustler, כי הרשת הורגת אותה. כדי לא להפחיד משקיעים ולקוחות, מיהר פלינט להודיע שהחברה שלו לגמרי מסוגלת להתמודד עם התחרות שמציב לה אוקיינוס הפורנו החינמי שקיים ברשת.
5. זוג אחים מטקסס עשה תרגיל לפני כמה שבועות למשכיר דירה מקליפורניה ב-AirBnB: השניים התנחלו בדירה ל-44 יום ואז הודיעו לבעל הבית בעליצות שעל פי החוק בקליפורניה, אחרי 30 ימי מגורים הם נחשבים דיירים מוגנים ולכן לא ישלמו לו. האחים, מקסים ודניס פשאנין, מתמחים בהונאות רשת: בעבר, הם הצליחו לגלח מתומכים תמימים כ-40,000 דולר עבור פרויקט קיקסטארטר שלא מומש. זכרו את השמות והפרצופים: אל תהיו הקורבן הבא של האחים פשאנין.
