Fiverr גייסה 30 מיליון דולר בהובלת קרן קומרה
החברה מרכזת פרילאנסרים מכל העולם שעוסקים בשירותי אינטרנט כעיצוב, תכנות, הפקת וידאו ועוד. החברה שילשה את גודלה השנה והכפילה את מספר השירותים אליהם היא מקשרת. בסבב הגיוס השתתפו גם הקרנות בסמר ואקסל
הסטארט-אפ הישראלי פייבר (Fiverr) מגייס 30 מיליון דולר בסבב שלישי מאז הווסדו - ומסכם חודשים ארוכים של שמועות נמרצות על החברה שנעו מסבב גיוס נרחב ועד רכישה בידי ענקית טכנולוגיה.
- סטארט-אפים בישראל גייסו 233 מיליון דולר ברבעון האחרון
- הון ויראלי: באזפיד שווה 850 מיליון דולר
- סנאפצ'ט נערכת לסבב גיוס לפי שווי של 10 מיליארד דולר
את הסבב הובילה משתתפת מפתיעה: קרן ההון סיכון הישראלית החדשה קומרה (Qumra Capital) שמתמחה בהשקעה בחברות בוגרות. זוהי השקעתה הראשונה לאחר סגירה ראשונית של 60 מיליון דולר. לצד קומרה השתתפו בסבב המשקיעות הקיימות - הקרנות האמריקאיות בסמר ואקסל.
פייבר, אחת החברות הייחודיות בשוק האינטרנט בישראל, הוכיחה השנה שהיא יותר מגימיק ושהיא בדרך להגשים את חזונה להפוך ל"eBay של השירותים המקוונים". היא החלה כשוק מקוון לשירותי אינטרנט יצירתיים שמחירם קבוע ועומד על 5 דולר וכלל כותבי ברכות.עם הזמן זנחה פייבר את מגבלת "הכל ב-5 דולר" והעלתה בהדרגה את סכום התשלום המקסימלי עד ל-8,000 דולר כיום.
סכום זה כבר פונה לספקי שירותים מקצועיים המתאימים ללקוחות עסקיים - מעצבים, מתכנתים, מפיקי וידאו, מתרגמים, אנשי שיווק ויועצים. כך הפכה החברה למתחרה ישירה לאתרי פרילאנסרים גדולים כמו oDesk או Elance, כשהיא מציעה שירות מהיר הרבה יותר. בעוד באתרים הוותיקים נדרש הלקוח לנהל משא ומתן על המחיר ולהציג תוכנית עבודה משותפת, השירותים בפייבר מוצעים למכירה כמו מוצר באיביי: מזמין השירות מקיש על הקישור וסוגר את העסקה ישירות עם נותן השירות.
בנוסף, בעוד אודסק ואילנס מתמקדים בשירותים לחברות וארגונים, למשל בשכירת מתכנתים, בפייבר מתמקדים בשירותים הנצרכים ברובם דרך הרשת, ובחשיפת נותני שירותים לשווקים גלובליים; משתמש פריזאי שיציע לכם לשלוח ברכות מצולמות לחבריכם כשברקע מגדל אייפל, משתמש אמריקאי שיקריין לכם טקסטים קצרים בקולו של שון קונרי, לצד נותני שירותים סולידיים יותר - פיליפינים שתכתוב לכם מצגת עסקית, אינדונזים שיכתבו לכם כל תוכנה, ואמריקאים שיאיירו לכם תמונת פרופיל.
השוק יצמח ל-250 מיליארד דולר
אם להסתמך על התחזיות לשוק התעסוקה, עתידה של פייבר לא רע: כ-25 עד 30% מכוח העבודה האמריקאי מורכב מפרילאנסרים והתחזית מדברת על 50% ב-2020. השוק שמגלגל כיום 180 מיליארד דולר צפוי לצמוח ל־250 מיליארד עד תום העשור, ומבחינת מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר מדובר ב"כוכבים שהסתדרו מצוין", וישאפשרו את המשך הגידול של החברה בשנים הקרובות. הגידול לא אמור להגיע רק ממשתמשים פרטיים, אלא גם מעסקים קטנים ובינוניים שיצרכו שירותים שלמים מהמדף דרך האתר: שירותי יח"צ, תרגום או תדמית.
מיכה קאופמן ושי וינינגר, מייסדי פייבר צילום: אוראל כהן במקביל לגיוס, השיקה החברה מאפיינים חדשים ובראשם יכולת לסנן נותני שירותים לפי פילוח מדויק. למשל, ניתן לאתר מאייר לפי מטרת האיור (לעסקים, לתמונת פרופיל, לילדים, למשחקים), לפי סגנון (ריאליסטי, פנטזיה, קומיקס), לפי האמצעי (איור יד/ ממוחשב) ולקבוע את המחיר לפי דרגת הדחיפות שלו וכן לפי רמת האיכות של המוצר כפי שהוא מוגדר על ידי נותן השירות.
פייבר גובה עמלה של 20% מכל עסקה, ועל פי הערכות הכנסותיה השנתיות מגיעות ל-10 עד 15 מיליון דולר. בשנה האחרונה עברה החברה לבניין משלה בתל אביב, גדלה מ-40 ל-130 עובדים ופתחה משרדים בניו יורק ובמיאמי. מספר השירותים המוצעים בה צמח מ-1.5 מיליון בשנה שעברה לכ-3.5 מיליון כיום. היא אינה מדווחת על מספר המשתמשים, אך אלה מגיעים למיליונים, הצורכים שירותים ב- 120 קטגוריות.
קרן קומרה: בדרך ל-100 מיליון דולר
קומרה היא אמנם קרן חדשה, אך מייסדיה ותיקים בתעשייה. הקרן נוסדה על ידי יוצאי קרן אוורגרין ארז שחר, בועז דינטי וסיון שמרי-דהן. אוורגרין, כזכור, התפרקה לפני כשלוש שנים ועל חורובתיה הוקמה קומרה עם מטרה להשקיע בחברות הייטק בוגרות הנמצאות בצמיחה מהירה.
מנהלי קרן קומרה - בועז דינטי, סיוון שמרי-דהן וארז שחר צילום: יקיר עמוסי
היא חלק מנוף הקרנות החדש, הכולל גם את קרן IGP של חיים שני ומשה ליכטמן, המבקשות למלא את החלל הקיים במימון חברות צמיחה ישראליות. ועם זאת, בעוד שני וליכטמן מחפשים להצטרף לחברות אליהם בכדי להפוך לחלק מהצוות הניהולי הבכיר, מייסדי קומרה מתמקדים בצד ההשקעה, ומחפשים צוות ניהולי חזק לסמוך עליו.
אל שחר, דינטי ושמרי דהן הצטרף כסמנכ"ל כספים דניאל סלוצקי, שמגיע מקרן בנצ'מרק ישראל שכבר אינה מבצעת יותר השקעות חדשות. יחד, הם מקווים לגייס עוד 40 מיליון דולר ולהשלים קרן ראשונה בהיקף של 100 מיליון דולר, סכום שכבר מתקרב להיקפים של קרן המשקיעה בחברות צמיחה. בקרן מבקשים להשקיע בחברות בעלות הכנסות של מעל 10 מיליון דולר ועם צמיחה גבוהה וצוות ניהולי חזק, ומסמנים כ-120 חברות כאלה בשוק הישראלי, שמהווה פוטנציאל להשקעה.
ובכל זאת, זה לא טריוויאלי שפייבר בחרה בקרן ישראלית להוביל את הסבב השלישי שלה, שאמור להיות מאופיין יותר בחשיפה גדולה יותר לשוק הבינלאומי. ועם זאת, באמתחתה כבר שתי קרנות אמריקאיות מובילות - בסמר ואקסל. בשלב זה של החברה, קרן אמריקאית היתה מבקשת אחזקה גדולה יותר מזו שביקשה קומרה, שניתן היה למכור אותה רק תמורת סבב ענק שהיקפו יכול היה לעמוד על 50 עד 100 מיליון דולר. כיוון שפייבר ביקשה להסתפק בלא יותר מ-30 מיליון, קל היה לחפש פתרון ישראלי עם דרישות צנועות יותר.
עד כמה אבסורדי שזה ישמע, קל יותר לגייס קרן אמריקאית תמורת סכומים גדולים יותר, כפי שקרה עם סילברלייק, שנכנסה להשקעה בפריימסנס תמורת 50 מיליון דולר, תוך ויתורים קשים של המשקיעים הקיימים. הקשר הישראלי, מספר קאופמן, היה חשוב לפייבר יותר מפרמטרים אחרים, קשר שמספק נוחות למנהלי החברה ותומך בפעילות המטה שלה בישראל.
