נתוני הלמ"ס: הציבור הישראלי אומר לא למאגר הביומטרי
לפי נתונים רשמיים של הלשכה, חלה צניחה חדה בשיעור הישראלים שבחרו להוציא תעודות זהות ביומטריות. בנוסף, נחשפו הסיבות העיקריות להצטרפות למאגר, ביניהן העובדה שלא צריך להביא תמונת פספורט כדי לחדש תעודה. "אזרחי ישראל מכירים את המאגר ובוחרים ביודעין שלא להצטרף", נמסר מהתנועה לזכויות דיגיטליות
הציבור הישראלי ממשיך להגיד לא מהדהד למאגר הביומטרי: לפי נתונים שהפיצה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחצי השנה הראשונה של 2014 רק כשליש מתעודות הזהות והדרכונים שהנפיק משרד הפנים היו תעודות ביומטריות.
- הכנסת בדרך להקמת מאגר גנטי של כל התינוקות בישראל
- המאגר הביומטרי חוזר לבג"ץ
- האם יש פרצות במאגר הביומטרי? משרד הפנים כלל לא בדק
מדובר בירידה חדה לעומת החציון האחרון של 2013, אז עמד מספר התעודות הביומטריות על כמעט מחצית מסך התעודות שהונפקו. “אזרחי ישראל מכירים את המאגר הביומטרי ובוחרים ביודעין שלא להצטרף לניסוי המסוכן הזה", נמסר בתגובה מהתנועה לזכויות דיגיטליות, שמובילה את ההתנגדות למאגר הביומטרי.
הרישום למאגר הביומטרי באחד מסניפי משרד הפנים צילום: עמית שעל
דו"ח הלמ"ס שהופץ היום מציג נתונים מגוונים שנוגעים להפעלת המאגר הביומטרי ופרויקט תעודות הזהות החכמות. הנתון המעניין ביותר עוסק במספר התעודות הביומטריות שהונפקו. בחציון הראשון של 2014 הונפקו בסך הכול 829,287 תעודות זהות ודרכונים. מתוכן, הונפקו כ-250 אלף תעודות זהות ו-כ-309 אלף דרכונים רגילים, וכ-140 אלף תעודות זהות וכ-130 אלף דרכונים ביומטריים. המשמעות: חלק מכריע מכלל האזרחים שפנו להנפיק או לחדש תעודה סירבו לתת אצבע למאגר – רק 36% מסך תעודות הזהות ו-30% מסך הדרכונים שהונפקו היו ביומטריים.
בסך הכל, במהלך החצי הראשון של 2014 הצטרפו למאגר הביומטרי 212,720 ישראלים, ומספר האזרחים שנתוניהם שמורים במאגר נכון לסוף יוני 2014 עומד על 395,574 איש.
הרוב נשאר בחוץ
נתוני ההצטרפות מהווים ירידה חדה לעומת הנתונים המקבילים מחצי השני של 2013 (חצי השנה המלאה הראשונה לפעילות המאגר), אז 50% מתעודות הזהות ו-46% מהדרכונים שהונפקו היו ביומטריים.
בצירוף העובדה שאזרחים רבים מגיעים ללשכות רשות האוכלוסין שלא במטרה לחדש תעודה (למשל, כדי לשנות כתובת) ושבלשכות הם חשופים לא פעם ללחצים להצטרף למאגר בכל זאת, עולה שרק מיעוט מובהק מקרב הישראלים מסכים להצטרף למאגר.
לפי הנתונים, שיעור המצטרפים למאגר בקרב גברים גבוה יותר מאשר בקרב נשים וגדל בהדרגתיות ככל שעולה הגיל, פרט לקבוצת הגיל 80+ שם שיעורי ההצטרפות למאגר דומים לאלו של קבוצת הגיל 26 עד 39. שיעור ההצטרפות בקרב קבוצת "ערבים" גבוה מעט יותר מאשר קרב קבוצת "יהודים ואחרים".
הציבור לא ממהר לתת לממשלה את האצבע צילום: שאטרסטוק
"העלייה המשמעותית באחוזי הסירוב למאגר היא ההוכחה הניצחת שהציבור מבין שהמאגר מסוכן ומיותר", אמר היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, בהודעה לעיתונות. עם זאת, לפי הדו"ח של הרשות לניהול המאגר הביומטרי שיעורי ההצטרפות למאגר גבוהים משמעותית מהיעד שהוצב לתקופת הניסוי, ושעומד על 20% לפחות מכל המבקשים תעודות זהות ודרכונים.
נתונים מעניינים אחרים נוגעים לסיבות שבגינן מסרבים הישראלים להצטרף למאגר. לפי סקר של הלמ"ס, חלק מכריע מהישראלים – 57.7% - נחשפו לפרסומי משרד הפנים בנוגע למאגר הביומטרי, ואולם נראה שפרסומים אלו לא היו יעילים דיים לאור העובדה שמרבית הישראלים סירבו לקחת חלק בניסוי.
עם זאת, הסיבות להתנגדות להצטרפות צריכות להדליק נורת אזהרה בקרב הפעילים נגד המאגר, שכן חלק ניכר מהישראלים שביקשו להימנע מהנפקת תעודה חכמה עשו זאת מסיבות תועלתניות: 29.4% אמרו שסירבו להצטרף למאגר בגלל הצורך להגיע פעם נוספת ללשכה כדי לקבל את התעודה, או מכיוון שהם זקוקים לתעודה בדחיפות ולא יכולים להמתין להנפקת התעודה החכמה. בנוסף, 26.5% אמרו שהם לא רואים את היתרון של תעודה חכמה. רק 24.9% מהמסרבים אמרו שעשו זאת בגלל חוסר אמון במאגר הביומטרי, ועוד 19.1% סירבו על בסיס חוסר רצון להשתתף במהלך ניסיוני או בגין התנגדות עקרונית לחידושים. 20.7% ציינו סיבה אחרת.
מדוע אנשים מעוניינים להצטרף למאגר?
מבין אלו שהסכימו להצטרף למאגר, 42.8% אמרו שעשו זאת מכיוון שהתעודה בטוחה יותר ולא ניתנת לזיוף, 35% בגלל מעבר הגבול המהיר יותר, 26% מכיוון שהתעודה נוחה ועמידה יותר, 23.7% מכיוון שהיא חדישה ומשוכללת, 18.5% מכיוון שהיא תאפשר בעתיד לקבל שירותי ממשלה מרחוק, 10.8% בגלל רצון להיות חלק מהליך חדש, ו-9.4 אמרו שהם אדישים לשיטה זה או אחרת, או הסכימו להצטרף מכיוון שאין צורך להביא תמונת פספורט.
השר גדעון סער מציג את תעודת הזהות החכמה צילום: עמית שעל
העילה העיקרית להקמת המאגר הייתה שהוא נועד למנוע גניבת זהות. ואולם, לפי הדו"ח החצי שנתי של משרד הפנים, שהופץ היום במקביל לדו"ח הלמ"ס, רק במקרה אחד שימש המאגר למניעת גניבת זהות. "אדם שזהותו נגנבה הגיע ללשכת רשות האוכלוסין לחדש את תעודת הזהות שלו שתוקפה פג", נמסר בדו"ח. "בלשכה הודיעו לו כי הונפקה לו תעודת זהות כחצי שנה לפני כן. מאחר ואותו אדם הכחיש נמרצות עובדה זו, נפתחה עבורו בלשכה בקשה לתעודת זהות ובוצעה הרכשה ביומטרית שנשלחה לבירור ברשות לניהול המאגר הביומטרי, שם זיהו כי אכן קיימת אי התאמה בנתונים והבקשה נדחתה. בירור שנערך בלשכה העלה כי אחיו של אותו אדם גנב את זהותו תוך שהוא עובר בהצלחה את תהליך התשאול עקב היכרותו הקרובה עם אחיו. תעודת הזהות הכפולה בוטלה ופרטי האירוע הועברו להמשך טיפול במשטרה”.
מחברי הדו"ח מציינים שמכיוון שמדובר בתקופת מבחן וולנטרית, לא ניתן להסיק ממקרה יחיד זה לגבי היקף התופעות של גניבת זהות. קלינגר אמר בתגובה לסוגיה זו: “ניתן לראות כי הרשות מקימה מאגר ביומטרי לא נחוץ. הרשות הצליחה למנוע 17 נסיונות זיוף באמצעים העומדים לרשותה, לעומת ניסיון זיוף ביומטרי אחד שנמנע. המאגר הביומטרי אינו נחוץ. ראינו לאחרונה את סדרת הדליפות הבלתי נגמרת משורה של מאגרים שנחשבו מאובטחים ביותר. חשוב שאזרחי ישראל ידעו כי כל מי שמצטרף למאגר הביומטרי חושף את עצמו לסיכון מיותר, וכי החוק קובע כי אין שום חובה להצטרף לניסוי המסוכן הזה. אנו קוראים לממשלת ישראל ולשר הפנים להשתמש בסמכותם ולעצור מייד את ניסוי המאגר הביומטרי. ישראל צריכה תעודה חכמה ולא מאגר ביומטרי מסוכן”.
