אופטיקנה תשיק משקפיים חכמים שיתחרו בגוגל

גוגל גלאס, המשקפיים החכמים של גוגל, עתידים להתמודד עם מתחרה חדש ולא צפוי - רשת חנויות המשקפיים אופטיקנה. הרשת הישראלית שותפה (5%) בחברת המשקפיים החכמים הישראלית אימג'ן (Imagine), הפועלת בחשאיות מזה שנתיים. החברה, שהוקמה בידי פרופ' גבי סרוסי והממציא דניאל גרינברג, חתמה בשנה שעברה על הסכם מימון ומסחור ארוך טווח עם ענקית התוכנה הסינית MRK, השקעה שבעקבותיה פתחה סניף בפארק התעשייה הישראלי־סיני בננג'ין. MRK, המחזיקה כעת ב־50% מהחברה, תשקיע 5 מיליון דולר בפיתוח המשקפיים בשלב הראשון ועד 100 מיליון דולר בסך הכל בפעילות החברה.

גבי סרוסי, מחזיק ב-17% מחברת אימג'ן

אימג'ן צפויה להשיק את המשקפיים רק בשנה הבאה תחת השם Theia, אך לאחרונה היא שחררה סרטון יוטיוב, המציג מבחר מרשים של יכולות מציאות רבודה (augmented reality) - טכנולוגיה המקרינה למרכיב המשקפיים עצמים וירטואליים על גבי המציאות שמאחוריהם באופן תלת־ממדי.

משקפי Theia יכללו בשלב הראשון עדשות של חברת Lumus הישראלית (שבעצמה מייצרת משקפיים חכמים. ראו הרחבה בהמשך), ויוכלו גם לזהות מקומות ועצמים ויציגו עליהם מידע ספציפי להם. כמו כן, הם יזהו את תנועת כף היד ויאפשרו אינטראקציה עם העצם הוירטואלי באמצעות היד - בדומה לשימוש במסך מגע בסמארטפון. כך, למשל, המשקפיים יוכלו להציג תרגום וירטואלי על גבי טקסט מודפס, לזהות את המכונית מכיסא הנהג ולהציג מפה וירטואלית או תחזית מזג אוויר. בנוסף, המשקפיים יכילו מחשב שיופעל על ידי פקודות קוליות, בדומה לסירי של אפל.

למשקפיים של אימג'ן יש יתרון בולט על גוגל גלאס

המתחרות הבולטות של Theia הן Meta האמריקאית־ישראלית ו־Vumix, המאפשרות גם הן שליטה באובייקטים וירטואליים באמצעות אצבעות כף היד. היכולות של גוגל גלאס, לעומתן, פחותות בהרבה - הן לא מאפשרות שילוב של עצמים וירטואליים במציאות, ומציגות רק מידע מבוסס מיקום.

אימג'ן חתומה על מספר פטנטים רשומים של אלגוריתמים מתמטיים המסוגלים להעניק למשקפיים ביצועים מפותחים, בהם קיבוע תמונה וירטואלית במרחב הפיזי, שיאפשר למשתמש להסתובב ולראות את המציאות הווירטואלית יציבה. בנוסף, המשקפיים החכמים יכילו עדשות אופטיות לקצרי רואי, בדיוק כמו משקפיים רגילים, תכונה שאינה קיימת ברוב המשקפיים החכמים, למעט באלו של לומוס. השימוש בעדשות לומוס הינו מוגבל, ובחברה רוצים לייצר בטווח הארוך את כל חלקי המשקפיים, ובכללם רכיבי החומרה, האלגוריתמיקה והתוכנה.

רשימת המעורבים בחברה כוללת את המנכ"ל והמייסד דניאל גרינברג (16.8%), שכיהן לפני זה כמנכ"ל CommuNet ומנהל חברת המו"פ של אינטרנט זהב; המייסד פרופ' גבי סרוסי (16.8%), שאינו מעורב כיום באופן פעיל בחברה ומשמש בה חבר דירקטוריון בלבד; מייסדי אופטיקנה מאיר ושרית רסין, שמשקיעים גם במיזמי טכנולוגיה נוספים כמו מערכת זיהוי לארגונים המתבססת על זיהוי דפוסי התנהגות אנושית; ז'אנג זי, נציגה של MRK; ועמי־רם שור (11%), מוותיקי תעשיית התוכנה, שייסד את קבוצת התוכנה מלל ואת קרן ההון סיכון אינוונטק, ומשמש כחבר נשיאות התאחדות התעשיינים ובאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. שור, המכהן גם כיועץ במשרד המדע של מדינת גואנגזו, הוא שחיבר בין אימג'ן לסינים.

צילום: עמית שעל, מיקי נעם אלון, בלומברג

פרופ' סרוסי, שנחשב לאחד המומחים הישראלים הבולטים בתחום האלקטרו־אופטיקה, הקדיש את הקריירה שלו לחקר החידושים הטכנולוגים בתחום המשקפיים והראייה. הוא שימש כמדען הראשי של אלאופ, שפיתחה קסדות חכמות לטייסים, ולאחר שאלאופ נרכשה על ידי אלביט, הוא כיהן כסמנכ"ל באלביט.

כיום הוא משמש כחוקר במחלקה להנדסה אלקטרו־אופטית ובמכון לננו־טכנולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון, ומנהל מספר מחקרים הקשורים למשקפיים חכמים, ובהם פרויקט מחקר ייחודי המתוקצב ב־6.5 מיליון דולר לחמש שנים לפיתוח משקפיים בעלי יכולת לראות בלילה, הבנויות בטכנולוגיה ננו־פוטונית מורכבת, במשקל של 50 גרם ועם סוללה היכולה להתאים ללילה שלם.

צילום: עמית שעל, מיקי נעם אלון, בלומברג

בנוסף, סרוסי זכה החודש במרכז של מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הבטחון), משרד האוצר והמדע להקמת מרכז מחקר ופיתוח בתחום האלקטרו־אופטיקה בשיתוף המחקר הגרעיני שורק בתקציב של 175 מיליון שקל לחמש שנים.

מעצמת מחשוב לביש חברות המחשוב הלביש הישראליות כבר גייסו 50 מיליון דולר כ־45 חברות העוסקות במחשוב לביש פועלות בישראל, על שלל התחומים הקשורים בו: מציאות רבודה (טכנולוגיה שממזגת בין אלמנטים וירטואליים לסביבה אמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי), פלטפורמות פרסום, טכנולוגיות רפואיות, טכנולוגיות מסחר והגנת סייבר מאיר אורבך לכתבה המלאה 

באימג'ן בחרו שלא להתראיין לכתבה, אך סרוסי התראיין לפני כשנה לבלוג אלכסון, שבו שטח את החזון שלו לתחום שבו הוא פועל: "התחום הולך לכיוון של טכנולוגיה ללא רכיבים אלקטרוניים, כזו שתהיה דומה יותר למכונות ביולוגיות בעולם החי והצומח. חסל סדר חוטים ומעבדים וכפתורים שתופסים נפח ומשקל רב. הכיוון הוא טכנולוגיה שתפעל על בסיס תקשורת בין חומרים שונים שקיימים בטבע, מולקולות שבפעולותיהן אנחנו נשלוט דרך ננו רכיבים מלאכותיים".

סרוסי הוסיף כי "המשקפיים שאנו מפתחים כיום (במסגרת האקדמיה - א"ג) הם דוגמא להתקן ללא רכיבים אלקטרוניים שתוך שימוש בעקרונות פיזיקליים בסיסיים, מסוגלים למלא פונקציות שיעצימו את חוש הראייה. בעתיד אלו עשויות אף להיות עדשות ראיה, ואני מאמין שרכיבים מהסוג הזה יאפשרו גם לראות למרחק רב, להבחין בצבעים בחושך, ואף לראות דרך חומרים מסוימים שבעין בלתי מזוינת נדמים אטומים".

לומוס הישראלית הפכה לאינטל של המשקפיים

אימג'ן לא נוסדה על קרקע בתולית. ישראל נחשבת לאחד המוקדים המרכזיים לפיתוח משקפיים חכמות וכל מה שנלווה אליהן, לרבות ייצור תוכנה למשקפיים - תחום שבו בולטת WakingApp, שפיתחה מערכת שמאפשרת לבנות תוכנות מציאות רבודה למשקפיים חכמים בתוך שעות ספורות. החברה גייסה מיליון דולר מקרן אינימיטי, ומאפשרת החברה לפתח תוכנה עבור משקפי גוגל גלאס ו־Vumix, בין היתר.

אחת מחלוצות המשקפיים החכמים בעולם היא לומוס מרחובות (Lumus) שלא רק מפתחת משקפיים בעצמה, אלא גם מספקת עדשות חכמות למשקפיים חכמים של יצרניות אחרות, בהן Theia של אימג'ן, כאמור. בכך, הפכה לומוס למעין אינטל של תעשיית המשקפיים החכמות, והיא ממוצבת כספקית עדשות וציוד חומרה, הרבה יותר מאשר כיצרנית משקפיים בעצמה.

לומוס השיקה בתחילת השנה את המשקפיים המתקדמים DK40, שנראים כמו משקפיים רגילים עם תוספת של מחשב בצד העדשה הימנית. המערכת מקרינה באמצעות העדשות החכמות תצוגת VGA עשירה הפרוסה על פני 25 מעלות משדה הראייה, מה שתופס חלק נכבד משטח הראייה. לשם השוואה, המסך של גוגל גלאס מגיע רק לכ־14 מעלות. אם תהפכו את שדה הראייה למסך טלוויזיה הניצב ממרחק של כ-3 מטר, תקבלו מסך של 30 אינץ' בגוגל גלאס, בעוד שלומוס תציג בפינכם מסך של 60 אינץ'.

גם המשקפיים של לומוס מכילים תכונה של מציאות רבודה, כלומר, הם מתייחסים למציאות הנשקפת מבעדן ומטילים על גביה תוכן וירטואלי בתלת מימד. בגוגל גלאס, כאמור, אין יכולת שכזו נכון להיום. גוגל יכולה להעלות התרעה מסוימת כשתגיעו למקום מסוים, אך אינה משלבת אובייקטים וירטואליים במציאות. עם זאת, בשונה ממשקפי Theia של אימג'ן או Meta, ממשק השליטה במשקפי DK40 של לומוס נעשה כיום רק באמצעות תנועות הראש, אך בחברה מפתחים ממשק לשליטה באמצעות האצבע.

המשקפיים המתקדמים של לומוס הושקו כבר בינואר למתכנתים, כדי שיפתחו עבורם תוכנות ייעודיות כמו: יישום לגולשי סקי שיעדכן על תוואי המסלול ועל גולשים קרובים; יישום לטייסים אזרחיים שיקרין על משקפיהם את כיוון המסלול וכן את מיקומו של שדה הנחיתה; ויישום לטכנאים שינחה אותם בבחירת ברגים ורכיבים שונים והרכבתם במקום.

ל"כלכליסט" נודע כי בחברה מתכוונים לחתוך בחצי את מחיר המשקפיים כבר בחודשים הקרובים: מ־4,000 דולר ליחידה ל־2,000 דולר. מייסד החברה ד"ר יעקב אמיתי, שידבר היום בכנס Mobile 2015, הסביר ל"כלכליסט" כי המשקפיים מיועדים קודם כל לקהלי מקצוענים, כמו רוכבי אופניים, גולשי סקי, טייסים וטכנאים, ורק בשלב הבא הם יבשילו כמוצר צריכה לקהל הרחב.

אמיתי החל את הקריירה שלו בפיתוח קסדה חכמה כחוקר במכון ויצמן יחד עם אלאופ, עוד בטרם נרכשה בידי אלביט. בשנת 1982 הוא עבר לאלאופ והחל במחקר לפיתוח משקפיים חכמים, אך במשך 20 שנה לא מצא פתרון פיזיקלי שיאפשר את היתכנותם. רק עם תחילת עידן התקשורת האופטית בתחילת שנות האלפיים מצא אמיתי כי הפתרון יכול להגיע מכיוונם של הסיבים האופטיים. הוא פרש מאלאופ והחל לפתח בביתו את הפטנט שיהפוך את לומוס למה שהיא היום: עדשה הבנויה בטכנולוגיה המזכירה סיב אופטי הכוללת מנסרות לכיוון התמונה הישר לעיני המשתמש.

ב־2003, בסיועו של בן דודו ד"ר דן לוין, הקים אמיתי את לומוס. מאז הוא גייס כמעט 10 מיליון דולר מקרנות כגון מוטורולה ונצ'רס וג'רוזלם גלובל של הרב שלמה קאליש.

ההובלה של ישראל בענף היא בזכות תעשיית הביטחון

הקרדיט לבולטות הישראלית בתחום המשקפיים החכמים מגיע כמובן לתעשיה הבטחונית. אלביט שולטת כיום בכ־95% מהשוק העולמי של קסדות חכמות במטוסים צבאיים. הן מייסד לומוס יעקב אמיתי והן מייסדי אימג'ן גבי סרוסי, שימשו בתפקידי ניהול בכירים באלאופ ובאלביט, שפיתחו את הקסדות החכמות עבור טייסי חיל האויר הישראלי והאמריקאי.

לומוס עצמה מספקת כבר שנים ציוד אופטי למשקפיים חכמים צבעוניות למטוסים בצבא ארה"ב בשיתוף עם חברת ג'נטס, ומכניסה מכך מיליוני דולרים בשנה, לפי הערכות. הון זה מאפשר לה לפתח את המשקפיים האזרחיים, ולהימנע מגיוס הון מקרנות הון סיכון.